מכתב מרגש ומזעזע- ובעיקר חשוב

מנסה להעתיק לסלולאריים- חנה קהת

ילדתי היקרה, ניסיתי לחנך אותך באופן הכי בטוח וטוב. שידרתי לך מגיל מאד צעיר שאת יכולה בדיוק כמו כולם ואין זה משנה אם את בת ולא בן. הכנסתי לך לראש מגיל צעיר שעבורך, ילדה מוכשרת שכמותך – השמים הם הגבול. כשהתחלת לגדול, עוד בהיותך בגן, התחלתי גם לרמוז לך שאת צריכה להיות מודעת שיש מי שינסה לפגוע בך, שהרי את בת. כעסת, בכית סירבת לקבל זאת, האמנת שהעולם טוב ומושלם ובכל זאת בגרת, למדת והבנת שיש דבר כזה אלימות על רקע מיני ושנשים חשופות יותר לניצול ופגיעה. הבטחתי לך לעשות ככל יכולתי שהעולם בו תחיי יהיה טוב יותר, בטוח יותר, עולם בו לא תהיי קרבן מושתק כמו שאנחנו, דור האמהות גדלנו בו. ניסיתי... באמת ניסיתי, בהן צדקי שניסיתי. יחד עם עוד נשים הקמנו ארגונים, דיברנו, כתבנו, העלינו את המודעות לכאב ולפגיעה האיומה שחוות בנות שנפגעות מאלימות מינית. חברות פמיניסטיות פעילות הובילו לחקיקת החוק למניעת הטרדה מינית ובישרתי לך שאת ובנות גילך יכולות לחוש מאושרות, מערכת המשפט תגן עליכם. קיוויתי שהמודעות, החוק, משפטי צדק יביאו לכך שהעולם יהיה מקום צודק יותר. טוב יותר עבורך ועבור בנות דורך, ילדות אהובות שלנו. היום נופצו התקוות. היום התרסקו החלומות וסטירת לחי מצלצלת הונפה על פני ופני חברותיי. ילדתי היקרה, למדנו היום ששגינו בחלומות באספמיה. שהברית הגברית היא עדיין מקודשת בהרבה מן המחייבות לשוויון ולצדק. למדנו, שאם מי שיבחר לפגוע בך, יש לו כסף לשכור עורכי דין טובים, אין לך סיכוי לעמוד מולו. למדתי בכאב, שדפוסים עתיקי יומין של האשמת הקרבן בפשע שבוצע נגדו, עדיין מצויים לא במרתפים אפלים של שונאי נשים, אלא בטרקליני הפרקליטות והמשפט הנאורים של מדינת ישראל במאה העשרים ואחת. גם היום אנשים נאורים אימצו את עמדת החשוד באונס שהנאנסת בכלל רצתה בכך, ועובדה שלא נאבקה במי שאנסה, כאילו שעדיין לא למדנו דבר וחצי דבר על השיתוק הטראומטי שהפגיעה גורמת. למדנו שאם מישהו יפגע בך ותעזי להתלונן במשטרה, גם אם תאזרי את כל הכוח והאומץ לעמוד מול חוקרים ולעבור את ההשפלה של חקירת שתי וערב, של חזרה על פרטים אינטימיים, של חוויה קשה שקרבנות אונס רבות הגדירוה כ"אונס שני" – יש סיכוי גדול שיזרקו את הודאתך לפח האשפה. יש סיכון גדול שאפילו לא יביאו את דברייך למשפט צדק. יועץ משפטי יחליט שבכל זאת אין ערך לעדותך, מטעמים שונים, כמו למשל, שזה ייקח המון זמן - החקירה ושלב ההוכחות... שאולי בכל זאת זה היה רומן, למרות שהוא היה מעסיקך ובעל השררה.. ועוד כהנה וכהנה. כן את תגידי שאני השתגעתי, דברים כאלה לא נאמרים היום עוד, הרי זה נחלת העבר החשוך... לא חמדתי, זה היום... למדנו היום ששגינו באשליות. שמרי נפשך בתי, שמרי מרחק רב מכל בעל סמכות. תאמרי שאין אפשרות להתקדם כך, שאין סיכוי לעולם שוויוני. תאמרי שלפי דברי, אין לך סיכוי לעבוד במקומות חשובים כמו בית הנשיא, או לשכת שר התיירות, שהרי אם היושב שם בראש יפגע בך תהיי לחלוטין מופקרת להתעללויותיו, תהיי חסרת הגנה. תדרשי את השמים שהבטחתי לך, את המעוף והרקיע אליהם כיוונתי את חינוכך... אולי תגידי: אמא, אבל אצלנו הדתיים זה אחרת. בעלי סמכות דתיים, כמו רבנים מנועיים מלפגוע בבנות ונשים. צר לי יקירתי, גם כאן כבר למדנו "שסדנא דארעא חד הוא". כבר ראינו גם בעלי תפקיד דתיים וגם רבנים מפורסמים וידועים שנצלו את מצוקת הנשים שפנו אליהם לבקש עזרה. תשאלי אותי אם כן למה דאגתי לפתח את יכולותייך ואת עושר כישרונותיך שהא-ל חנן אותך בהן? אין לי תשובה בתי... הבטחתי לך עולם של שוויון, הוא עוד לא נראה באופק. סליחה ילדתי... גם את כמו בנות דורי עוד תצטרכי להיאבק קשות עבור הביטחון האישי שלך, ההגנה ושוויון הזכויות אולי בשביל הדור שאחרייך, אולי, אולי תצליחי לעשות משהו עבור בנותייך... לא בטוח, שאם יתקוף אותך הממונה בעל הכוח, אמליץ לך להתלונן במשטרה, זה כנראה משחק מכור – חבל על בריאותך הנפשית. אני אעמוד תמיד לימינך... אינני בטוחה שתוכלי לחפש צדק במערכת. המשפט שלנו כנראה עדיין שונא נשים, וממש אוהד בעלי שררה. אני ילדתי תמיד אהיה לצדך, שמרי נפשך חנה ד"ר חנה קהת היא מרצה לתנ"ך ולמחשבת ישראל, מייסדת ארגון הנשים "קולך" פורסם בYNET יהדות.
 
