עוד..מכתב אחד .. ../images/Emo28.gif
מופנה..לריבונו של עולם,כמובן..ומדבר על כל מיני דברים קשים,שהפריעו לי,בין היתר גם על החברה הזאת ו..הוא נכתב דיי מזמן..29/3/02. אלוהים, תגיד לה,שאני מתגעגעת. אני לא יודעת אם קרה לה משהו,אני בחוסר ידיעה מושלם אני כל היום (כמעט..) חושבת עליה (ועל כמה שהחיים חרא [עוד יותר] בלעדיה). לא יודעת מה לעשות. מה לעשות כדי שנחזור להיות חברות כמו פעם. מה לעשות כדי שזה לא ייגמר? איך להגיד להשאני אוהבת אותה? הרי זה לא נשמע אמיתי כאשר אני סתם שולפת את זה מהכיס. זה נראה כאילו באתי לצאת מידיי חובה, אבל זה לא. אני אוהבת אותה מאוד,היא החברה הכי טובה שלי,והכי טובה שהייתה לי. למה? למה אתה עושה לי את זה? למה שיהיה לי רע? היא בין הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים. איתה צחקתי,איתה העברנו צחוקים שרק שנינו הבנו, איתה בכיתי ברגעים קשים. לה סיפרתי על כל דבר שעבר עלי,וניסינו להיות "פסיכולוגיות קטנות" אחת של השניה. למה עכשיו פתאום הכל נגמר? אני נטרפת מגעגועים. אני רוצה שהכל יחזור להיות כמו פעם. אבל אין באפשרותי לעשות כלום. והכל,הכל באשמתי. אני גרמתי לכל הניתוק המתמשך הזה שהולך ונהיה כלום,פשוט כלום! תקלוט שקשה לי,תקלוט שבלעדיה אני לא אני! מה אני אעשה? בבקשה תחזיר לי אותה. בבקשה. אני אוהבת אותה. אני לא יודעת מה קרה לי לאחרונה, אני לא שפויה במיוחד. בבקשה תחזיר את "אני" הישנה,בבקשה. אני מתחילה להתגעגע אליה.מאוד. להתגעגע זה עושה לי רע. בבקשה. בכל לשון של בקשה. אני כל היום רק עצובה ובוכה. למה לאחרים כן יכולה להיות שמחת חיים? תתן גם לי קצת. תעשה לי את החיים קלים,טיפה..רק כדי שאוכל לחזור למיטבי. בבקשה..בבקשה..בבקשה..אלפי פעמים,אני מתחננת.. בבקשה תחזיר אותי לכמו שהייתי פעם! ייתכן וזה מה שגרם לאנשים להתרחק ממני,זה כולל את כל החברות שלי, זה כולל את החברה הכי טובה שלי שכ"כ חשובה לי (היא מהאינטרנט-כך שזה הרבה יותר קשה),שאני כ"כ מתגעגעת אליה,והלב שלי,הוא קרוע לשתיים... חלק אחד שבור והרוס אצלי,והחלק השני, רק אתה יודע איפה..... מלא אנשים שמחים סובבים אותי, למה הם לא מצליחים להדביק אותי בשמחה שלהם? תמיד זה היה משהו מדבק אצלי, צחוק, שמחה בדיחות...ככה כל היום,כל הזמן. לא היה יום שלא היו רואים את שיניי מבצבצות מהחיוך הרחב שהיה דואג להופיע על פניי,שגם הוא הלך לאיבוד איפשהו אי שם...למצוא אותו,רק אתה יכול, איפה הוא? רק אתה יודע. בבקשה תעזור לי,בבקשה! יודע? כשאני חושבת מחשבות על התאבדות וכל זה-אני לא שולטת בעצמי,אבל אני מתכוונת לזה, לא מזמן זו הייתה הפעם השניה שהסוף שלי היה קרב. למה הוא לא בא? כי אתה לא רוצה בכך? אולי זהו מין אות שמראה לי שעוד מעט תקל לי על החיים והכל יחזור לקדמותו? שווה לחכות? לא יודעת... אני נמצאת באי ידיעה מוחלט, לא יודעת מה אני רוצה, בקושי שיודעת מי אני. אבל חושבת על הסוף,ולא מצליחה להוציא את זה מהראש שלי. האנשים שלא מבינים אותי גורמים לי לחשוב על הסוף עוד יותר. בבקשה..אני כותבת את כל זה בדמעות. בבקשה תגאל ממני את הסבל הזה שנקרא חיים,או שתחזיר את הגלגל שלי אחורה. או שאני חיה,או שאני מתה. תחליט אתה.אבל שיהיה מהר. ולא כואב. רק תחליט,בבקשה...