מכתב שלא ישלח...
אני אוהבת אותך. אתה לא רואה את זה? אתה לא רואה כמה שאני תמיד מתגעגעת אליך? כמה שאני צריכה אותך? רק אותך אני צריכה.. רק אותך.. אבל כמובן שהכל יוצא כל כך דפוק , והאדם היחידי בעולם הזה שאני צריכה בכלל לא צריך אותי ובכלל לא כאן בשבילי, לא כשאני רוצה אותך ,ולא כשאני צריכה אותך. בעצם אתה כאן רק כשאתה צריך שאני אתמוך בך, כשהיא עוזבת אותך, כאתה צריך מישהו, שלא תהיה לבד. רק אז אתה בא , רק אז אתה איתי, ואתה אומר שיש לך מזל שיש לך אותי. אבל מה זה שווה? גמני צריכה שיהיה לי אותך ברגעים הקשים שלי, אבל אתה אף פעם לא שם! אף פעם! ומה בסך הכל אני רוצה ממך? לשבת איתך? לדבר איתך? לצחוק איתך? פשוט להיות איתך, לידך. לראות את החיוך המקסים שלך, לשמוע את הקול היפה שלך. לשמוע את השטויות שלך שגורמות לי לצחוק במשך שעות ,אפילו אחרי שאתה הולך ,אני עדיין ממשיכה לחייך כמו מפגרת. אין לך מושג עד כמה מאושרת אני רק מלדבר איתך ,וזה הרי כל מה שאני מבקשת ,זה כל כך הרבה? אני אוהבת אותך. אתה לא רואה את זה? אתה לא רואה שאני בחיים לא אפגע בך? לא אעשה שום דבר שיעשה לך רע? אם אי פעם עשיתי לך משהו רע, אני מתנצלת על כך, אתה יודע שזה לא בכוונה, הרי אף פעם אני לא אפגע בך בכוונה. אתה מלאך, אתה פשוט מושלם. מה מצאת בה שאין בי? אחרי כל הפעמים שהיא פגעה בך ..כל הפעמים שהיא שיקרה לך, הרגיזה אותך ,אתה עדיין נשאר איתה ..למה? הרי בעצמך הודת בפניי שאתה יודע שהיא לא "האחת" וכששאלתי אותך אז למה אתה איתה אמרת שאתה לא רוצה להיות זה שיעזוב, שאתה תתן לזמן לעשות את שלו. אמרת שאין לך כוח להתחיל משהו חדש, אז יופי! תישאר איתה... אמרת לי פעם אחת, שאתה אוהב לדבר איתי כל כך.. וחבל שאני צעירה ממך.. באמת חבל, חבל שהפרשי הגילאים גדולים, חבל שאנחנו גרים רחוק.. חבל גם שאתה פוגע בי כל כך, ואני פשוט לא מסוגלת לאהוב אותך יותר, זה כואב יותר מדי. דייייייי אני לא רוצה לסבול יותר ! מה עשיתי שזה מגיע לי... למה אתה עושה לי את זה? אתה שונא אותי?????? אחרת, כמות הסבל שאתה גורם לי פשוט אינה הגיונית... למה? למה הייתי צריכה להתאהב בך? למה לא יכולתי להתאהב במישהו שרוצה אותי, או לפחות מישהו שיש לי איתו סיכוי ..מישהו שמותר לי לאהוב.. כי אותך , אסור לי. אסור לי כי אתה מבוגר ממני. אסור לי כי יש לך חברה. אסור לי כי אין סיכוי שאי פעם תתאהב בי באמת. אסור לי כי זה פשוט יותר מדי כואב. אני אוהבת אותך. אתה לא רואה את זה? אתה לא רואה שיכול להיות לנו משהו מיוחד? אם רק תתן לזה סיכוי.. אתה לא רואה שאנחנו פשוט נשמות תאומות? שאנחנו הכי מתאימים בעולם שיש? אתה כל כך עיוור, היא גורמת לך להיות כזה. היא גרמה לנתק קשר מכל כך הרבה אנשים. שתהיה רק שלה. אבל מה יקרה כשעוד פעם היא תתעצבן ועוד פעם היא תיפרד ממך? אז עוד פעם ישבר לך הלב. עוד פעם תצטרך מישהו. והאנשים שניתקת קשר איתם יחסרו לך. בדיוק ברגעים האלה. אולי רק אז אתה תבין מה היא עושה לך.. אני הרי רואה כמה אתה סובל איתה, אחרי כל ריב איתה אתה הרי בא אליי ומספר לי על כל מה שהיא עושה לך, איך אתה עדיין יכול להיות איתה?.. איתה, שגורמת לך כל כך הרבה סבל. אבל אני? אני שאף פעם לא גרמתי לך לרע, איתי אתה בקושי מדבר פעם בשבוע.. בגללה.. הכל בגללה! אני שונאת אותה עכשיו.. אבל מצד שני, היא זאת שהכירה בינינו, אז אני חייבת לאהוב אותה, כי הרי בזכותה פגשתי את האדם הכי מקסים העולם, האדם הכי מושלם. האדם שאני הכי