מכתב...

kendy

New member
מכתב...

זה מכתב שנכתב לזכרה של המחנכת שלי שנרצחה בפיגוע טרור. וכשבאת להציל את אישך האהוב נקטפת בלי מצפון ע"י האוייב הארור שהאמנת בו כל כך ולא רצית שיומת ורצית לעזור לו כמו לכל איש בדרך ואני יושבת כאן על האדמה הקרה ואת חפונה בתוכה וכולנו סביבך ואיש לא אומר שום מילה והפחד משתלט על כל חלק בגוף ואני המומה ולא מעקלת שוב והמרחק בינינו הוא פתאום הוא עצום כי יש שמיים וארץ ואפילו עכשיו עכשיו עברת את כל המחסומים והגעת להחזיק לי את היד והזיכרון מתקתק והמילים כה נוגות והעצב עמוק,רחוק. ואיפה את עכשיו? מה את עושה? הכרת אנשים חדשים? את ממשיכה? למה את לא עונה? למה יש מרחק כה ניכר? ולמה את כה רחוקה, כשגופף לצידי מוטל.
 

ה מוזה

New member
../images/Emo16.gif אין מילים ....

יד נעלמה קטפה באכזריות פרח מגינת החיים .. ואנחנו כאן נותרים המומים מלאי געגוע כמה קשה להשלים .. כמה קשה להבין .. משתתפת בכאב העמוק שלך ..
 
../images/Emo10.gif

לא יכלתי שלא להגיב. עצוב ומחלחל. משתתפת בצערך...... עצוב כל כך.
 
למעלה