זה נכון, אבל...
זה נכון שאין דימיון בן הסכסוך הישראלי-פלסטינאי לשום סכסוך אחר בעולם,
אבל זה מתחיל מהעובדה שבכל סכסוך אחר דומה שבו באו זרים אירופאים וכבשו את המקומים, אם זה בניו זילנד את המאורים, האמריקאים את האינדיאנים והאוסטרלים את האבורגנים, הזרים לא באו, גירשו את כל המקומים ואמרו אין לכם זכויות בכלל כמו הפולנים והרוסים היהודים שכבשו את ישראל.
בכל המקומות האלו, הנייטיבז שהיו קודם הם היום אזרחים שווי זכויות, יותר מזה, הם אזרחים עם זכויות יתר, את האדמות של הישובים שלהם המקורים ואת המקומות הקדושים להם הם קיבלו חזרה, את כולם, שטחים אחרים לא מיושבים נילקחו.
מה שלא מתקרב לכל ההיסטוריה הישראלית.
זה נכון ששני הצדדים בסכסוך הישראלי מטומטמים, דתיים ורעים, ושניהם משתדלים לעשות כל טעות אפשרית , שזה המהות של טרגדיה יוונית, כל השחקנים עושים כל טעות וכל הדרך הם כולם סובלים.
אבל ישראל מעולם לא ניסתה לעשות שלום אמיתי, היא מראש לקחה את הכל ואמרה אני אתן לכם פירורים שאני לא רוצה, זה לא שלום אמיתי.
אף ישראלי לא חשב לרגע שאם ישראל לקחה את הבתים של 700 אלף אנשים שגרו ב400 ישובים ברחבי ישראל צריך במינימום להכיר באובדן שלהם ולתת להם פיצוי, לא אי אפשר להרוס את נתניה ולהחזיר את תושבי חאלד, ואי אפשר להרוס את תל אביב ולהחזיר את האדמות לכל הכפרים המקורים כמו שיח מוניס, סלמה ואבו כביר, אבל המינימום להכיר את העוולות שישראל עשתה ולתת פיצוי.
אני מעולם לא ראיתי שלט אחד במאות הישובים הישראלים שקמו על אדמות של פלסטינאים : הקיבוץ הזה הוקם על אדמות של אנשים שגירשנו מהבתים שלהם.
לא ראיתי, ואתה ?
ואי אפשר להגיד "כל ירושלים שלנו", למרות שגם היום 50 שנה אחרי 67, חצי מהעיר הוא דהפקטו שטח פלסטינאי, אף יהודי לא מתקרב לשטח.
שלום זה להגיד, כל שטח מוסלמי בירושלים הוא יהיה שייך לפלסטינאים, זה לא ויתור על כלום, כי גם היום הוא לא שלך.
אז לא, מעולם ישראל לא ניסתה באמת לעשות שלום, שלום עושים עם הכרה בצד השני ובויתורים, ישראל מעולם לא ניסתה אפילו להתחיל לעשות את שני אלו.
ישראל אפילו היום לא רק שהיא לא מנסה, גם אין לה קצה חוט של תוכנית מה היא רוצה שיקרה.
והישראלים רק מתפלאים כל הזמן למה הפלסטינאים שונאים אותם, אין שום סיבה לאהוב את ישראל, כל הטרור והמלחמות שישראל מקבלת היא מרויחה ביושר.