מכתב שלא העזתי לכתוב- עד כה.
אתה- כן, אתה! תסתכל לי בעיניים. לא בעצם אל תביט בי- אל תנעץ מבטך. אתה חושב שאתה אמיץ? חושב שאתה כובש את העולם? חושב שהוא שלך- מאז ומעולם? עלוב נפש שכמוך. אתה כל כך אומלל. כל כך קטן. הכל, הכל מעטפת- אתה הזוי. מסתובב כמו טווס, מרגיש על גג העולם. חברים מקיפים אותך. זה רק אני ואתה שיודעים, רק אני ואתה יודעים- כמה אתה כלום, ריק, ואקום! חיללת אותי. את הואקום הזה שלך העברת לי. הטומאה שלך- המחלה שלך- הם כבר שלי גם. בתוכי- לנצח. מאיפה באה לך השנאה הזאת?- ראיתי אותה במבט עיניך. הרגשתי אותה בכבלי ידיך. הרחתי אותה בנשימותיך. חוויתי אותה בשרירי גופך. השנאה הזאת- היא חולנית, גם אותה הענקת לי ביום ההוא. השנאה שלי אליך. בתחילה היא הייתה חבויה מודחקת. הייתה שם רק השפלה, בושה, תיעוב. רצון עז לברוח מכל הרפש שהותרת לאחר שגמרת. הרסת אותי, בלילה אחד. לילה אחד חשוך מידי, לילה אחד ללא חבריך, לילה אחד ללא הממלכה שלך, לילה אחד שהרגשת כנראה לבד. יצא השד! יצאה האמת. יצא הגועל שבך- הגועל של מי שאתה. זוכרת לך את מבט העיניים- לנצח אזכור אותו. עיניים הם המראה של האדם- בלילה ההוא ראיתי את המראה שלך- לא המבוך שאתה פורש אל מול חבריך ומכריך. ראיתי את המראה שלך- המראה היה מחליא עד כדי התנפצותה. מבט עיניך ילווה אותי כל חיי. יזכיר לי שיש מפלצות בעולם- מפלצות בדמות מלאכים. אתה המפלצת שלי- רק מקווה שהספיקה לי המפלצת הזאת- אתה, ולא אראה יותר מפלצות בחיי. כי לראות את הכיעור, את השטן הזה, זה יותר מידי עבור בחורה צעירה. יותר מידי עבור כל אדם!- זה אפילו לא מתקבל על הדעת. מפלצות לא אמורות להיות קיימות. אתה בחרת ללמד אותי לחיות באגדות, רק מה רוב האגדות יש להן סוף טוב. לא, אתה עם שנאתך העדפת להעניק לי אגדה רעה. שחורה. שגורמת למבול דמעות, שגורמת לסיוטים בלילות, שגורמת לפחד תמידי, שמזכירה יום יום כמה החיים אינם יפים, אפילו מעוותים. אני מקווה שאין לך יום ואין לך לילה, אני מתפללת לאלוהים שלא יעניק לך ילדים- שלא יעניק לך המשכיות. שלא יביא לעולם עוד מפלצות כמוך. עוד אני מתפללת שתחיה חיי סבל. זה לא אני שמאחלת לך את כל זה- זו השנאה שלי. השנאה שנטעת בי. השנאה שבאה ממך. השנאה שהורסת אותך- וטוב שככה! Live with it!! אולי נדמה לך שאתה ניצחת- ניצחת באותו לילה-פיזית וריגשית. ניצחת אותי- אבל איך נאמר:´ צוחק מי שצוחק אחרון´- אני אלמד אותך נצחון מהו. אני החזקה- אתה כלום! ה-כלום! ואקום- שיהיה לך ברור. תעצום עיניך- מצידי לנצח!
אתה- כן, אתה! תסתכל לי בעיניים. לא בעצם אל תביט בי- אל תנעץ מבטך. אתה חושב שאתה אמיץ? חושב שאתה כובש את העולם? חושב שהוא שלך- מאז ומעולם? עלוב נפש שכמוך. אתה כל כך אומלל. כל כך קטן. הכל, הכל מעטפת- אתה הזוי. מסתובב כמו טווס, מרגיש על גג העולם. חברים מקיפים אותך. זה רק אני ואתה שיודעים, רק אני ואתה יודעים- כמה אתה כלום, ריק, ואקום! חיללת אותי. את הואקום הזה שלך העברת לי. הטומאה שלך- המחלה שלך- הם כבר שלי גם. בתוכי- לנצח. מאיפה באה לך השנאה הזאת?- ראיתי אותה במבט עיניך. הרגשתי אותה בכבלי ידיך. הרחתי אותה בנשימותיך. חוויתי אותה בשרירי גופך. השנאה הזאת- היא חולנית, גם אותה הענקת לי ביום ההוא. השנאה שלי אליך. בתחילה היא הייתה חבויה מודחקת. הייתה שם רק השפלה, בושה, תיעוב. רצון עז לברוח מכל הרפש שהותרת לאחר שגמרת. הרסת אותי, בלילה אחד. לילה אחד חשוך מידי, לילה אחד ללא חבריך, לילה אחד ללא הממלכה שלך, לילה אחד שהרגשת כנראה לבד. יצא השד! יצאה האמת. יצא הגועל שבך- הגועל של מי שאתה. זוכרת לך את מבט העיניים- לנצח אזכור אותו. עיניים הם המראה של האדם- בלילה ההוא ראיתי את המראה שלך- לא המבוך שאתה פורש אל מול חבריך ומכריך. ראיתי את המראה שלך- המראה היה מחליא עד כדי התנפצותה. מבט עיניך ילווה אותי כל חיי. יזכיר לי שיש מפלצות בעולם- מפלצות בדמות מלאכים. אתה המפלצת שלי- רק מקווה שהספיקה לי המפלצת הזאת- אתה, ולא אראה יותר מפלצות בחיי. כי לראות את הכיעור, את השטן הזה, זה יותר מידי עבור בחורה צעירה. יותר מידי עבור כל אדם!- זה אפילו לא מתקבל על הדעת. מפלצות לא אמורות להיות קיימות. אתה בחרת ללמד אותי לחיות באגדות, רק מה רוב האגדות יש להן סוף טוב. לא, אתה עם שנאתך העדפת להעניק לי אגדה רעה. שחורה. שגורמת למבול דמעות, שגורמת לסיוטים בלילות, שגורמת לפחד תמידי, שמזכירה יום יום כמה החיים אינם יפים, אפילו מעוותים. אני מקווה שאין לך יום ואין לך לילה, אני מתפללת לאלוהים שלא יעניק לך ילדים- שלא יעניק לך המשכיות. שלא יביא לעולם עוד מפלצות כמוך. עוד אני מתפללת שתחיה חיי סבל. זה לא אני שמאחלת לך את כל זה- זו השנאה שלי. השנאה שנטעת בי. השנאה שבאה ממך. השנאה שהורסת אותך- וטוב שככה! Live with it!! אולי נדמה לך שאתה ניצחת- ניצחת באותו לילה-פיזית וריגשית. ניצחת אותי- אבל איך נאמר:´ צוחק מי שצוחק אחרון´- אני אלמד אותך נצחון מהו. אני החזקה- אתה כלום! ה-כלום! ואקום- שיהיה לך ברור. תעצום עיניך- מצידי לנצח!