בבקשה... אלוהים, תגיד לה,שאני מתגעגעת. אני לא יודעת אם קרה לה משהו,אני בחוסר ידיעה מושלם אני כל היום (כמעט..) חושבת עליה (ועל כמה שהחיים חרא (עוד יותר) בלעדיה). לא יודעת מה לעשות. מה לעשות כדי שנחזור להיות חברות כמו פעם. מה לעשות כדי שזה לא ייגמר? איך להגיד להשאני אוהבת אותה? הרי זה לא נשמע אמיתי כאשר אני סתם שולפת את זה מהכיס. זה נראה כאילו באתי לצאת מידיי חובה, אבל זה לא. אני אוהבת אותה מאוד,היא החברה הכי טובה שלי,והכי טובה שהייתה לי. למה? למה אתה עושה לי את זה? למה שיהיה לי רע? היא בין הדברים הכי טובים שקרו לי בחיים. איתה צחקתי,איתה העברנו צחוקים שרק שנינו הבנו, איתה בכיתי ברגעים קשים. לה סיפרתי על כל דבר שעבר עלי,וניסינו להיות "פסיכולוגיות קטנות" אחת של השניה. למה עכשיו פתאום הכל נגמר? אני נטרפת מגעגועים. אני רוצה שהכל יחזור להיות כמו פעם. אבל אין באפשרותי לעשות כלום. והכל,הכל באשמתי. אני גרמתי לכל הניתוק המתמשך הזה שהולך ונהיה כלום,פשוט כלום! תקלוט שקשה לי,תקלוט שבלעדיה אני לא אני! מה אני אעשה? בבקשה תחזיר לי אותה. בבקשה. אני אוהבת אותה. אני לא יודעת מה קרה לי לאחרונה, אני לא שפויה במיוחד. בבקשה תחזיר את "אני" הישנה,בבקשה. אני מתחילה להתגעגע אליה.מאוד. להתגעגע זה עושה לי רע. בבקשה. בכל לשון של בקשה. אני כל היום רק עצובה ובוכה. למה לאחרים כן יכולה להיות שמחת חיים? תתן גם לי קצת. תעשה לי את החיים קלים,טיפה..רק כדי שאוכל לחזור למיטבי. בבקשה..בבקשה..בבקשה..אלפי פעמים,אני מתחננת.. בבקשה תחזיר אותי לכמו שהייתי פעם! ייתכן וזה מה שגרם לאנשים להתרחק ממני,זה כולל את כל החברות שלי, זה כולל את החברה הכי טובה שלי שכ"כ חשובה לי (היא מהאינטרנט-כך שזה הרבה יותר קשה),שאני כ"כ מתגעגעת אליה,והלב שלי,הוא קרוע לשתיים... חלק אחד שבור והרוס אצלי,והחלק השני, רק אתה יודע איפה..... מלא אנשים שמחים סובבים אותי, למה הם לא מצליחים להדביק אותי בשמחה שלהם? תמיד זה היה משהו מדבק אצלי, צחוק, שמחה בדיחות...ככה כל היום,כל הזמן. לא היה יום שלא היו רואים את שיניי מבצבצות מהחיוך הרחב שהיה דואג להופיע על פניי,שגם הוא הלך לאיבוד איפשהו אי שם...למצוא אותו,רק אתה יכול, איפה הוא? רק אתה יודע. בבקשה תעזור לי,בבקשה! יודע? כשאני חושבת מחשבות על התאבדות וכל זה-אני לא שולטת בעצמי,אבל אני מתכוונת לזה, לא מזמן זו הייתה הפעם השניה שהסוף שלי היה קרב. למה הוא לא בא? כי אתה לא רוצה בכך? אולי זהו מין אות שמראה לי שעוד מעט תקל לי על החיים והכל יחזור לקדמותו? שווה לחכות? לא יודעת... אני נמצאת באי ידיעה מוחלט, לא יודעת מה אני רוצה, בקושי שיודעת מי אני. אבל חושבת על הסוף,ולא מצליחה להוציא את זה מהראש שלי. האנשים שלא מבינים אותי גורמים לי לחשוב על הסוף עוד יותר. בבקשה..אני כותבת את כל זה בדמעות. בבקשה תגאל ממני את הסבל הזה שנקרא חיים,או שתחזיר את הגלגל שלי אחורה. או שאני חיה,או שאני מתה. תחליט אתה.אבל שיהיה מהר. ולא כואב. רק תחליט,בבקשה...בבקשה...
. וכן,אני יודעת שאני לא יצירתית או משהו,אבל..זה אמור להיות בשפת העם. ANYWAY; ילדה.... אני מתגעגעת אלייך כל-כך... רק עכשיו אני מבינה שאף פעם לא הייתה לי חברה הכי טובה,כמוך... כל החברות שהיו לי היו ´סתם´ ..כולן היו מגעילות בסופו של דבר, וזה לא נגמר טוב.. ילדה... אני מקווה שזה לא יקרה לי גם איתך... אני אוהבת אותך... חבל שהקשר שלנו הוא רק מכאן...חבל שלא נועדנו להיות ´החברות הכי טובות´ במציאות.. ילדה... את יודעת,אני תוהה אם את מרגישה אותו דבר כלפיי. אם את סובלת כשאינך איתי המון זמן... תמיד אחרי תהיות רבות אני מגיעה למסקנה שלא,ואז כואב לי... תמיד אמרו לי שכן,אבל לא נראה לי שבאותה המידה... ילדה... מבטיחה לך שתמיד אזכור אותך.. ושתמיד תמיד תמיד...אוהב אותך ואשאיר לך מקום בליבי... ילדה.... כמה בכיתי בגללך, כמה אהבה הפגנתי כלפייך, כנראה שהיית עיוורת כלפיה... ילדה... איפה את?!
