מלחמה לב מול ראש- חדשה

[nony2010]

מלחמה לב מול ראש- חדשה

ערב טוב, חדשה כאן וחייבת התייעצות!
אני בת 30 גרושה ואמא לנסיך בן 8 בזוגיות כבר 5 שנים on off את בן זוגי הכרתי אחרי גירושין קשים מאוד מאבא שלא מועניין בבן שלו.
ברגע הראשון שנפגשנו נעצר העולם הנשימה נעצרה והרגליים רעדו אצל שנינו.
התחלנו זוגיות מדהימה בשיתוף הבן שלי שהיה בן 2.5 הזוגיות המשיכה והתחזקה למרות המון דברים, מרחק גדול , נסיעה ארוכה ואין ספור געגועים וחששות.
אחרי שנה ועשרה חודשים עברנו לגור ביחד, היו ימים מדהימים יחד וימים קשים מלאי דמעות.
באחד הימים הבנתי שהחלומות שלנו מאוד שונים ושאנחנו מאוד שונים.
אחד הדברים הכי קשים שהוא לא מוכן להביא ילדים וזה לא קשור אליי.
היה לי קשה הייתי נלחמת בכל יום בעצמי ומנסה להתמודד עם ניפוץ החלום שלי.
מרוב הקושי החלטתי לפרק.
נפרדנו לשנה וחצי שבה היינו בקשר טלפוני ופגישות מרוחקות.
הבנו שקשה לנו לבד ואין לנו אוויר לבד וחזרנו בהתחלה מרחוק ואז חזרנו לגור יחד בין לבין דיברנו והבנו שאנחנו מנסים כדי כן לנסות לשנות את המחשבה והתפיסה שלו.
אך זה לא צלח, היום אחרי שיחה איתו הבנתי שזה מאוד קשה לו ובעייתי.
עכשיו אני צריכה להחליט ללכת עם הלב וללכת עם הבן הדם שאני הכי אוהבת בעולם ואבא מדהים לבן שלי.
או ללכת עם הראש שלי ולהגשים את החלום שלי להקים בית יציב וללדת עוד ילדים.
תכף משתגעת חייבת שתעזרו לי לחשוב

 

[ornme]

בכנות, ובמינימום ציניות,

העולם שנעצר והרעד הזה של ההתרגשות, וכל הכרוך בכך - עוברים אחרי כמה שנים ואינם, לתפיסתי, בסיס מספיק רחב לבניית חיים. עלייך לבדוק עוד כמה מרכיבים בקשר על מנת להחליט.
למיטב הבנתי, האש שלכם מלובה באמצעות פרידות דרמטיות, מרחק פיסי, ובעצם מעין סוג של משחקי התרחקות וחזרה.
אינני יודעת מספיק פרטים על מנת לומר לך משהו "עם בשר" , אבל משחקי ההתרחקות התקרבות הללו, בפני עצמם, עלולים להוות תמרור אזהרה מבחינת קשר יציב בהמשך.

לדעתי, כל התקשרות בין אנשים צריכה לפני כל דבר אחר להעשות תוך תאום ציפיות.
המשך הקשר שלכם מצריך קורבן של אחד הצדדים.
קורבן רציני, מהסוג שיש לו השלכות להמשך החיים, ועלול לגרום לחרטות רציניות בהמשך.
ויתרה מזאת - קורבן שעלול להיות בלתי הפיך מבחינתך. עלול להיווצר מצב בו הוא ישנה את דעתו כאשר עבורך זה כבר יהיה מאוחר מידי, ואז מה?
בעיני הסיכון מבחינתך גדול מהסיכון שלו.
במקומך הייתי הולכת לי לדרכי.

 

[גלים גלים]

כל מילה.

 

[מ י ר י 2 2]

אני חושבת שזה דבר

שכדאי לך לברר עם עצמך בתהליך טיפולי.
אני מבינה שהוא את ההחלטה שלו קיבל - הוא מעדיף פרידה על פני ילד. בעיני זה לגיטימי, במיוחד כשהוא שם את זה על השולחן מולך.
עכשיו את צריכה לברר עם עצמך מה את מעדיפה - את הזוגיות איתו או ילד. והתהליך הטיפולי חשוב, כדי שאם תחליטי שאת מוותרת על ילד, זה יהיה בהשלמה מלאה (השלמה זה לא אומר שלא יכאב, זה רק אומר שלא תחיי עם האשמות כלפיו). וכדי שאם תחליטי שאת לא מוכנה לוותר על ילד נוסף הטיפול ייתן לך כוחות לעשות את הפרידה מלאה, בלי שום קשר טלפוני ופגישות מרוחקות, כי הרי כשכקשר כזה קיים ממילא לא יכול להכנס לחייך גבר חדש על מנת שתקבלי את המשפחה שאת רוצה לעצמך.

 

[סרבינה]

היית שוקלת לעשות ילד לבד?

האם הריון מתרומת זרע זה משהו שהיית חושבת עליו? לגדל ילד לבדך מתוך החלטה?
אם כן, תיפרדו, תעשי לעצמך עוד ילד, ואם יתאים תחזרו כאשר הילד השני כבר עובדה (כמו הילד הראשון). בן זוגך לא מחוייב אליו מעבר למה שהוא רוצה להתחייב, ואת כבר יודעת שהוא מתפקד טוב במצב כזה.



זה פתרון ביניים. אני מודה שאני לא אוהבת אותו. נטיית הלב שלי היא להעדיף משפחתיות יציבה ומסגרת מחייבת ולא אש ולהבה ופרידות דרמטיות. מהמעט שסיפרת, יציבות ומשפחתיות כנראה לא תהיה לך עם בן זוגך הנוכחי. את צריכה לוותר על החלום לזוגיות יציבה ומשפחתית, או לוותר על בן זוגך.

 

[כוכבית101]

התחייבויות

ילד זו התחייבות !
אני יודעת שיש המון סיבות למה גבר לא ירצה ילד ( במיוחד אם אין לו? ) , אבל זה דורש הרבה הבהרות.
במידה ותלכי על זה, תצתיידי בבקשה בעו"ד טוב שיעשה לכם הסכם ממון מפורט אם תשומת לב על פיצויי פרידה ( גרושין ) .