מלחמה וצבא. מה אתם חושבים?
אהלן ועדת וינוגרד מצאה שמלחמת לבנון השנייה נחלה כישלון ושהיציאה למלחמה הייתה חסרת אחראיות ופזיזה. ובכל זאת הנוער של היום והחיילים הצעירים לא שואלים את עצמם את השאלה הכל כך חשובה: את מי אנחנו משרתים? בעבור מי אנחנו נלחמים? המלחמה בלבנון והחזקת השטחים הפלסטינים הכבושים הן שתיהן החלטות של מנהיגי המדינה והפוליטיקאים. החיילים משוכנעים שההנהגה יודעת מה שהיא עושה ומה שהיא מחליטה (כי הרי ההנהגה רוצה בטוב המדינה) והם גאים לשרת אותה ולהלחם למענה. כל כך הרבה דם נשפך בעזה על מנת להגן על המתנחלים ובסוף המתנחלים פונו מעזה. כל כך הרבה דם נשפך בלבנון ואחרי פרסום ראשוני של מסקנות ועדת וינוגרד ההמון יוצא לרחוב להפגין נגד אולמרט, פרץ וחלוץ על כישלון המלחמה. למה נשפך הדם מלכתכילה? חיילים צעירים, בקושי בני 21, נהרגים לא על הגנת המולדת, אלא על שירות אינטרסים של פוליטיקאים והחלטות ממשלה פזיזות וחסרות אחראיות, בפעם האלף, כמו יציאה למלחמה והחלטות סותרות כמו מימון התנחלויות במשך עשרות שנים ושליחת חיילים שיגנו עליהם ואחרי כך מפנים את אותן ההתנחלויות. אז בשביל מה ובשביל מי לשרת? כי "אין לי ארץ אחרת/גם אם אדמתי בוערת/רק מילה בעיברית חודרת/אל עורקיי אל נשמתי" או כדי "להיות כמו כולם, לא להיות חריג", כי "אמרו לי", כי "חייבים וזהו" (כלומר, בלי תשובה ובלי מחשבה), כי "בלי הצבא היהודים יכחדו" או מסיבות אחרות? אני חושב שבארץ אין לנו תרבות של חשיבה עצמאית. זאת דעתי. מה אתם חושבים? עידן בעדי
אהלן ועדת וינוגרד מצאה שמלחמת לבנון השנייה נחלה כישלון ושהיציאה למלחמה הייתה חסרת אחראיות ופזיזה. ובכל זאת הנוער של היום והחיילים הצעירים לא שואלים את עצמם את השאלה הכל כך חשובה: את מי אנחנו משרתים? בעבור מי אנחנו נלחמים? המלחמה בלבנון והחזקת השטחים הפלסטינים הכבושים הן שתיהן החלטות של מנהיגי המדינה והפוליטיקאים. החיילים משוכנעים שההנהגה יודעת מה שהיא עושה ומה שהיא מחליטה (כי הרי ההנהגה רוצה בטוב המדינה) והם גאים לשרת אותה ולהלחם למענה. כל כך הרבה דם נשפך בעזה על מנת להגן על המתנחלים ובסוף המתנחלים פונו מעזה. כל כך הרבה דם נשפך בלבנון ואחרי פרסום ראשוני של מסקנות ועדת וינוגרד ההמון יוצא לרחוב להפגין נגד אולמרט, פרץ וחלוץ על כישלון המלחמה. למה נשפך הדם מלכתכילה? חיילים צעירים, בקושי בני 21, נהרגים לא על הגנת המולדת, אלא על שירות אינטרסים של פוליטיקאים והחלטות ממשלה פזיזות וחסרות אחראיות, בפעם האלף, כמו יציאה למלחמה והחלטות סותרות כמו מימון התנחלויות במשך עשרות שנים ושליחת חיילים שיגנו עליהם ואחרי כך מפנים את אותן ההתנחלויות. אז בשביל מה ובשביל מי לשרת? כי "אין לי ארץ אחרת/גם אם אדמתי בוערת/רק מילה בעיברית חודרת/אל עורקיי אל נשמתי" או כדי "להיות כמו כולם, לא להיות חריג", כי "אמרו לי", כי "חייבים וזהו" (כלומר, בלי תשובה ובלי מחשבה), כי "בלי הצבא היהודים יכחדו" או מסיבות אחרות? אני חושב שבארץ אין לנו תרבות של חשיבה עצמאית. זאת דעתי. מה אתם חושבים? עידן בעדי