מכתב שנשלח ליד ושם ביום השואה הנוכחי תשס"ז
לכבוד הנהלת יד ושם –ירושלים 15-04-2007 כז' בניסן תשס"ז שמי: שפירא ישראל בן 52 כדור שני לניצולי השואה כאשר מצד אבי שפירא יוסף יבדל"א הוא נותר הניצול היחידי מכל משפחתו העניפה שנרצחו ע"י הנאצים ימח שמם במרד גטו ורשה (תיעוד מצולם של הוצאתם להורג של אמו ושני בנות דודותיו שהיו מלוחמות המרד במרד גטו ורשה נמצא באוסף הצילומיםשל יורגן שטרופ שהיה המפקד הנאצי של המרד, ביד ושם והוא אף קיבל אישור לכך מיד ושם). אמי ומשפחתה סבלו אף הם בשואה ונשלחו לעבודות כפיה במחנה טרנסניסטריה שברומניה, שלאחריה הם אמנם נותרו בחיים אך נכים בגוף ובנפש כשמאז ועד היום אימי שומרת על שתיקה, כשבעיני השתיקה היא יותר קשה לה ולכל המשפחה. כל ימי חיי אבי סיפר לי מדי יום ביומו עד עצם היום הזה את הזוועות והתלאות שעבר דרך הבריחה להרי האורל בזמן המלחמה דרך סיפורי הזוועה על ניסיונות הקיום היום יומי תחת שלטון סטאלין חזרתו לורשה לאחר המלחמה כאשר גילה שלא נותר אף אחד חוץ ממנו ומבת דודה אחת בחיים כאודים מוצלים למשפחה שורשית ועניפה דורות רבים בורשה שמנתה לפני השואה כ-500 איש. תחנתו הבאה של אבי היתה באוניה אקסודוס שגם איתה הוא לא זכה לדרוך על אדמת ישראל וגורש חזרה לגרמניה במשחתת הבריטית אושון ויגר. לאחר מכן עלה אבי לארץ וגויס ישירות לפלמ"ח וזכה להתגייס לצה"ל ונלחם במלחמת השחרור. אבי שירת כחייל קרבי בשירות מילואים עד שנת 1968 כשקיבל פטור עקב גילו הגבוה. המסר שקבלנו אחותי ואני מאבי מהיותינו ילדים עד עצם היום הזה הוא ואני מצטט אותו- "הצלחתי בימי חיי לגבור על שני שטנים –סטאלין והיטלר ימח שמם ושם זכרם לעולמי עד . הגשמתי את הציונות בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי ואני רוצה להעביר מסר לדורות הבאים : לא להכנע לאף אחד המאיים להשמידינו כי אין לנו ארץ אחרת" ומדינת ישראל היא מדינת העם היהודי לעולמי עד. עד עצם היום הזה לא היה בי הכח הנפשי לבקר ביד ושם או בלוחמי הגיטאות או לשוחח עם אחרים על מה שחוויתי מדי יום. היום כשאבי בן 85 ואני רואה את דורו הולך ומתמעט כשעוד כמה שנים לא יהיה מי שינחיל ממקור ראשון את השואה והגבורה לדורות הבאים כדי שידעו למה אנו נלחמים על המשך זהותינו כעם ונלחמים על מקומינו כמדינה יהודית אני מעז זו פעם ראשונה ב-52 שנות חיי לפנות אליכם כדי : א)לבקר ביד ושם ב)לתרום להנחלת זיכרון השואה והגבורה. מאחר והכסף שהיה מיועד לניצולי השואה כדי שיוכלו לחיות את שארית חייהם במדינת ישראל בביטחון כלכלי נגנב ע"י הדרגים הגבוהים ביותר שהיו מופקדים עליו במשך כל השנים ולא הגיע למי שהיה אמור להגיע, אני נשבע בזה ערב יום השואה כז" בניסן תשס"ז בשם כל ניצולי השואה שעדיין חיים כי אני ועוד אנשים בני הדור השני לניצולי השואה נעשה את הכל לרווחתם ולקיומם בכבוד של הניצולים החיים בקרבינו בעזרת כל מי שיהיה מוכן להושיט יד למען מטרה קדושה זו. בברכת עם ישראל חי לעולם ועד שפירא ישראל
