מכתב שמי יודע אולי אולי עוד ישלח...
אני כותבת לך את זה לא בשבילי אלא בשבילן בשביל שתי הבנות הקטנות שלך האחיות שלי אני כבר מקרה אבוד איתי כבר אין מה לעשות אבל אולי אולי אם יש אפילו סיכוי קטן בשבילן אני מוכנה לעשות הכל אתה אולי בלי לשים לב ואני רוצה להאמין שגם בלי כוונה הורס אותן הדברים שאתה אומר, גם אם הן או אני לא מראות את זה פוגעים ופשוט הורסים לאט לאט המילים חודרות עמוק ואתה לךא שם לב אפילו ואולי גם לא אכפת לך כמה אתה פוגע והורס ומוציא כל הרגשה טובה שאולי היתה. אתה יודע במקרה יום אחד ראיתי קטע מהיומן של ע´ ואתה יודע מה היה כתוב שם? אתה יודע איך בכיתי איך נשבר לי הלב אחרי שראיתי מה היה כתוב שם? למה ילדה בת 11 צריכה לחשוב שהיא טיפשה שמנה ומטומטמת? למה ילדה בת 11 צריכה לחשוב שכדי שהיא תצליח בחיים ותהיה משהו ומישהו יאהב אותה היא צריכה להיות הרבה יותר חכמה להוריד כמה קילו ולהוריד את הגנגים שלה? למה לילדה בת 8 תוך שניה וחצי צריכה להעלם כל שמחה ואושר שהיה לה רק שניה לפני למה? לאף אחד לאף אחד בעולם הזה גם לא לך אין זכות לדבר ככה לאנשים ולגרום להם להרגיש כמו אפס כמו זבל במיוחד לא לך אין זכות לדבר ולעשות את זה לילדים שלו אתה זה שאמור להגן עליהן ולגרום להן להרגיש הכי חשובות והכי חכמות והכי טובות והכי לא יודעת מה ואתה לא אתה עושה את זה להפך. למרות מה שאולי תחשוב אני לא שונאת אותך ואני לא כותבת את זה מכעס עמוק או שנאה עמוקה אלא להפך כי אני כלכך אוהבת אותן כי הן כלכך חשובות לי ובתור אחת שרואה את כל זה מהצד אני לא יכולה להמשיך לראות את זה אני לא יכולה לתת לזה להמשך לי כבר אין מה לעשות אתה בעצמך אמרת שאני כבר מקרה אבוד זוכר אמרת "אין לך מה לעשות, את הילדה הזאת איבדנו, היא מקרה אבוד..." בכל אופן אני מקווה שתתיחס ותחשוב אפילו טיפה על זה ותשנה אפילו אל תשנה את היחס רק אל תדבר אליהן ככה תן להן להרגיש מלכות גם כשהן עושות מה שאסור ובעיות וצרות זה לא צריך לגרום לך לדבר כמו שאתה מדבר לפעמים... שלך לתמיד "הבת שאיבדת"
אני כותבת לך את זה לא בשבילי אלא בשבילן בשביל שתי הבנות הקטנות שלך האחיות שלי אני כבר מקרה אבוד איתי כבר אין מה לעשות אבל אולי אולי אם יש אפילו סיכוי קטן בשבילן אני מוכנה לעשות הכל אתה אולי בלי לשים לב ואני רוצה להאמין שגם בלי כוונה הורס אותן הדברים שאתה אומר, גם אם הן או אני לא מראות את זה פוגעים ופשוט הורסים לאט לאט המילים חודרות עמוק ואתה לךא שם לב אפילו ואולי גם לא אכפת לך כמה אתה פוגע והורס ומוציא כל הרגשה טובה שאולי היתה. אתה יודע במקרה יום אחד ראיתי קטע מהיומן של ע´ ואתה יודע מה היה כתוב שם? אתה יודע איך בכיתי איך נשבר לי הלב אחרי שראיתי מה היה כתוב שם? למה ילדה בת 11 צריכה לחשוב שהיא טיפשה שמנה ומטומטמת? למה ילדה בת 11 צריכה לחשוב שכדי שהיא תצליח בחיים ותהיה משהו ומישהו יאהב אותה היא צריכה להיות הרבה יותר חכמה להוריד כמה קילו ולהוריד את הגנגים שלה? למה לילדה בת 8 תוך שניה וחצי צריכה להעלם כל שמחה ואושר שהיה לה רק שניה לפני למה? לאף אחד לאף אחד בעולם הזה גם לא לך אין זכות לדבר ככה לאנשים ולגרום להם להרגיש כמו אפס כמו זבל במיוחד לא לך אין זכות לדבר ולעשות את זה לילדים שלו אתה זה שאמור להגן עליהן ולגרום להן להרגיש הכי חשובות והכי חכמות והכי טובות והכי לא יודעת מה ואתה לא אתה עושה את זה להפך. למרות מה שאולי תחשוב אני לא שונאת אותך ואני לא כותבת את זה מכעס עמוק או שנאה עמוקה אלא להפך כי אני כלכך אוהבת אותן כי הן כלכך חשובות לי ובתור אחת שרואה את כל זה מהצד אני לא יכולה להמשיך לראות את זה אני לא יכולה לתת לזה להמשך לי כבר אין מה לעשות אתה בעצמך אמרת שאני כבר מקרה אבוד זוכר אמרת "אין לך מה לעשות, את הילדה הזאת איבדנו, היא מקרה אבוד..." בכל אופן אני מקווה שתתיחס ותחשוב אפילו טיפה על זה ותשנה אפילו אל תשנה את היחס רק אל תדבר אליהן ככה תן להן להרגיש מלכות גם כשהן עושות מה שאסור ובעיות וצרות זה לא צריך לגרום לך לדבר כמו שאתה מדבר לפעמים... שלך לתמיד "הבת שאיבדת"
