אלה חולת אהבה
New member
מכתב מלב שבור
אהובי שלי , ה "ביחד" שלנו מאוד חסר לי. לפעמים כל כך חסר שזה ממש כואב לי , פיזית בלב. אני כל כך צריכה אותך איתי כדי להרגיש שאני בחיים. לא רוצה להיכנס לבנאליות ... אבל אני מרגישה לא שלמה בלעדייך. בלילות ובבקרים אתה הכי חסר. אתה יודע כמה קשה לי לקום בבקרים ועכשיו זה קשה פי שניים. זה שהיית שם במיטה , והייתי יכולה לחבק ולנשק אותך לפני שקמתי כאילו נתן לי מין זריקת עידוד שעזרה לי לצאת מהמיטה. ובלילות כמה קשה להתרגל ללכת לישון שוב באלכסון, ובאמצע הלילה אני כאילו אוטומטית מנסה להיצמד אליך ואז פתאום המודע שלי קולט שאתה לא שם. אני רואה אותך ואני צריכה לגעת בך. אני רואה אותך ואני רוצה לחבק אותך ולהיצמד אליך ולהריח אותך. מאוד מתגעגעת לריח שלך. מאוד מתגעגעת לראות אותך סתם ככה בסביבה , מאוד מתגעגעת לבוא הביתה ולתת לך נשיקה. ומאוד מאוד מתגעגעת לסקס איתך , מאז שהתפוצץ לנו הסיפור אני כל הזמן רוצה לעשות איתך סקס, במין אובססיביות כזאת, קצת מטורף העניין הזה. לפני זה , שהיינו ביחד , הייתי אומרת אז בסדר , יש לנו סקס אחת לשבוע או פעמיים בשבוע אז זה מספיק. זה לא היה כל כך חשוב לי. אבל עכשיו , אני רוצה אותך כל הזמן... הראש שלי מסרב לקלוט שאתה כבר לא שלי. ואולי מישהי אחרת תחבק אותך , תאהב איתך , תשכב איתך ואולי זה כבר קרה... מנסה להכנס שוב ללופ ההיכרויות אבל ברגע שזה מגיע לתכלס , להתקשר או לקבוע ממש עם מישהו אני לא מצליחה. אני לא יכולה לראות את עצמי עם מישהו שהוא לא אתה. לא יכולה ולא רוצה. במשך כל החודשים שהיינו יחד לא חשבתי אפילו לרגע שאני אצטרך לצאת שוב לדייטים. ואני כל הזמן מנסה להבין איך אתה מצליח בלעדיי ?? איך זה יכול להיות שאני לא חסרה לך כמו שאתה חסר לי. אני לא מצליחה בלעדייך ... כי בשבילי זה כמו לאכול בלי תבלינים. הכל כל כך תפל שאתה לא בסביבה. אני לא מצליחה לוותר עלינו . אני לא רוצה. ובאמת שאני מנסה לשחרר אותך , לשחרר אותנו. אני לא יכולה להרפות ... כי אני חושבת שלא אוכל אי פעם לאהוב ככה כמו שאני אוהבת אותך. אהבה כל כך שלמה , אין משהו בך שאני לא אוהבת. אין משהו בך שמפריע לי, אין משהו בך שהייתי רוצה לשנות. אני לא יודעת בכלל אם אתן לך את המכתב הזה. כי אני אוהבת אותך ואני לא רוצה להכאיב לך , לבלבל אותך , להפריע לך . אני באמת רוצה שתהיה מאושר , שיהיה לך טוב. וכמה שזה כואב לי אולי עם מישהי אחרת יהיה לך יותר טוב ממה שהיה לך איתי. אני מוכנה גם לקבל את העניין הזה של "הידידים" שלנו. כי אם זה לבחור בין להיות איתך או לא להיות בכלל אני מוכנה לקחת את הפשרה הזאת. שלפעמים היא מאוד כואבת לי. כי אני לא יכולה לתאר איך זה שאתה בכלל לא בסביבה. אוהבת תמיד.