עצוב עצוב עצוב

כמו מאליהן, עולות, מתגנבות, לראשי מילות השיר הידוע של אביתר בנאי: ``....כלום לא עצוב, הכל כרגיל, כלום לא קורה פה, כלום לא קורה פה....``
 

סוריא

New member
../images/Emo12.gif

אפשר לדעת מה אתה עושה כאן ? יש משהו שאני לא יודעת עליו ?? נ.ב בסוף עוד נמצא כאן את כל הפורום הההוא כקוראים סמויים.. חח :)
 
"די להשתקה"- יהודית שילת

סוגיית לשון הרע הופכת להיות חרב פיפיות כשהיא נתפסת כאיסור החמור מכל והדוחה כל ערך אחר. העיתונאית עדי דוד מעמידה את ההקפדה על לשון הרע כאם כל המצוות שבתורה, אלא שאליה וקוץ בה. תחת חסותה של ההקפדה הזו יכולות להתחולל עבירות קשות, ואין פוצה פה בגלל איום העבירה על "לא תלך רכיל בעמך". אולם באותו פסוק קובעת התורה עוד איסור חמור: "לא תעמוד על דם רעך". איזה איסור חמור יותר? האם רמזים או אפילו דיבורים גלויים על אדם המנצל לרעה את סמכותו או מעמדו, יהא זה רב או פסיכולוג, מנהל או שופט, המנצלים או מטרידים את מי שתחת מרותם - יותר חמורים מהפגיעה שהם פוגעים בזולתם? האם אשה הרומזת כי מישהו אינו מתנהג כשורה ביחסים שבינו לבינה במקום העבודה או בקהילה, במדרשה או בישיבה, ומשתיקים אותה כמדברת לשון הרע, מוציאת דיבה או אפילו כשופכת דם נקיים, איננה קורבן לצדקות יתר של שומרי הלשון? מנסיוננו בפורום לטיפול ומניעה של הטרדות מיניות על ידי בעלי מרות וסמכות, עולה כי רבות העבירות על ההלכה ועל החוק שנעברו בחסות השתקתן של נשים שרמזו על התנהגות אסורה, השתקה זו איפשרה לפושעים להמשיך בפשעם. מפעלו הגדול של החפץ חיים בספריו המבהירים ומדייקים את איסורי הרכילות ולשון הרע יש בהם פוטנציאל עצום להטבת החיים של כל אדם החפץ בחיים איכותיים חברתית ורוחנית. לשון משוחררת או שלוחה הינה חולה רעה לבעליה ולסובבים אותו. שמירת הלשון אמורה לרומם את חיינו האישיים, אך אין היא אמורה לשתק אותנו מדיבורים מועילים אודות עבריינים. אין היא אמורה להפחידנו מלדבר או לשמוע דברים שמטרתם להיטיב את חיינו, גם אם הם גנותו של עבריין. ויש על כך הלכות מפורשות בחפץ חיים. באופן פרדוקסאלי נראה כי החברה הדתית מחמירה בלשון הרע ומתוך כך מקילה בעריות. אי אפשר להבין מדוע יש לנו נטייה להסות את מי שמרמז על עבירות של בעל סמכות בתחום זה. יותר מדי קהילות נפגעו מתמימותם של מי שלא רצו להאמין שתיתכן התנהגות מטרידה ומנצלת מינית של אנשים בעלי מעמד בקהילה. כן, כשחז"ל אומרים "אין אפוטרופוס לעריות" הם מתכוונים לאנשים המיוחסים הללו, כי לגבי האדם הפשוט ודאי שכך הוא. הכותבת הינה מנהלת הפורום לטיפול ומניעה של הטרדות מיניות בציבור הדתי על ידי בעלי מרות וסמכות פורסם בYNET יהדות.
 
