מכתב מהעבר.
*מכתב זה נכתב כשהייתי חברה של ש´ שעמד לפני גיוס. כיום- אנחנו כבר לא חברים והוא- שיריונר...* ש´ יקר שלי. שלושה חודשים אנחנו יחד, ולא עבר יום בו לא ראיתי אותך. אינני יודעת כיצד אתמודד אם הפחד, עם דפיקות הלב- בכל זאת שיריונר זה לא צחוק. אני לא בטוחה שאוכל להמשיך להיות איתך (וכבר אמרתי לך את זה כמה פעמים) אני עם כל אהבתי אליך- הפחדים עשו את שלהם. לא אוכל להתמודד עם המרחק, לא אוכל להתמודד עם הפחד. ולכן, שלא כמו חייל בצבא ההגנה לישראל אני נוטשת אותך בשדה הקרב- לבד, פצוע ומדמם. דיברנו על הנושא רבות- ואנחנו יודעים ששנינו למרות האהבה אסור לנו להיות חברים. אתה יודע שאין דבר שמפחיד אותי יותר מהפחד. כשאני מפחדת אני משותקת. ולמרות שאני אוהבת אותך- אני לא יכולה להקריב את חיי בשבילך. אני לא מוכנה להתעורר בלילה עם סיוטים. אנ לא מוכנה לדאוג לך כל הזמן- אנחנו שנינו לא נשואים ואלו- הקרבותת הנישואים... אני עדיין אוהבת אותך בכל ליבי ומקווה לטוב. בבקשה אל תכעס עלי. אני רוצה איתך קשר. ולא- אני לא אשקר- אנחנו לא יותר טובים בתור ידידים. אנחנו יותר טובים בתור אוהבים. אני פשוט פחדנית- ולא יכולה להתמודד עם זה... מקווה שלא תכעס אוהבת תמיד, יעל. מכתב זה לא נשלח- ואנחנו המשכנו להיות חברים. לאחר כשלושה שבועות אמרתי לו- שזה בלתי אפשרי. שאני רק בת 14 עם דאגות של אם בת 40 על הראש. הוא כעס נורא.- אנחנו עדיין בקשר...
*מכתב זה נכתב כשהייתי חברה של ש´ שעמד לפני גיוס. כיום- אנחנו כבר לא חברים והוא- שיריונר...* ש´ יקר שלי. שלושה חודשים אנחנו יחד, ולא עבר יום בו לא ראיתי אותך. אינני יודעת כיצד אתמודד אם הפחד, עם דפיקות הלב- בכל זאת שיריונר זה לא צחוק. אני לא בטוחה שאוכל להמשיך להיות איתך (וכבר אמרתי לך את זה כמה פעמים) אני עם כל אהבתי אליך- הפחדים עשו את שלהם. לא אוכל להתמודד עם המרחק, לא אוכל להתמודד עם הפחד. ולכן, שלא כמו חייל בצבא ההגנה לישראל אני נוטשת אותך בשדה הקרב- לבד, פצוע ומדמם. דיברנו על הנושא רבות- ואנחנו יודעים ששנינו למרות האהבה אסור לנו להיות חברים. אתה יודע שאין דבר שמפחיד אותי יותר מהפחד. כשאני מפחדת אני משותקת. ולמרות שאני אוהבת אותך- אני לא יכולה להקריב את חיי בשבילך. אני לא מוכנה להתעורר בלילה עם סיוטים. אנ לא מוכנה לדאוג לך כל הזמן- אנחנו שנינו לא נשואים ואלו- הקרבותת הנישואים... אני עדיין אוהבת אותך בכל ליבי ומקווה לטוב. בבקשה אל תכעס עלי. אני רוצה איתך קשר. ולא- אני לא אשקר- אנחנו לא יותר טובים בתור ידידים. אנחנו יותר טובים בתור אוהבים. אני פשוט פחדנית- ולא יכולה להתמודד עם זה... מקווה שלא תכעס אוהבת תמיד, יעל. מכתב זה לא נשלח- ואנחנו המשכנו להיות חברים. לאחר כשלושה שבועות אמרתי לו- שזה בלתי אפשרי. שאני רק בת 14 עם דאגות של אם בת 40 על הראש. הוא כעס נורא.- אנחנו עדיין בקשר...