מכתב שלא נשלח

[Devil In Disguise]

מכתב שלא נשלח

עדיין מתלבטת אם לשלוח או לא...

http://israblog.nana.co.il/blogread.asp?blog=8297&blogcode=4343282

 

[AnnabeI Lee]

א. בטח שלשלוח.

ב. אני לא יודעת מה בדיוק הלך בינכן, אבל רואים שאכפת לך ממנה. את באמת מוכנה לא ללכת לחתונה של אחיך ושל מישהי שאולי פגעה בך בעבר? ובשביל לשמור על מה בדיוק? ובכלל את חושבת שזה שלא תלכי יפתור משהו? היא עדיין תלווה אותך במחשבות- עובדה, את כותבת לה מכתבים. שירי, אני יכולה להבין מה זה להיות מאוד מאוד פגועה מבן אדם, באמת שכן. אבל יש רגעים שצריכים להסתכל עליהם בכמה שיותר אובייקטיביות. אח שלך מתחתן, וגם אם זה היה לאחת מהבנות של ג'ורג' בוש, את עדין צריכה ללכת. גם אם תשבי בפינה כל הערב... קחי איתך ספר טוב. יש מצב שלא שכנעתי אותך ושאת חושבת שזה שוב מה שכולם אומרים ושאף אחד לא מבין אותך וכו'. אבל עדיף להתבגר לכמה רגעים ולקחת צ'אנס כדי לא להצטער על זה אחר כך, בייחוד כשאת יודעת שאת רוצה ללכת ושאת רוצה שתחזרו ליחסי ידידות.

 

[Devil In Disguise]

זה קצת יותר מסובך מזה

ואני לא מתכוונת רק מבחינת איך שאני מרגישה וכד'... אני מתכוונת בגלל שהם טסו להתחתן בחו"ל

אני חיילת, ולמרות שכן יש לי מעל שנה בצבא ויכול מאוד להיות שכן יאשרו לי לטוס לשם לחתונה, זה יהיה על חשבון הימי חופש הנורא מעטים שיש לי + על חשבון המשכורת הנורא מעטה שאני מקבלת + אני באמת לא חושבת שאני אשאר לישון בבית של ההורים שלה שם... ובתי מלון זה עסק לא זול. ככה שמעבר לכל התסבוכים האישיים בקשר ללא ללכת לחתונה, אני באמת חושבת שזה לא כזה אפשרי

 

[סירופ מייפל מקולקל]

הם יחזרו לארץ, לא?

תשכנעי אותה לעשות טקס צנוע פה. ככה שתיכן תוכלו לתכנן טקס ביחד, לבלות קצת זמן ביחד, וכל המשפחה שלך תוכל להיות בחתונה. לא יצא שרק צד אחד זכה להיות בחתונה, כי להם יש כסף וכי זה אצלם בבית. מה רע? אני בטוחה שאחיך יתמוך ברעיון, וזה באמת יכול להיות נחמד.

 

[Devil In Disguise]

כל כך לא X:

הם מתכוונים להתחתן שם ולהיות שם בסביבות החודש, ואז לחזור לארץ ולהשכיר דירה וזה... אבל למרות הכל, אני באמת לא מתכוונת לחזור להיות חברה שלה, לפחות לא בעתיד הקרוב

באמת שאני לא רואה את זה קורה.

 

[סירופ מייפל מקולקל]

וואו. עצרי.

יש הבדל ענק בין 'אני לא רואה את זה קורה' ל'אני לא רוצה שזה יקרה'. תחליטי, את רוצה או לא? אם לא תרצי שזה יקרה, את לא תראי את זה קורה. עם כל הכבוד והסימפטיה אליך אני חושבת שהגיע הזמן להתבגר, להבין שאולי היא לא סתם איזה קטע חולף כמו שחשבת עד עכשיו, שאולי יעבור ולא תצטרכי להתמודד איתו עכשיו. עכשיו את צריכה להתמודד עם זה.

 

[Devil In Disguise]

אני לא "צריכה" שום דבר

קטע חולף או לא קטע חולף, זכותי לא להסתדר עם בן אדם, מי שהוא לא יהיה. ורק בגלל שהיא ואחי החליטו להתחתן לא עושה את הכל פתאום טוב ביננו ולא גורם לי לשכוח לה את מה שקרה. אמרתי כבר שזה יכול לקרות מתישהו בעתיד - אני לא פוסלת. אבל לא עכשיו... לא בזמן הקרוב.

