ילדה מאוהבת
New member
מכתב שלא נשלח, מעניין למה...
הכל נגמר, ואני אפילו לא יודעת למה. אולי כי לא התסדרנו ואולי כי זה פשוט לא זה. אבל למרות שהקשר שלנו נגמר מזמן, אני עדיין אוהבת אותך, תמיד יאהב. מה שאני מרגישה כלפייך זה משהו מיוחד, אחרי כל הסבל שעברתי אני עדיין מתגעגעת לחיבוקים ולנשיקות ולשיחות הלילה הארוכות.אני מאמינה שאהבת אותי עד שלב מסוים, ופשוט כואב לי שפתאום הרגש נעלם.וגם אם הוא אי שם מסתתר, אתה לא תחשוף אותו. כמה מכתבים כתבתי לך, מחברת מלאה שלעולם לא תראה. כי אמרנו שאנחנו ידידים, אבל מה עושים כשאני רוצה אותך יותר מידיד?והרי שאתה ממזמן כבר לא מרגיש משהו כלפיי, אתה המשכת הלאה ואני נותרתי לבד מאחור. וכמה שאני יודעת שהגיע הזמן להניח לך, הנחתי. אבל אני עדיין מתגעגעת, ועדיין זקוקה לך, עוברת עליי תקופה קשה ואני צריכה אותך איתי. נמאס לי כבר לבכות, אני אפילו האמנתי שעברתי את השלב הזה, כי באמת עבר עליי שבוע דווקא טוב. בקושי וחושבת עלייך, מבלה עם חברות, מנסה לשכוח. אבל כשיש זמן לחשוב, העצב שוב חוזר לפנים והחיוך נעלם. ולכן אני משתדלת תמיד להיות בחברת מישהו, כי רק כשאני לבד הדמעות מעזות לצאת מהמחבוא. נמאס לי כבר לדאוג לאיך אני תמיד יישאר שמחה, אני רוצה להיות מאושרת ולא לחשוב עלייך. ומפריע לי, מפריע לי שאתה המשכת הלאה וחשבת שלי יהיה קל. לא שאני רוצה שתישאר איתי מתוך רחמים, אבל אף פעם לא ניסית להבין, להתחשב ברגשות שלי. ולי רק נותר להמשיך הלאה, הלאה לבד! אוהבת אותך לנצח...
הכל נגמר, ואני אפילו לא יודעת למה. אולי כי לא התסדרנו ואולי כי זה פשוט לא זה. אבל למרות שהקשר שלנו נגמר מזמן, אני עדיין אוהבת אותך, תמיד יאהב. מה שאני מרגישה כלפייך זה משהו מיוחד, אחרי כל הסבל שעברתי אני עדיין מתגעגעת לחיבוקים ולנשיקות ולשיחות הלילה הארוכות.אני מאמינה שאהבת אותי עד שלב מסוים, ופשוט כואב לי שפתאום הרגש נעלם.וגם אם הוא אי שם מסתתר, אתה לא תחשוף אותו. כמה מכתבים כתבתי לך, מחברת מלאה שלעולם לא תראה. כי אמרנו שאנחנו ידידים, אבל מה עושים כשאני רוצה אותך יותר מידיד?והרי שאתה ממזמן כבר לא מרגיש משהו כלפיי, אתה המשכת הלאה ואני נותרתי לבד מאחור. וכמה שאני יודעת שהגיע הזמן להניח לך, הנחתי. אבל אני עדיין מתגעגעת, ועדיין זקוקה לך, עוברת עליי תקופה קשה ואני צריכה אותך איתי. נמאס לי כבר לבכות, אני אפילו האמנתי שעברתי את השלב הזה, כי באמת עבר עליי שבוע דווקא טוב. בקושי וחושבת עלייך, מבלה עם חברות, מנסה לשכוח. אבל כשיש זמן לחשוב, העצב שוב חוזר לפנים והחיוך נעלם. ולכן אני משתדלת תמיד להיות בחברת מישהו, כי רק כשאני לבד הדמעות מעזות לצאת מהמחבוא. נמאס לי כבר לדאוג לאיך אני תמיד יישאר שמחה, אני רוצה להיות מאושרת ולא לחשוב עלייך. ומפריע לי, מפריע לי שאתה המשכת הלאה וחשבת שלי יהיה קל. לא שאני רוצה שתישאר איתי מתוך רחמים, אבל אף פעם לא ניסית להבין, להתחשב ברגשות שלי. ולי רק נותר להמשיך הלאה, הלאה לבד! אוהבת אותך לנצח...