אוהבת, אין כמוך , פשוט אין. אני לא רוצה לאבד אותך, המחשבה שבעוד כמה שנים אתה כבר לא תהיה חלק מהחיים שלי כל כך מפחידה אותי, מה הטעם לחיות אם אתה לא שם? איתי? אני אוהבת אותך. אתה לא רואה את זה? אתה לא רואה שאני אתן את כל מה שיש לי בשבילך? שאני אמות בשבילך? שתדע לך שכל יום נשבר לי הלב מחדש. זה כל כך נורא.. אתה חסר לי כל כך, כל הזמן, כל דקה שאתה לא איתי אתה חסר לי. אולי אני גם די אובססית, יכול להיות. אבל אני אוהבת אותך כל כך! ולך פשוט אין מושג, אין לך מושג שאני אוהבת אותך, שאני בוכה בגללך כל יום, כל לילה, אין לך מושג שכואב לי כל כך כשאתה לא איתי. בעצם לאף אחד אין מושג, כי אני מפחדת לספר למישהו שאני מאוהבת במישהו שב13 שנה מבוגר ממני. אז אני צריכה להתמודד עם הכאב הזה לבד. וקשה לי .. אבל כמה דקות איתך, גורמות לי לשכוח מכל הכאב הזה, לשכוח מכל העולם, לשכוח שאי פעם בכיתי בגללך, ופשוט להיות מאושרת עד העננים , רק כי אתה שם, רק כי אני מדברת איתך. יש בך מין קסם כזה, שכשאני איתך, אז לא איכפת לי מכלום ומאף אחד, שילכו כולם לעזאזל! העיקר שאני איתך. סוף סוף אני איתך. סוף סוף אתה איתי. ורק אז, אני באמת מאושרת, רק אז אני מי שאני באמת, אני לא צריכה לזייף שום דבר. אני לא מפחדת להיות מי שאני, כי אני יודעת שאתה אוהב אותי ככה. אבל כמובן שאתה לא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותך, לא כמו שאני רוצה שתאהב אותי.. אבל כנראה שאני אצטרך להסתפק בזה. כנראה לא באמת נועדנו להיות ביחד וזאת רק אשליה. כנראה אנחנו לא נשמות תאומות, אולי אני רואה את זה ככה, בגלל שאני מאוהבת בך. כנראה שאני פשוט אצטרך לחכות עד שאני אפסיק לאהוב אותך, זה כל מה שנשאר לי לעשות.
אני אוהבת אותך. אתה לא רואה את זה? אתה לא רואה כמה שאני תמיד מתגעגעת אליך? כמה שאני צריכה אותך? רק אותך אני צריכה.. רק אותך.. אבל כמובן שהכל יוצא כל כך דפוק , והאדם היחידי בעולם הזה שאני צריכה בכלל לא צריך אותי ובכלל לא כאן בשבילי, לא כשאני רוצה אותך ,ולא כשאני צריכה אותך. בעצם אתה כאן רק כשאתה צריך שאני אתמוך בך, כשהיא עוזבת אותך, כאתה צריך מישהו, שלא תהיה לבד. רק אז אתה בא , רק אז אתה איתי, ואתה אומר שיש לך מזל שיש לך אותי. אבל מה זה שווה? גמני צריכה שיהיה לי אותך ברגעים הקשים שלי, אבל אתה אף פעם לא שם! אף פעם! ומה בסך הכל אני רוצה ממך? לשבת איתך? לדבר איתך? לצחוק איתך? פשוט להיות איתך, לידך. לראות את החיוך המקסים שלך, לשמוע את הקול היפה שלך. לשמוע את השטויות שלך שגורמות לי לצחוק במשך שעות ,אפילו אחרי שאתה הולך ,אני עדיין ממשיכה לחייך כמו מפגרת. אין לך מושג עד כמה מאושרת אני רק מלדבר איתך ,וזה הרי כל מה שאני מבקשת ,זה כל כך הרבה? אני אוהבת אותך. אתה לא רואה את זה? אתה לא רואה שאני בחיים לא אפגע בך? לא אעשה שום דבר שיעשה לך רע? אם אי פעם עשיתי לך משהו רע, אני מתנצלת על כך, אתה יודע שזה לא בכוונה, הרי אף פעם אני לא אפגע בך בכוונה. אתה מלאך, אתה פשוט מושלם. מה מצאת בה שאין בי? אחרי כל הפעמים שהיא פגעה בך ..כל הפעמים שהיא שיקרה לך, הרגיזה אותך ,אתה עדיין נשאר איתה ..