עוד לפני שחתמת,את "עלית" על עובדה בסיסית...
שפרט לכמה מקרים שהיו מטאוריים בהתפתחות המהירה שלהם....שלב ההמתנה לאימוץ בין ארצי הוא "לא משהו" במילים עדינות.
האימוץ הבין ארצי ,ובייחוד מישראל,הוא מן סייסמוגרף מאד עדין ,כך שכל מיני זרמים עולמיים עלולים לפגוע בו ולעכב אותו ,בין אם ממש יודעים מה הם ובין אם הם עלומים.
חילופי גברי שלטוניים ,גם מקומיים-מחוזיים,יכולים להשפיע על מדיניות. פגרות בתי המשפט ,חגים,שלג כבד שמעכב בדיקת ברות אימוץ.מגעים עם האיחוד האירופי שתמיד מעוניין בפתרונות מקומיים על פני "ענף יצוא ילדים". וכן,גם מלחמה,או רוחות מלחמה. אימצתי מזמן,בתוך ההמתנה המטלטלת שלי אכן אחד הזמנים הקפואים היה כשסדאם חוסין בשילהי שלטונו איים במלחמת מפרץ שניה ,ופה בארץ עסקו בקצב מהיר של ריענון מסיכות.
עדיין לא איתרתי מאמרים על השפעות פסיכולוגיות של המתנה על ממתינים,אבל אני יכולה להעיד ממדגם לא מייצג שזמנים כאלה עלולים להביא לתחושות קשות מאד של חוסר אונים ואף לדיכדוך ואף לדיכאון. כי מדובר בסיטואציה שבה אנשים עשוכל מה שביכולתם כולל הכל כדי לפנות מקום להבאת ילד לגדלו,והתהליך נתקע בגלל כוחות עולמיים שאין דרך להשפיע עליהם לטובה לאדם הקטן.
יש תחושה של להיות מריונטה על חוט...
א-ב-ל נניח את לא נרשמת בגלל רוחות המלחמה . מה את מרויחה מזה בעצם? בעצם את מאבדת את תורך לטובת אחרים,שכשיתבהרו השמיים -בהם יטפלו לפני הטיפול בך. זה כדאי?
חשוב שתראי אם את נחושה לאמץ. [את הרי לא חייבת.זה רצון שלך.חשוב שתראי מה חוזקו]
אם את נחושה לאמץ,ולא מאמינה שתהיה פה מלחמה משתקת לדורות [אלא רק מצב זמני] כדאי לדעתי להירשם ולתפוס מקום בתור,כי כידוע אין היום בכלל הרבה עמותות ותמיד יש מבקשים לאמץ.
