הצגה יומית
New member
מכתב שנשלח מפה
את תקראי את המכתב הזה מן הסתם כי אני יודעת שאת בענייני הפורומים האלו ואולי אפילו תזהי את עצמך ואותי ובעצם אולי לא תזהי, כי את כל כך מרוכזת בעצמך בטירוף שלך. אני כותבת לך מילים שיוצאות לי מהלב, ממקום עמוק, מתוך הזדהות. מתוך הרצון שבי לגרום לך להבין שתמשיכי הלאה ובעצם, שתינו צריכות להמשיך הלאה. שתינו הפסדנו אותו. ההבדל הוא שאני מבינה את זה היום יותר מתמיד ואת לא. אני כל כך מבינה ומזדהה עם התסכול העצום שיש בך, עם תחושת הניצול ועם הכאב הנוראי הזה שחונק עד אי יכולת לנשום, אני שם עכשיו יחד איתך. אני לא יודעת להלחם כמוך, מלחמות כאלו מבהילות אותי. גם שקרים. את נלחמת, כמו נמרה פצועה, אין חוקים אין מצפון אין כלום. אין לך אלוהים. אבל אני לא אהיה זו שתגיד לך איך ומה לעשות. תעשי מה שאת רוצה הרי את המחיר בסוף את משלמת. את תמשיכי להלחם, אלוהים יודע עד מתי, וכמה עוד דמעות תשפכי על זה אני לא רוצה לבכות יותר. לא רוצה להרגיש ככה יותר, לא בגללו ולא בגלל אף אחד אחר! אני כותבת לך פה אולי בשביל להקל עליך אולי להקל עלי רק רציתי שתדעי שאני יודעת מה שאת מרגישה שאני מבינה מה את עוברת שאני שם, "מדממת על הרצפה מרסיסים של אהבה". חייגתי אליך הבוקר, אין לי מושג למה ובשביל מה אני האדם האחרון שהיית רוצה לשמוע עכשיו. ניתקתי לפני שסיימתי לחייג. כל אחת בכאב שלה, לבד, תחכה לימים אחרים.
את תקראי את המכתב הזה מן הסתם כי אני יודעת שאת בענייני הפורומים האלו ואולי אפילו תזהי את עצמך ואותי ובעצם אולי לא תזהי, כי את כל כך מרוכזת בעצמך בטירוף שלך. אני כותבת לך מילים שיוצאות לי מהלב, ממקום עמוק, מתוך הזדהות. מתוך הרצון שבי לגרום לך להבין שתמשיכי הלאה ובעצם, שתינו צריכות להמשיך הלאה. שתינו הפסדנו אותו. ההבדל הוא שאני מבינה את זה היום יותר מתמיד ואת לא. אני כל כך מבינה ומזדהה עם התסכול העצום שיש בך, עם תחושת הניצול ועם הכאב הנוראי הזה שחונק עד אי יכולת לנשום, אני שם עכשיו יחד איתך. אני לא יודעת להלחם כמוך, מלחמות כאלו מבהילות אותי. גם שקרים. את נלחמת, כמו נמרה פצועה, אין חוקים אין מצפון אין כלום. אין לך אלוהים. אבל אני לא אהיה זו שתגיד לך איך ומה לעשות. תעשי מה שאת רוצה הרי את המחיר בסוף את משלמת. את תמשיכי להלחם, אלוהים יודע עד מתי, וכמה עוד דמעות תשפכי על זה אני לא רוצה לבכות יותר. לא רוצה להרגיש ככה יותר, לא בגללו ולא בגלל אף אחד אחר! אני כותבת לך פה אולי בשביל להקל עליך אולי להקל עלי רק רציתי שתדעי שאני יודעת מה שאת מרגישה שאני מבינה מה את עוברת שאני שם, "מדממת על הרצפה מרסיסים של אהבה". חייגתי אליך הבוקר, אין לי מושג למה ובשביל מה אני האדם האחרון שהיית רוצה לשמוע עכשיו. ניתקתי לפני שסיימתי לחייג. כל אחת בכאב שלה, לבד, תחכה לימים אחרים.