מכתב שביעי
מכתב שביעי כרגע אני יושבת במקום שלנו, במקום ההוא מחוייכת כמו שכתבתי לך במכתבי הקודם נינוחה יותר ומפוייסת ואפילו משלימה עם כך שלא תענה למכתביי אני רוצה שתדע שלמקום ההוא אני תמיד מגיעה בגפי ושומרת את הזכרונות שלנו, לעצמי איני מתחלקת בהם, עם אף אחד אתה וודאי מחייך לעצמך ברגע זה, ותוהה,,, מה עובר עלי ברגעים אלו ממש,,, ובכן, אני שומרת לעצמי את הזכות שלא לספר לך אני מעדיפה להשאיר אותך מאוד מסוקרן, תמיד היית על הסקרנות אומרים שהרי היא מלמדת אותנו עוד ועוד על החיים ואני, כמו לא רציתי לדעת יותר העדפתי לא לשאול ולא לראות יותר ממה שהנחת לי לדעת אך לנשים אינסטינקט מופלא, הן מסוגלות לגלות הכל מלבד את המובן מאליו, אמר אוסקר ויילד ואני נוכחתי לדעת שסקרנותי גדולה אף משלך האין זה נפלא לגלות זאת פתאום ? שאלה לי אליך האם אתה מהרהר לפעמים במקום ההוא ? האם אתה נוצר את הזכרונות שלנו ? זאת ממילא לא אדע כי אינך משיב למכתביי והנה, השמש מערבה, אור דמדומים ואני עדיין יושבת וחולמת אתה יודע שאדם מבטא את עצמו במידה מועטה כאשר הוא מדבר בעד עצמו או בשם עצמו ? אז הנה, אחדול ואתן לתשוקות החבויות בתוכי לרקום חלומותיהם הרגשנות שלי לעתים מוליכה אותי שולל ולעתים מזכירה לי את הצד האנוכי שבי כי נצרתי את זכרונותינו לעצמי ואפילו איתך איני חולקת אותם אך זוכרת אני איך חלקתי איתך שקיעות יפות זוכר את האודם ההוא,,,? במקום ההוא,,, לא, לא את האודם של שדה הפרגים את אודם השקיעות,,, ואני זוכרת עדיין את השקיעה האחת והיחידה את זו שלנו קסנדרה
מכתב שביעי כרגע אני יושבת במקום שלנו, במקום ההוא מחוייכת כמו שכתבתי לך במכתבי הקודם נינוחה יותר ומפוייסת ואפילו משלימה עם כך שלא תענה למכתביי אני רוצה שתדע שלמקום ההוא אני תמיד מגיעה בגפי ושומרת את הזכרונות שלנו, לעצמי איני מתחלקת בהם, עם אף אחד אתה וודאי מחייך לעצמך ברגע זה, ותוהה,,, מה עובר עלי ברגעים אלו ממש,,, ובכן, אני שומרת לעצמי את הזכות שלא לספר לך אני מעדיפה להשאיר אותך מאוד מסוקרן, תמיד היית על הסקרנות אומרים שהרי היא מלמדת אותנו עוד ועוד על החיים ואני, כמו לא רציתי לדעת יותר העדפתי לא לשאול ולא לראות יותר ממה שהנחת לי לדעת אך לנשים אינסטינקט מופלא, הן מסוגלות לגלות הכל מלבד את המובן מאליו, אמר אוסקר ויילד ואני נוכחתי לדעת שסקרנותי גדולה אף משלך האין זה נפלא לגלות זאת פתאום ? שאלה לי אליך האם אתה מהרהר לפעמים במקום ההוא ? האם אתה נוצר את הזכרונות שלנו ? זאת ממילא לא אדע כי אינך משיב למכתביי והנה, השמש מערבה, אור דמדומים ואני עדיין יושבת וחולמת אתה יודע שאדם מבטא את עצמו במידה מועטה כאשר הוא מדבר בעד עצמו או בשם עצמו ? אז הנה, אחדול ואתן לתשוקות החבויות בתוכי לרקום חלומותיהם הרגשנות שלי לעתים מוליכה אותי שולל ולעתים מזכירה לי את הצד האנוכי שבי כי נצרתי את זכרונותינו לעצמי ואפילו איתך איני חולקת אותם אך זוכרת אני איך חלקתי איתך שקיעות יפות זוכר את האודם ההוא,,,? במקום ההוא,,, לא, לא את האודם של שדה הפרגים את אודם השקיעות,,, ואני זוכרת עדיין את השקיעה האחת והיחידה את זו שלנו קסנדרה
