צבועה בשקוף
New member
מכתב שכן נשלח...או יותר נכון....
בהשפעת מה שכתבתי לכם לפני מס´ ימים, ולאחר מחשבה מרובה... מצאתי את הצורך ואת האומץ וההחלטה לנתק את הקשר סופית. ומצאתי גם את המילים המתאימות לצורך האירוע. רוצה מאד לשתף אתכם, היות והייתם שם איתי ברגעים הכי קשים לי... אני מודה לכם על האוזן הקשבת שנתתם לי, ומקווה שאני עושה זאת גם אתכם. למרות שתמיד קוראת אתכם, לא תמיד יודעת מה להגיב. המילים אינן מילותיי, אך מביעות כל תחושה שיש בי ********************************************************************** השכמתי קום וחשבתי עליך אור השמש הראה לי כמה חשוכות מחשבותיי, חום היום גילה לי כמה גופי קר. השכמתי קום קצתי מחלום אותך, קצתי מתענוגות הלילה ומהתעוזה לגעת בך, מהאומץ לתת לעצמי מנוס רפיון והתמסרות ללא מחשבה, קצתי מהעונג שבבוקר קראתיו סיוט, קצתי ממך. מכוערות הן מחשבותיי ולא אדע אמת או שקר מטילות דופי במוחי ומטביעות חטא בגופי נקיה אני ממך אך לא טהורה לגמרי רחוקה אלפי מילים ממך אך קרובה בחלומות, נוגעת לא נוגעת ולא ארצה עוד. חושיי קושרים נגדי ליבי בוגד בי ולא אדע באיזה מן העולמות אחיה את האמת, רחוק, כל כך רחוק שאי אפשר לראות, קרוב, כל כך קרוב ואי אפשר לגעת,, מתוק וטעם מר בפי, איש טוב וטינה נצורה בי. אני גונזת כל דבר המזכיר אותך ולוואי ואיבדתי את זכרוני... אני שונאת - אוהבת יודעת אותך, ולא עוד אדע... אני חושבת וחסה שומעת אותך, מוחה דימעה מעיניך, אני רואה ויודעת יודעת אותך, אך שוב כבר לא אדע ! (מתוך : מתפשטת מול כל העולם. מאת: איריס קליימן)
בהשפעת מה שכתבתי לכם לפני מס´ ימים, ולאחר מחשבה מרובה... מצאתי את הצורך ואת האומץ וההחלטה לנתק את הקשר סופית. ומצאתי גם את המילים המתאימות לצורך האירוע. רוצה מאד לשתף אתכם, היות והייתם שם איתי ברגעים הכי קשים לי... אני מודה לכם על האוזן הקשבת שנתתם לי, ומקווה שאני עושה זאת גם אתכם. למרות שתמיד קוראת אתכם, לא תמיד יודעת מה להגיב. המילים אינן מילותיי, אך מביעות כל תחושה שיש בי ********************************************************************** השכמתי קום וחשבתי עליך אור השמש הראה לי כמה חשוכות מחשבותיי, חום היום גילה לי כמה גופי קר. השכמתי קום קצתי מחלום אותך, קצתי מתענוגות הלילה ומהתעוזה לגעת בך, מהאומץ לתת לעצמי מנוס רפיון והתמסרות ללא מחשבה, קצתי מהעונג שבבוקר קראתיו סיוט, קצתי ממך. מכוערות הן מחשבותיי ולא אדע אמת או שקר מטילות דופי במוחי ומטביעות חטא בגופי נקיה אני ממך אך לא טהורה לגמרי רחוקה אלפי מילים ממך אך קרובה בחלומות, נוגעת לא נוגעת ולא ארצה עוד. חושיי קושרים נגדי ליבי בוגד בי ולא אדע באיזה מן העולמות אחיה את האמת, רחוק, כל כך רחוק שאי אפשר לראות, קרוב, כל כך קרוב ואי אפשר לגעת,, מתוק וטעם מר בפי, איש טוב וטינה נצורה בי. אני גונזת כל דבר המזכיר אותך ולוואי ואיבדתי את זכרוני... אני שונאת - אוהבת יודעת אותך, ולא עוד אדע... אני חושבת וחסה שומעת אותך, מוחה דימעה מעיניך, אני רואה ויודעת יודעת אותך, אך שוב כבר לא אדע ! (מתוך : מתפשטת מול כל העולם. מאת: איריס קליימן)