מכתב שנכתב היום...
26.5.2002 6:40 בבוקר ----------------------------------- אין לי כוח יותר. ההרגשה הנוראית ממשיכה. לא מסוגלת להמשיך ככה יותר. לא יכולתי לישון. כאבה לי הבטן. כאבה לי בצורה נפשית ופיסית. יש לי בחילה... בחילה מעצמי. לא בא לי לקום מהמיטה. לא רוצה לצאת מהחדר. אין בי כוחות להתמודד עם העולם בחוץ. נמאס. שיעזבו אותי כבר בשקט, שיעזבו לא יכולה להמשיך לצרוח לעזרה. נגמרו בי הכוחות להתלונן מה שהם יראו - הם יראו... ומה שלא - זו כבר הבעיה שלי. לא רוצה כלום... תנו לי לחיות בבקשה, כמו שאני מבינה, בלי להציק, ובלי לשפוט, כי אחרי הכל, ככלות הכל, בסוף באמת הכל יחזור אליי בהפוכה. בעעע. -----------------------------------
26.5.2002 6:40 בבוקר ----------------------------------- אין לי כוח יותר. ההרגשה הנוראית ממשיכה. לא מסוגלת להמשיך ככה יותר. לא יכולתי לישון. כאבה לי הבטן. כאבה לי בצורה נפשית ופיסית. יש לי בחילה... בחילה מעצמי. לא בא לי לקום מהמיטה. לא רוצה לצאת מהחדר. אין בי כוחות להתמודד עם העולם בחוץ. נמאס. שיעזבו אותי כבר בשקט, שיעזבו לא יכולה להמשיך לצרוח לעזרה. נגמרו בי הכוחות להתלונן מה שהם יראו - הם יראו... ומה שלא - זו כבר הבעיה שלי. לא רוצה כלום... תנו לי לחיות בבקשה, כמו שאני מבינה, בלי להציק, ובלי לשפוט, כי אחרי הכל, ככלות הכל, בסוף באמת הכל יחזור אליי בהפוכה. בעעע. -----------------------------------