מכתב פרידה על אהבה מסוג אחר../images/Emo7.gif
דוריס האמת שאני די בשוק. ידעתי שהמצב לא טוב אבל כבן אדם אופטימי האמנתי שתנצחי. האמנתי כי לא חשבתי שאלוהים יקח אותך אליו לפני שיהו לך ילדים. באמת דוריס. באמת. אבל נגוזה התקווה מליבי ומלב כל משפחתך. הרבה לא נשאר לך לחיות אישה וכל צערי עלייך. לא רחמיי...צערי. הסרטן ניצח אותך בדיוק כמו שהוא ניצח את אחיך לפני 5 שנים. אני זוכר איך בני בכה. איך הלך עם כיפה כמה חודשים ואיך יצא מהצבא ואף אחד לא הופתע. ועכשיו הוא במזרח בורח מהזכרון. לא להאמין שהוא צריך לחזור רק כדי...להיפרד. אבל את לא הקשבת אישה. גם מוטי לא הקשיב ושניכם...חשבתם על עצמכם והדלקתם עוד סיגריה. ואת שניכם זה תפס בריאות ולשניכם היה מאוחר מידי. לא אומרים למישהו "אמרתי לך". כי הוא כבר יודע. במקרה הזה מאוחר מידי. למה הכל מאוחר מידי...לא ברור לי. ואת תפגשי שם מלאכים דוריס. הם שם אני בטוח בזה...מישהי מאוד מיוחדת כתבה לי על זה שיר. אמנם יותר אופטימי אבל עדיין...יש מלאכים. הם לא יגידו לך למה ואיך. גם אל תשאלי אותם כי זה לא תפקידם. הם רק יהיו הילדים שלך דוריס. מה שלא הספקת פה. מה שלא חוית פה תחוי שם. אני לא מאמין אבל אני נפרד כעת. אמנם לא הכרנו טוב כל כך אבל גם לא שטחי כל כך. לא אהבה אולי...משפחתית אבל אהבה מסוג אחר. כזו של הערכה לבן אדם חייכן כמוך. כזו של הערכה בן של...כמוני. אני אבכה ודאי בלוויה שלך. יהיה עצוב אבל..אחרי כל העצב נשארים, כרגיל, הזכרונות. ויש כל כך הרבה. דוריס...אל תיהי עצובה. יהיו לך שם ילדים. בהערכה רבה שלום אישה עידן
דוריס האמת שאני די בשוק. ידעתי שהמצב לא טוב אבל כבן אדם אופטימי האמנתי שתנצחי. האמנתי כי לא חשבתי שאלוהים יקח אותך אליו לפני שיהו לך ילדים. באמת דוריס. באמת. אבל נגוזה התקווה מליבי ומלב כל משפחתך. הרבה לא נשאר לך לחיות אישה וכל צערי עלייך. לא רחמיי...צערי. הסרטן ניצח אותך בדיוק כמו שהוא ניצח את אחיך לפני 5 שנים. אני זוכר איך בני בכה. איך הלך עם כיפה כמה חודשים ואיך יצא מהצבא ואף אחד לא הופתע. ועכשיו הוא במזרח בורח מהזכרון. לא להאמין שהוא צריך לחזור רק כדי...להיפרד. אבל את לא הקשבת אישה. גם מוטי לא הקשיב ושניכם...חשבתם על עצמכם והדלקתם עוד סיגריה. ואת שניכם זה תפס בריאות ולשניכם היה מאוחר מידי. לא אומרים למישהו "אמרתי לך". כי הוא כבר יודע. במקרה הזה מאוחר מידי. למה הכל מאוחר מידי...לא ברור לי. ואת תפגשי שם מלאכים דוריס. הם שם אני בטוח בזה...מישהי מאוד מיוחדת כתבה לי על זה שיר. אמנם יותר אופטימי אבל עדיין...יש מלאכים. הם לא יגידו לך למה ואיך. גם אל תשאלי אותם כי זה לא תפקידם. הם רק יהיו הילדים שלך דוריס. מה שלא הספקת פה. מה שלא חוית פה תחוי שם. אני לא מאמין אבל אני נפרד כעת. אמנם לא הכרנו טוב כל כך אבל גם לא שטחי כל כך. לא אהבה אולי...משפחתית אבל אהבה מסוג אחר. כזו של הערכה לבן אדם חייכן כמוך. כזו של הערכה בן של...כמוני. אני אבכה ודאי בלוויה שלך. יהיה עצוב אבל..אחרי כל העצב נשארים, כרגיל, הזכרונות. ויש כל כך הרבה. דוריס...אל תיהי עצובה. יהיו לך שם ילדים. בהערכה רבה שלום אישה עידן