לכבוד הנהלת יד ושם –ירושלים 15-04-2007 כז' בניסן תשס"ז שמי: שפירא ישראל בן 52 כדור שני לניצולי השואה כאשר מצד אבי שפירא יוסף יבדל"א הוא נותר הניצול היחידי מכל משפחתו העניפה שנרצחו ע"י הנאצים ימח שמם במרד גטו ורשה (תיעוד מצולם של הוצאתם להורג של אמו ושני בנות דודותיו שהיו מלוחמות המרד במרד גטו ורשה נמצא באוסף הצילומיםשל יורגן שטרופ שהיה המפקד הנאצי של המרד, ביד ושם והוא אף קיבל אישור לכך מיד ושם). אמי ומשפחתה סבלו אף הם בשואה ונשלחו לעבודות כפיה במחנה טרנסניסטריה שברומניה, שלאחריה הם אמנם נותרו בחיים אך נכים בגוף ובנפש כשמאז ועד היום אימי שומרת על שתיקה, כשבעיני השתיקה היא יותר קשה לה ולכל המשפחה. כל ימי חיי אבי סיפר לי מדי יום ביומו עד עצם היום הזה את הזוועות והתלאות שעבר דרך הבריחה להרי האורל בזמן המלחמה דרך סיפורי הזוועה על ניסיונות הקיום היום יומי תחת שלטון סטאלין חזרתו לורשה לאחר המלחמה כאשר גילה שלא נותר אף אחד חוץ ממנו ומבת דודה אחת בחיים כאודים מוצלים למשפחה שורשית ועניפה דורות רבים בורשה שמנתה לפני השואה כ-500 איש. תחנתו הבאה של אבי היתה באוניה אקסודוס שגם איתה הוא לא זכה לדרוך על אדמת ישראל וגורש חזרה לגרמניה במשחתת הבריטית אושון ויגר. לאחר מכן עלה אבי לארץ וגויס ישירות לפלמ"ח וזכה להתגייס לצה"ל ונלחם במלחמת השחרור. אבי שירת כחייל קרבי בשירות מילואים עד שנת 1968 כשקיבל פטור עקב גילו הגבוה. המסר שקבלנו אחותי ואני מאבי מהיותינו ילדים עד עצם היום הזה הוא ואני מצטט אותו- "הצלחתי בימי חיי לגבור על שני שטנים –סטאלין והיטלר ימח שמם ושם זכרם לעולמי עד . הגשמתי את הציונות בכל רמ"ח איברי ושס"ה גידי ואני רוצה להעביר מסר לדורות הבאים : לא להכנע לאף אחד המאיים להשמידינו כי אין לנו ארץ אחרת" ומדינת ישראל היא מדינת העם היהודי לעולמי עד. עד עצם היום הזה לא היה בי הכח הנפשי לבקר ביד ושם או בלוחמי הגיטאות או לשוחח עם אחרים על מה שחוויתי מדי יום. היום כשאבי בן 85 ואני רואה את דורו הולך ומתמעט כשעוד כמה שנים לא יהיה מי שינחיל ממקור ראשון את השואה והגבורה לדורות הבאים כדי שידעו למה אנו נלחמים על המשך זהותינו כעם ונלחמים על מקומינו כמדינה יהודית אני מעז זו פעם ראשונה ב-52 שנות חיי לפנות אליכם כדי : א)לבקר ביד ושם ב)לתרום להנחלת זיכרון השואה והגבורה. מאחר והכסף שהיה מיועד לניצולי השואה כדי שיוכלו לחיות את שארית חייהם במדינת ישראל בביטחון כלכלי נגנב ע"י הדרגים הגבוהים ביותר שהיו מופקדים עליו במשך כל השנים ולא הגיע למי שהיה אמור להגיע, אני נשבע בזה ערב יום השואה כז" בניסן תשס"ז בשם כל ניצולי השואה שעדיין חיים כי אני ועוד אנשים בני הדור השני לניצולי השואה נעשה את הכל לרווחתם ולקיומם בכבוד של הניצולים החיים בקרבינו בעזרת כל מי שיהיה מוכן להושיט יד למען מטרה קדושה זו. בברכת עם ישראל חי לעולם ועד שפירא ישראל