אכן די להשתקה

בס"ד אני חולקת על דבריה של יהודית שילת לגבי ההשתקה בחברה הדתית משום הלכות לשון הרע של חפץ חיים. אם לומדים את ההלכות של חפץ חיים, רואים שבמקרים כאלה חמורים שכאשר אישה נפגעת נפשית ופיזית, אין מקום לשתוק. זה שמשתיקים נשים שלא תדברנה ותתלוננה על הטרדות מיניות ומשתמשים בהלכות לשון הרע כביכול על מנת להצדיק זאת, זה כבר שלעצמו חטא, כי כאשר מדובר בפגיעות מהסוג הזה, אין מקום לשתוק ואין הלכה הקובעת שיש לשתוק. "השתיקה" לצערי היא נחלתן של נשים מכל המגזרים. לרוב זו הבושה שגורמת לנשים לשתוק ותחושת האשמה שלאחר המעשה. נשים מעדיפות לשתוק ולא לספר על מנת שלא להפוך להיות מוקד תשומת הלב והן מתביישות. גם העניין הזה שבהרבה מקרים אישה הופכת להיות קורבן פעמיים. פעם אחת היא מוטרדת מינית ונפשית על ידי העבריין. פעם שנייה היא מוטרדת נפשית על ידי בית המשפט ועורך הדין של העבריין. ונשים מעדיפות לעשות הדחקה ולשתוק על מנת שלא לעבור עוד ייסורים נוספים על מה שכבר עברו. ישנן נשים שמצליחות לחיות עם זה, אבל לרוב נשים שעוברות הטרדה מינית, חיות עם "הפצע" הזה כל ימי חייהן וזה משליך על כל תחומי החיים שלהן. אני חושבת שאין לאפיין רק את המגזר הדתי בשתיקה. גם נשים במגזר החילוני שותקות ושותקות הרבה. נשים מעדיפות לשתוק. זו בעיה קשה וזה מצער מאוד. התופעה הזו של הטרדה מינית של נשים היא מזעזעת והתופעה של השתיקה מצערת. את השתיקה אני מבינה, גם אם הייתי מעדיפה אחרת, אבל אני מבינה מאוד נשים שבוחרות לשתוק. את תופעת ההטרדה המינית אני מגנה בכל המגזרים והלוואי והעונשים על התופעה הנוראית הזו יחמירו וירתיעו. לצערי לא כך הדבר וזה יוצר ומגדיל את מעגל השתיקה. אני מברכת את כל הארגונים המעודדים נשים לדבר ולצרוח את הכאב שלהן ואת הרצון העז שהפוגע בהן ייענש. וחשוב מאוד שכאשר פותחים אצל אישה את הפצע הזה, שתהיה עזרה מקצועית נאותה על מנת לרפא, כי לצרוח כאב שכזה מבלי שיהיה לו מענה ראוי, זה מחמיר את כאב הפצע ולא מועיל. ובנימה יהודית, לכל הנשים הללו הפגועות - המרפא האמיתי הוא רק אצל הקב"ה, להתפלל אליו ולבקש נחמה. ולכל הגברים הפוגעים - יראת שמיים הם צריכים על מנת לא לעשות מעשים מחרידים שכאלה. אלוקים רואה ושומע הכל ובבוא יום הדין, יעשה להם משפט, כי אין חטא שאין לו עונש. אם לא כאן, אז בעולם הבא. ואשרייך בשורות על האכפתיות ותשומת הלב שלך לנושא כל כך חשוב.
 