 

[סירופ מייפל מקולקל]

אוקי

כתבת לה מכתב, העלית את זה בבלוג, העלית את זה כאן - לא היית עושה את כל אלו אם לא היית רוצה פתרון. אני חושבת שאת באמת צריכה לוותר על עניין הכבוד, ולהבין ששתיכן כבר לא במלחמה. אם לירן היה בא ואומר לך "תשמעי, שמעתי על הא' ההוא מהבסיס שלך (ומצטערת שאני מעלה את זה), ואני לא רוצה שתפגשי איתו. הוא ככה וככה, ואני לא רוצה". היית מסרבת? כמו שאני מכירה אותך, היית אומרת לו בפשטות שאלו החיים שלך, ואת מעוניינת לנהל אותם בעצמך. אני מאמינה שלירן גם ככה. לבוא ולהכנס במערכת היחסים שלו ושל איךקוראיםלה לא היה צעד נבון מלכתחילה. אולי נבון היא לא המילה הנכונה, אבל יעיל הוא לא היה - אחרי כל מה שקרה הם עדיין ביחד ואפילו ממסדים את הקשר. מכל הסיפור הזה את התחלת ב"מריבה" (הרי היא לא רבה איתך ממשי, את זו שהראית התנגדות בהתחלה), מן הראוי שתסיימי אותה? אגב, מה שאת דוחה למחר, את דוחה לתמיד.

 

[Devil In Disguise]

זה לא מדוייק

נכון שלא הייתי ממש "בעד" הקשר, אבל לא פשוט באתי אליהם ודרשתי מהם שיפרדו או משהו בסגנון... כל הריב התחיל כשהסברתי להם שלא נוח לי וקצת (בלשון המעטה) מוזר לי עם כל הקשר ביניהם. אמרתי להם שאני לא יכולה להגיד להם אם להיות ביחד או לא, אבל ביקשתי מהם שיתחשבו בי וישתדלו לא להתנשק וכאלה כשהם לידי, ובאמת שלא היו יותר מידי מקרים שבהם בילינו יותר מידי זמן יחד. במשך כל הזמן הזה הם רק צפצפו על הבקשות שלי, למרות כל הניסיונות שלי להסביר להם וההבטחות שלהם לא לעשות דברים כאלה מולי. לא חושבת שיש מישהו שאפשר להצביע עליו ולהגיד שהוא זה ש"התחיל" את המריבה. זו הייתה מריבה שנוצרה עם הזמן ואני חושבת שלכולנו יש צד בזה.

 

[resputin]

לא באת ודרשת שהם יפרדו?

במילים האלה, אולי. עשית את כל המסביב + שניים-שלושה הדרנים. בין אם זה הבקשות בהתחלה, ה-לריב, ה-לעשות ריגשי, ה-לעבור לגור אצל אבא, הבלוג (שאני רק מניח שמישהו מהם נתקל בו פעם מבלי לומר לך). העיקר הוא כאן שאת הופכת את המריבה שלכם לעיקר ואת היחסים שלהם לתפל, בזמן שהיחסים שלהם בענייהם הוא העיקר (כצפוי) והריב הוא (למרות שזה בטח לא נתפס ככה) ה"תפל". עכשיו הגיע הזמן לעשות את ההחלטה הבוגרת, שירי, כי הם לא עושים קולות של משהו שחולף. גם אם את לא מסכימה, גם אם זה פוגע בך, גם אם זה הורג אותך, אני במקומך הייתי עושה את הצעד הנכון וכן מושיט עלה של זית ומנסה להגיע לחתונה שלהם ומנסה להתנהג אליהם בצורה טובה יותר. את לא היית זו שהתחילה את המריבה הזו? ייתכן, תהיי אם כך הBigger man ותהיי זו שמסיימת אותה, גם אם תצטרכי ללקק את הפצעים שנתיים אחרי זה. היא חלק מהמשפחה שלך באופן סופי. תשלימי עם זה.

 

[AnnabeI Lee]

שלושה ארבעה ימים חופש זה לא

נורא בשביל החתונה של אח שלך, ואני בטוחה שאם תראי נכונות ההורים שלך יסכימו להשתתף איתך, או אפילו אח שלך.

 

[Devil In Disguise]

../images/Emo4.gif

אמא שלי עוד מנסה למצוא אופציות למימון כרטיס טיסה לעצמה. אבא שלי כנראה לא הולך. שניהם במינוסים, ככה שזה לא פשוט אפילו להם

אחי? לקחת ממנו כסף? הוא כרגע בתחילת בניית חיים חדשים עם אישתו לעתיד, ככה שהוא די צריך לחסוך כל שקל שיש לו. ועדיין, גם אם זה כן יהיה אפשרי, אני לא רוצה במיוחד

 

[resputin]

כמדומני זה בכלל חל כ"מיוחדת"

ולא בהכרח על החשבון שלך. תסבירי את המצב למפקדים שלך ולק. ת"ש, אני בטוח שאפשר לארגן משהו. וחוצמזה, שוב, מדובר בחתונה של האח. זה שווה את הארבעה ימי חופש האלה.

 

[Devil In Disguise]

אז... שלחתי את המכתב.

מחכה לראות אם אני אקבל תגובה...