דוויל סטיקס 68
New member
מכתב שלא נשלח
אלוהים, או כל ישות שמימית שקשורה לחיינו, שאלה פשוטה יש לי, ורק עליה אני רוצה תשובה. למה דווקא לי? נכון, אני לא איש שכול, ולא נגרם לי אובדן, אך המקרה שלי, קשה, מסובך, ובעיקר עצוב. אני נער בגיל ההתבגרות, מה קורה בגיל הזה, זה גיל שבו אנחנו עוד לא יודעים מה נהיה, מה יהיה איתנו, וההתייחסות שלנו כלפי הסביבה כל-כך אנוכית! מי כמוני יודע עד כמה היא אנוכית. אנוכיות שאין לה גבול, כלפי כל הסובב אותנו וכלפי השונה בפרט. זה המקרה שקרה לי. שונה, עוף מוזר. אוהב לקרוא, נמשך אל הלימודים וכלל ובעיקר אל התיאטרון והספרות, טיפוס עצוב מעט, שאינו נמשך יותר מדי לספורט. איני מתלונן על מה שאני, אני גאה בהישגי ובתחביבי עד מאוד. כיוון שטיפוסים רבים בני גילי, מצאו את עצמם והם פופולרים מאוד, אבל לי הצליח, כנראה. השפלה, ירידות, כשכל יום בבית ספר הוא סיוט, ולא בגלל הלימודים, אלא בגלל התלמידים. לא שאין לי חברים. חברים יש לי, אך אפילו אותם, יוצא לי לראות פעם אחת בשבוע, במפלט הקטן והנהדר של המחוננים. פשוט אני בודד, אני מרגיש בודד. זהו. זהו סוף המונולוג. אני יודע שתשובה לא אקבל עכשיו, וכנראה גם לא אקבל לעולם. זה המונולוג שלי, מונולוג של נער בודד.
אלוהים, או כל ישות שמימית שקשורה לחיינו, שאלה פשוטה יש לי, ורק עליה אני רוצה תשובה. למה דווקא לי? נכון, אני לא איש שכול, ולא נגרם לי אובדן, אך המקרה שלי, קשה, מסובך, ובעיקר עצוב. אני נער בגיל ההתבגרות, מה קורה בגיל הזה, זה גיל שבו אנחנו עוד לא יודעים מה נהיה, מה יהיה איתנו, וההתייחסות שלנו כלפי הסביבה כל-כך אנוכית! מי כמוני יודע עד כמה היא אנוכית. אנוכיות שאין לה גבול, כלפי כל הסובב אותנו וכלפי השונה בפרט. זה המקרה שקרה לי. שונה, עוף מוזר. אוהב לקרוא, נמשך אל הלימודים וכלל ובעיקר אל התיאטרון והספרות, טיפוס עצוב מעט, שאינו נמשך יותר מדי לספורט. איני מתלונן על מה שאני, אני גאה בהישגי ובתחביבי עד מאוד. כיוון שטיפוסים רבים בני גילי, מצאו את עצמם והם פופולרים מאוד, אבל לי הצליח, כנראה. השפלה, ירידות, כשכל יום בבית ספר הוא סיוט, ולא בגלל הלימודים, אלא בגלל התלמידים. לא שאין לי חברים. חברים יש לי, אך אפילו אותם, יוצא לי לראות פעם אחת בשבוע, במפלט הקטן והנהדר של המחוננים. פשוט אני בודד, אני מרגיש בודד. זהו. זהו סוף המונולוג. אני יודע שתשובה לא אקבל עכשיו, וכנראה גם לא אקבל לעולם. זה המונולוג שלי, מונולוג של נער בודד.
