מכתב שלא נשלח
לסטפן,

מכתב שלא נשלח../images/Emo26.gif לסטפן,

נכון שהיינו ביחד רק 3 שבועות אבל בזמן הקצר הזה פיתחתי אליך רגש כל כך חזק, רגש שמעולם לא הרגשתי כלפי אף אחד, ולשמחתי זה היה דו צדדי. מהרגע הראשון שראיתי אותך ידעתי שאתה האחד בשבילי, מצד אחד הייתי הבן אדם המאושר עלי אדמות אבל מצד שני התעצבתי, כי ידעתי שתוך 3 שבועות זה ייגמר... וזה היה חייב להיגמר- אני חזרתי לישראל ואתה חזרת לגרמניה. בחיים לא חשבתי שאני אתאהב ככה במישהו, ובטח שלא כל כך מהר, אני כל כך טיפשה שנתתי לזה בכלל להתחיל... ניסיתי ככל יכולתי למנוע את ההתאהבות שלי בך, אבל זה היה בלתי אפשרי, לשנינו... נועדנו להיות ביחד ושנינו הרגשנו ככה. כשהתנשקנו בפעם האחרונה, נשיקה מלוחה מדמעות, לפני שעליתי על האוטובוס לשדה התעופה הרגשתי את ההרגשה הכי נוראה בעולם, לא בגלל שידעתי שכנראה לא נתראה עוד, אלא בעיקר בגלל שידעתי שאהבה כזאת טהורה ומיוחדת אני לא אמצא לעולם. מצד אחד אני משתוקקת לפגוש אותך שוב, כי ככה אולי אני אשתחרר מההרגשה המעיקה הזאת, אבל מצד שני אני מפחדת שהרגשות שלי כלפיך יציפו אותי שוב... עברו כבר שנתיים מאז נפרדנו, לך הייתה חברה למשך תקופה ארוכה, לי היו כמה חברים, אבל עם אף אחד מהם לא הרגשתי את מה שהרגשתי איתך. וכל פעם שאני רואה סרטים או קוראת ספרים שטוענים שלכל אחת יש את האחד שלה (כמו בשיר הישראלי ששרתי לך...) התחושה שחשתי בזמן הפרידה מציפה אותי שוב, תחושה של פספוס, ידע שלעולם לא נוכל להיות ביחד, ובעיקר פחד מהעתיד. שנתיים עברו ועדיין אני לא מפסיקה לחשוב עליך, על שלושת השבועות הקסומים שלנו יחד באנגליה... אולי אם היינו נשארים יחד זה לא היה מצליח, זה מה שאני תמיד אומרת לעצמי כדי להשתחרר מהתחושה הנוראה... אבל עמוק בפנים אני יודעת שאני טועה... אתה היית ותהיה האהבה של חיי... ממני האוהבת תמיד
, הדר
 
למעלה