מכתב על סוף, על קץ, על משהו שניגמר.

[אני בת 17]

מכתב על סוף, על קץ, על משהו שניגמר.

אני שונאת את השלב הזה בחיים, ומעדיפה לא להגיע אליו לעולם. זה התחיל בכיתה ו´, כאשר עזבתי את הבה"ס היסודי ועברתי לחטיבה. חשתי צביטה קטנה בלב אבל המשכתי הלאה. (הייתי קטנה... מה כבר ידעתי על החיים?!). זה המשיך בסיום כיתה ט´, כאשר עזבתי את החטיבה ונאלצתי לעבור לתיכון... (הפעם הכאב היה גדול יותר). מסביב התנהלו עוד פרדות שפשוט שברו אותי כל פעם מחדש: התנתק הקשר עם מישהי שנורא אהבתי , חברות טובות שהתחלפו באחרות, חוג שנורא נורא אהבתי... אולי זה ישמע לכם קטנוני, וסתם עיניינים פעוטים... אך זה לא כך. כל דבר שציינתי גרר בעקבותיו הרבה כאב. עכשיו הכאב שוב מציף אותי. לאחר 3 שנים, בהם נקשרתי לאנשים כ"כ, הורגלתי אליהם, אהבתי אותם, הגיע הזמן להיפרד. עכשיו אני מסיימת יב´. הכאב הוא ענקי! אין דבר בעולם שאני יותר שונאת מפרידות. זה הדבר שהכי מעיק עלי. פעם חיברתי לעצמי משפט שמלווה אותי כעת: אני מפחדת להיקשר לאנשים כי אני יודעת שבסופו של דבר הם יעזבו אותי. אני יודעת שכאלו הם החיים, ו"בכל סיום יש התחלה חדשה", אך עדיין... למה אי אפשר להתחיל התחלות חדשות יחד עם האנשים שאני מכירה? למה המילה "התחלה חדשה" צריכה להיות בכל מובן המילה? אני שונאת את דרך החיים הזאת, שמכל דבר טוב צריך להיפרד. עכשיו כואב לי מאוד. אני יודעת שהכאב יעבור כשאני יהייה בצבא. ואז שם, אחרי שנתיים שוב אותה תחושה תחזור. אני כל פעם מבטיחה לעצמי "לא להיקשר לאנשים. לא להיקשר לאנשים", אבל כל פעם אני נקשרת מחדש. הפרידות הן כ"כ כואבות ומעיקות!

 

[נפש הים]

פרידות אכן כואבות.

זה רק כי הן מחדדות לנו כמה האנשים היו או הינם חשובים לנו, כמה הם השפיעו ונגעו בנו, נתנו לנו להרגיש. ישנם אנשים שעוברים ויעברו בחייך רק על מנת להעניק לך משהו, ללמד אותך על עצמך, על העולם, להזהיר אותך מפני סכנות, ללמד אותך לסלוח, ללמד אותך לכעוס, ללמד אותך להרגיש. אותם אלו שנפרדים ממך הם אותם אנשים שסיימו את יעודם בחייך, שלימדו אותך את כל מה שהיה עליהם ללמדך, אולי הם יחזרו בשלב יותר מאוחר לחייך, לאחר שהם ילמדו עוד דברים- דברים שיוכלו להעניק לך, אולי לא. במהלך חייך תכירי עוד הרבה מאוד אנשים מהם תלמדי דברים שונים. כל סיום הוא התחלה חדשה- שיעור חדש. ברגע שתביני שהעושר הפנימי שלך מגיע עם כל שיעור ומכל ´מורה´ חדש יהיה לך יותר קל לשחרר את ההולכים ולקבל את הבאים ותוכלי להנות מהלמידה עצמה. אנשים חדשים טומנים בחובם, חיים חדשים, עולמות שלא הכרת, אושר מסוג אחר- אולי אף טוב יותר. פרידות מעיקות כשלא מבינים למה הן נועדו.