אהובי שלי , ה "ביחד" שלנו מאוד חסר לי. לפעמים כל כך חסר שזה ממש כואב לי , פיזית בלב. אני כל כך צריכה אותך איתי כדי להרגיש שאני בחיים. לא רוצה להיכנס לבנאליות ... אבל אני מרגישה לא שלמה בלעדייך. בלילות ובבקרים אתה הכי חסר. אתה יודע כמה קשה לי לקום בבקרים ועכשיו זה קשה פי שניים. זה שהיית שם במיטה , והייתי יכולה לחבק ולנשק אותך לפני שקמתי כאילו נתן לי מין זריקת עידוד שעזרה לי לצאת מהמיטה. ובלילות כמה קשה להתרגל ללכת לישון שוב באלכסון, ובאמצע הלילה אני כאילו אוטומטית מנסה להיצמד אליך ואז פתאום המודע שלי קולט שאתה לא שם. אני רואה אותך ואני צריכה לגעת בך. אני רואה אותך ואני רוצה לחבק אותך ולהיצמד אליך ולהריח אותך. מאוד מתגעגעת לריח שלך. מאוד מתגעגעת לראות אותך סתם ככה בסביבה , מאוד מתגעגעת לבוא הביתה ולתת לך נשיקה. ומאוד מאוד מתגעגעת לסקס איתך , מאז שהתפוצץ לנו הסיפור אני כל הזמן רוצה לעשות איתך סקס, במין אובססיביות כזאת, קצת מטורף העניין הזה. לפני זה , שהיינו ביחד , הייתי אומרת אז בסדר , יש לנו סקס אחת לשבוע או פעמיים בשבוע אז זה מספיק. זה לא היה כל כך חשוב לי. אבל עכשיו , אני רוצה אותך כל הזמן... הראש שלי מסרב לקלוט שאתה כבר לא שלי. ואולי מישהי אחרת תחבק אותך , תאהב איתך , תשכב איתך ואולי זה כבר קרה... מנסה להכנס שוב ללופ ההיכרויות אבל ברגע שזה מגיע לתכלס , להתקשר או לקבוע ממש עם מישהו אני לא מצליחה. אני לא יכולה לראות את עצמי עם מישהו שהוא לא אתה. לא יכולה ולא רוצה. במשך כל החודשים שהיינו יחד לא חשבתי אפילו לרגע שאני אצטרך לצאת שוב לדייטים. ואני כל הזמן מנסה להבין איך אתה מצליח בלעדיי ?? איך זה יכול להיות שאני לא חסרה לך כמו שאתה חסר לי. אני לא מצליחה בלעדייך ... כי בשבילי זה כמו לאכול בלי תבלינים. הכל כל כך תפל שאתה לא בסביבה. אני לא מצליחה לוותר עלינו . אני לא רוצה. ובאמת שאני מנסה לשחרר אותך , לשחרר אותנו. אני לא יכולה להרפות ... כי אני חושבת שלא אוכל אי פעם לאהוב ככה כמו שאני אוהבת אותך. אהבה כל כך שלמה , אין משהו בך שאני לא אוהבת. אין משהו בך שמפריע לי, אין משהו בך שהייתי רוצה לשנות. אני לא יודעת בכלל אם אתן לך את המכתב הזה. כי אני אוהבת אותך ואני לא רוצה להכאיב לך , לבלבל אותך , להפריע לך . אני באמת רוצה שתהיה מאושר , שיהיה לך טוב. וכמה שזה כואב לי אולי עם מישהי אחרת יהיה לך יותר טוב ממה שהיה לך איתי. אני מוכנה גם לקבל את העניין הזה של "הידידים" שלנו. כי אם זה לבחור בין להיות איתך או לא להיות בכלל אני מוכנה לקחת את הפשרה הזאת. שלפעמים היא מאוד כואבת לי. כי אני לא יכולה לתאר איך זה שאתה בכלל לא בסביבה. אוהבת תמיד.
