מלאך שלי
הנה אני שקועה בין זרועתייך, עפה למקןם אחר. אתה הגן עדן שלי, הנחמה שלי, הילד שלי. כריות אצבעותייך עוטפות אותי, אוחזות במותניי העירומות. כבר אין לי כוח, המלנכוליה משתלטת עליי, כי אהבה אלייך לקחה ממני הכל. כשיכורה מיין האהבה, קשה לי לעמוד, ברכיי נחלשות, אין לי אוויר וקשה לי לדבר. אני מתחילה להרפות והנה אני טובעת בגופך החם. כאשר ראשי צמוד לחזה שלך, אני בשקט מקשיבה לפעימות לבך, המקור לחייך. הדמעות מתחילות לזלוג מאושר. יש לך את הפנים המושלמות ביותר שראיתי מעודי. בעיניך החומות יש מן ברק חיובי כזה וחיוכך הוא המתוק והחם ביותר שראיתי מימי. שפתייך מלאות וחזקות, נראות מצויירות, התרוממו בעדינות בזווית הפה, לחשו את שמי וחשפו שיניים צחורות כקלידי פסנתר. ואני רעדתי מבפנים. פתאום שכחתי שסבא וסבתא חולים וכל כך רחוקים. פתאום שכחתי את הטראומה ששינתה את חיי, את האנשים הרעים, ואת רגעי הבדידות. שכחתי שדודה מתה מסרטן, שכחתי שלאבא קשה בעבודה, שאמא לא מרגישה טוב, שכחתי שסבתא מתה מבלי שאמרתי לה שאני אוהבת אותה. שכחתי שאתה בכלל לא מכיר אותי, ולרגע קט, שכחתי שאני לבד
הנה אני שקועה בין זרועתייך, עפה למקןם אחר. אתה הגן עדן שלי, הנחמה שלי, הילד שלי. כריות אצבעותייך עוטפות אותי, אוחזות במותניי העירומות. כבר אין לי כוח, המלנכוליה משתלטת עליי, כי אהבה אלייך לקחה ממני הכל. כשיכורה מיין האהבה, קשה לי לעמוד, ברכיי נחלשות, אין לי אוויר וקשה לי לדבר. אני מתחילה להרפות והנה אני טובעת בגופך החם. כאשר ראשי צמוד לחזה שלך, אני בשקט מקשיבה לפעימות לבך, המקור לחייך. הדמעות מתחילות לזלוג מאושר. יש לך את הפנים המושלמות ביותר שראיתי מעודי. בעיניך החומות יש מן ברק חיובי כזה וחיוכך הוא המתוק והחם ביותר שראיתי מימי. שפתייך מלאות וחזקות, נראות מצויירות, התרוממו בעדינות בזווית הפה, לחשו את שמי וחשפו שיניים צחורות כקלידי פסנתר. ואני רעדתי מבפנים. פתאום שכחתי שסבא וסבתא חולים וכל כך רחוקים. פתאום שכחתי את הטראומה ששינתה את חיי, את האנשים הרעים, ואת רגעי הבדידות. שכחתי שדודה מתה מסרטן, שכחתי שלאבא קשה בעבודה, שאמא לא מרגישה טוב, שכחתי שסבתא מתה מבלי שאמרתי לה שאני אוהבת אותה. שכחתי שאתה בכלל לא מכיר אותי, ולרגע קט, שכחתי שאני לבד