שפירא מאיר
New member
מלון חדש בלב יפו:"פאשה אורכידאה" של האחים נקש
מזה כשלוש שנים אני עוקב אחרי החפירות והבניה של המלון במיתחם של מה שהיה מאז תקופת הטורקים כ-"משטרת יפו" או "משטרת השעון", כשהשם הרשמי היה "תחנת יפו" אחר כך "נפת יפו", "מרחב יפו" וחזרה לשם "תחנת יפו".
כמי מוותיקי המקום, מצד אחד קצת מציק שהופכים מקום היסטורי כזה למלון, אבל שמעתי שעומדים לתת דגש להיסטוריה שלו בתוך המלון. ואני מקוה שיקצו לכך את "המעצר הקטן" בו שהה הצורר אדולף אייכמן בעת משפטו.
להזדמנות הזו ציפיתי מזמן.
אמנם בכתבה היו דברים רבים לא נכונים, אבל לשם כך צריך שתהיה ההיסטוריה נכונה, ולכן פניתי אליהם בהצעה להצטרף למעשה בעיקבות המחקר שלי על משטרת יפו ומחוז תל אביב וכתיבת הספר "שוטרים מספרים".
למשל, האיזור שמסביב למגדל השעון של יפו נקרא על ידי הטורקים "סאחנת-א-דאוולה" (שכונת הממשלה) כיוון שסביבו היה:
המתחם של תחנת יפו ובו משטרה "שורטה", בית מעצר "קישלה" ובית המשפט "מחכמה".
היה וישנו המסגד הגדול של יפו "מחמודיה" על שם מחמוד אגא הוא המפורסם כמרוצץ הראשים "מחמוד אבו נבוט".
יש שריד של בית הממשל הטורקי, ישנו הבית שהיה בית המושל הטורקי, ישנו בנין השייך לפטריארכיה היוונית והיה בית הספר הרצליה במעונו הראשון.
יש שם סבילים טורקיים מקוריים (משקית) אחד מהם משוחזר כמו שהיה פעם.
מאחורי המשטרה היה רובע בתי הזונות של יפו, ובכניסה אליו היה צריף של בית קפה שהחליף משך השנים שמות רבים (טורקים- "קהוואת אל מדפע" [הקפה בחדר האורחים], בריטי "התותח" [הם לא הבחינו בין המונח סלון או תותח שנכתבים אותו דבר], עם קום המדינה- "מפגש הסבלים", "אריאנה", "חצרות יפו העתיקה","הבית על הים").
בפתח הצריף ישבו שני חיילים בריטים (1920) שהזהירו את החיילים והשוטרים הבריטים, שרובע בתי הזונות הוא מחוץ לתחום.
שני החיילים היו ארצישראלים: נחום גוטמן (צייר וסופר) ולוי שכולניק (לימים לוי אשכול ראש הממשלה), גוטמן ניצל את ההזדמנות לצייר את הזונות והחיים במקום ואשכול למד קצת על נשים (והפך לשובב גדול).
בית הקפה הפך להיות מפגש לאמנות ובו התפרסמו אמנים ערבים מכל המזרח התיכון, כמו פאריד אל אטרש, עבד-אל-וואהאב המשוררים/זמרים, נגווה פואד רקדנית הבטן מספר 1 התפרסמה שם, את הזמרת הערביה הידועה מכל אום-כולתום, הביאו לשם בגיל 13 ממצרים כדי שתפרסם.
אביו של הזמר היווני דאלאראס עבד שם כמלצר, התפרסמו אריס-סאן עם עליזה עזיקרי, ועוד רבים אחרים.
לשמר את כל ההיסטוריה הזו ולהציגה חזותית, זו מלאכה שבהחלט תהיה רואיה לאחים נקש שמוצאם מהאיזור.
מזה כשלוש שנים אני עוקב אחרי החפירות והבניה של המלון במיתחם של מה שהיה מאז תקופת הטורקים כ-"משטרת יפו" או "משטרת השעון", כשהשם הרשמי היה "תחנת יפו" אחר כך "נפת יפו", "מרחב יפו" וחזרה לשם "תחנת יפו".
כמי מוותיקי המקום, מצד אחד קצת מציק שהופכים מקום היסטורי כזה למלון, אבל שמעתי שעומדים לתת דגש להיסטוריה שלו בתוך המלון. ואני מקוה שיקצו לכך את "המעצר הקטן" בו שהה הצורר אדולף אייכמן בעת משפטו.
להזדמנות הזו ציפיתי מזמן.
אמנם בכתבה היו דברים רבים לא נכונים, אבל לשם כך צריך שתהיה ההיסטוריה נכונה, ולכן פניתי אליהם בהצעה להצטרף למעשה בעיקבות המחקר שלי על משטרת יפו ומחוז תל אביב וכתיבת הספר "שוטרים מספרים".
למשל, האיזור שמסביב למגדל השעון של יפו נקרא על ידי הטורקים "סאחנת-א-דאוולה" (שכונת הממשלה) כיוון שסביבו היה:
המתחם של תחנת יפו ובו משטרה "שורטה", בית מעצר "קישלה" ובית המשפט "מחכמה".
היה וישנו המסגד הגדול של יפו "מחמודיה" על שם מחמוד אגא הוא המפורסם כמרוצץ הראשים "מחמוד אבו נבוט".
יש שריד של בית הממשל הטורקי, ישנו הבית שהיה בית המושל הטורקי, ישנו בנין השייך לפטריארכיה היוונית והיה בית הספר הרצליה במעונו הראשון.
יש שם סבילים טורקיים מקוריים (משקית) אחד מהם משוחזר כמו שהיה פעם.
מאחורי המשטרה היה רובע בתי הזונות של יפו, ובכניסה אליו היה צריף של בית קפה שהחליף משך השנים שמות רבים (טורקים- "קהוואת אל מדפע" [הקפה בחדר האורחים], בריטי "התותח" [הם לא הבחינו בין המונח סלון או תותח שנכתבים אותו דבר], עם קום המדינה- "מפגש הסבלים", "אריאנה", "חצרות יפו העתיקה","הבית על הים").
בפתח הצריף ישבו שני חיילים בריטים (1920) שהזהירו את החיילים והשוטרים הבריטים, שרובע בתי הזונות הוא מחוץ לתחום.
שני החיילים היו ארצישראלים: נחום גוטמן (צייר וסופר) ולוי שכולניק (לימים לוי אשכול ראש הממשלה), גוטמן ניצל את ההזדמנות לצייר את הזונות והחיים במקום ואשכול למד קצת על נשים (והפך לשובב גדול).
בית הקפה הפך להיות מפגש לאמנות ובו התפרסמו אמנים ערבים מכל המזרח התיכון, כמו פאריד אל אטרש, עבד-אל-וואהאב המשוררים/זמרים, נגווה פואד רקדנית הבטן מספר 1 התפרסמה שם, את הזמרת הערביה הידועה מכל אום-כולתום, הביאו לשם בגיל 13 ממצרים כדי שתפרסם.
אביו של הזמר היווני דאלאראס עבד שם כמלצר, התפרסמו אריס-סאן עם עליזה עזיקרי, ועוד רבים אחרים.
לשמר את כל ההיסטוריה הזו ולהציגה חזותית, זו מלאכה שבהחלט תהיה רואיה לאחים נקש שמוצאם מהאיזור.