למה? הרי בעצמך הודת בפניי שאתה יודע שהיא לא "האחת" וכששאלתי אותך אז למה אתה איתה אמרת שאתה לא רוצה להיות זה שיעזוב, שאתה תתן לזמן לעשות את שלו. אמרת שאין לך כוח להתחיל משהו חדש, אז יופי! תישאר איתה... אמרת לי פעם אחת, שאתה אוהב לדבר איתי כל כך.. וחבל שאני צעירה ממך.. באמת חבל, חבל שהפרשי הגילאים גדולים, חבל שאנחנו גרים רחוק.. חבל גם שאתה פוגע בי כל כך, ואני פשוט לא מסוגלת לאהוב אותך יותר, זה כואב יותר מדי. דייייייי אני לא רוצה לסבול יותר ! מה עשיתי שזה מגיע לי... למה אתה עושה לי את זה? אתה שונא אותי?????? אחרת, כמות הסבל שאתה גורם לי פשוט אינה הגיונית... למה? למה הייתי צריכה להתאהב בך? למה לא יכולתי להתאהב במישהו שרוצה אותי, או לפחות מישהו שיש לי איתו סיכוי ..מישהו שמותר לי לאהוב.. כי אותך , אסור לי. אסור לי כי אתה מבוגר ממני. אסור לי כי יש לך חברה. אסור לי כי אין סיכוי שאי פעם תתאהב בי באמת. אסור לי כי זה פשוט יותר מדי כואב. אני אוהבת אותך. אתה לא רואה את זה? אתה לא רואה שיכול להיות לנו משהו מיוחד? אם רק תתן לזה סיכוי.. אתה לא רואה שאנחנו פשוט נשמות תאומות? שאנחנו הכי מתאימים בעולם שיש? אתה כל כך עיוור, היא גורמת לך להיות כזה. היא גרמה לנתק קשר מכל כך הרבה אנשים. שתהיה רק שלה. אבל מה יקרה כשעוד פעם היא תתעצבן ועוד פעם היא תיפרד ממך? אז עוד פעם ישבר לך הלב. עוד פעם תצטרך מישהו. והאנשים שניתקת קשר איתם יחסרו לך. בדיוק ברגעים האלה. אולי רק אז אתה תבין מה היא עושה לך.. אני הרי רואה כמה אתה סובל איתה, אחרי כל ריב איתה אתה הרי בא אליי ומספר לי על כל מה שהיא עושה לך, איך אתה עדיין יכול להיות איתה?.. איתה, שגורמת לך כל כך הרבה סבל. אבל אני? אני שאף פעם לא גרמתי לך לרע, איתי אתה בקושי מדבר פעם בשבוע.. בגללה.. הכל בגללה! אני שונאת אותה עכשיו.. אבל מצד שני, היא זאת שהכירה בינינו, אז אני חייבת לאהוב אותה, כי הרי בזכותה פגשתי את האדם הכי מקסים העולם, האדם הכי מושלם. האדם שאני הכי אוהבת, אין כמוך , פשוט אין. אני לא רוצה לאבד אותך, המחשבה שבעוד כמה שנים אתה כבר לא תהיה חלק מהחיים שלי כל כך מפחידה אותי, מה הטעם לחיות אם אתה לא שם? איתי? אני אוהבת אותך. אתה לא רואה את זה? אתה לא רואה שאני אתן את כל מה שיש לי בשבילך? שאני אמות בשבילך? שתדע לך שכל יום נשבר לי הלב מחדש. זה כל כך נורא.. אתה חסר לי כל כך, כל הזמן, כל דקה שאתה לא איתי אתה חסר לי. אולי אני גם די אובססית, יכול להיות. אבל אני אוהבת אותך כל כך! ולך פשוט אין מושג, אין לך מושג שאני אוהבת אותך, שאני בוכה בגללך כל יום, כל לילה, אין לך מושג שכואב לי כל כך כשאתה לא איתי. בעצם לאף אחד אין מושג, כי אני מפחדת לספר למישהו שאני מאוהבת במישהו שב13 שנה מבוגר ממני. אז אני צריכה להתמודד עם הכאב הזה לבד. וקשה לי .. אבל כמה דקות איתך, גורמות לי לשכוח מכל הכאב הזה, לשכוח מכל העולם, לשכוח שאי פעם בכיתי בגללך, ופשוט להיות מאושרת עד העננים , רק כי אתה שם, רק כי אני מדברת איתך. יש בך מין קסם כזה, שכשאני איתך, אז לא איכפת לי מכלום ומאף אחד, שילכו כולם לעזאזל! העיקר שאני איתך. סוף סוף אני איתך. סוף סוף אתה איתי. ורק אז, אני באמת מאושרת, רק אז אני מי שאני באמת, אני לא צריכה לזייף שום דבר. אני לא מפחדת להיות מי שאני, כי אני יודעת שאתה אוהב אותי ככה. אבל כמובן שאתה לא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותך, לא כמו שאני רוצה שתאהב אותי.. אבל כנראה שאני אצטרך להסתפק בזה. כנראה לא באמת נועדנו להיות ביחד וזאת רק אשליה. כנראה אנחנו לא נשמות תאומות, אולי אני רואה את זה ככה, בגלל שאני מאוהבת בך. כנראה שאני פשוט אצטרך לחכות עד שאני אפסיק לאהוב אותך, זה כל מה שנשאר לי לעשות.