מכתב.

[פיצפיצון]

מכתב.

ר.ש- זהו זה... את צודקת, אני "פסיכית" אני בדיוק איך שתיארת אותי... אני לא יודעת באיזה צורה אני אוהבת אותך.... זה כול כך מוזר, את אישה, אני ילדה... אני לא יודעת מה בדיוק את בישבילי... אני חושבת עליך בכול מיני צורות, זויות.... את העלבת אותי כל כך, ואני לא שונאת אותך, להפך... משום מה אני עדין אוהבת אותך, עדין רוצה להיות בקרבתך.... ואני רוצה לדבר איתך חופשי,לקבל אהבה, באותה המידה...! ואני ניסיתי להיות נחמדה עליך, ואני לא מבינה... למה? אני לא שואלת אם כן או לא אמרת את הדברים שאמרת עלי... אני בסך הכול שואלת למה? מה עשיתי לך שאמרת את זה עלי? אני לא מבינה. שלך, ע.ז.

 

[פיצפיצון]

נ.ב.

ר, אני רק שואלת למה... לא איך לא מתי ולא כן\לא.... וגם לא עם זה רלוונטי או לא... כפי שאת כול הזמן אומרת "זה לא רלוונטי מה אנשים אומרים לך שאמרתי או מה שאמרתי..." די! נימאס לי מההתחמקויות שלך.....! ואני ברוב טיפשותי עדין אוהבת אותך....