כרגע הבנתי כמה לא הבנת ../images/Emo122.gif במחילה

הרבנית יהודית שילת לא טענה לרגע כאילו בגלל הלכות לשון הרע אין לספר. ההיפך- היא כותבת כנגד האיוולת בה אנשים מסויימים משתיקים כביכול בשם הלכות לשה"ר. בו בזמן שמי שלומד באמת את הלכות לשון-הרע יודע שאפשר וצריך וחובה וראוי לספר לגורמים מתאימים. כמו כן היא לא מייחסת, למיטב הבנתי, את ההשתקה רק למגזר הדתי. אבל רק במגזר הדתי/חרדי יש שיעשו להשתקה אידיאליזציה בשם הלכות כאלו ואחרות. כנגד זה היא מוחה. ומכתבה הנ"ל הוא בתגובה לטור של עיתונאית מסויימת. כל מה שכתבת הלאה מוסכם וידוע לכולם כמדומני.
 
מסכימה איתך ומוסיפה עוד משהו:

בהלכות לשון הרע כתוב שאם יש תועלת בלספר משהו ששמעתי, אז חובה ומצווה לספר וכאן אם חלילה יש מישהו שעושה מעשים כאלה שאסורים לכל הדעות מצווה וחובה לספר וזה גם יביא תועלת כי ירחיקו אותו.
 
כן, את צודקת :)

בס"ד לא הבנתי שיהודית שילת מוחה נגד זה ולמעשה אני מסכימה איתה. אני גם חושבת כמוך שעסקת הטיעון שנעשתה עם הנשיא, היא אוזלת יד של מערכת המשפט במדינת ישראל ועיוות הדין. יום טוב.
 
ובאותו עניין- טלפונים חשובים

זוהי הזדמנות נאותה לפרסם את טלפון קו הסיוע הדתי לגברים ונערים נפגעי תקיפה: 02-5328000. קו זה מיועד לגברים ונערים דתיים וחרדיים, ומאויש בימים א'-ה' ביה"ש 20:00-23:00. בקו יחס מתחשב מכבד ומבין. דבר החשוב בפרט במקרים רגישים ולא נעימים כ"כ. מרכז הסיוע לנשים דתיות קו חם לנשים במצוקה 24 שעות ביממה: 02-6730002 ניתן להשאיר הודעה בשרות הביפר ומתנדבת תחזור אלייך בהקדם: 03-6106666 מנוי מספר 23912 קו חם לנשים בשפה האמהרית: 1-800-220-230 קו חם לנשים בשפה הרוסית: 1-800-220-230 שלא נצטרך.
 
למעלה