מלחמה

[סגול כחול 23]

מלחמה

אתמול הודיעו לחבר שלי שכנראה יהיה עליו להגיע למילואים ביום ראשון. מקודם הוא קיבל שיחה שעליו להגיע עוד היום. אני מפחדת. יש לי הרגשה רעה. הרבה פעמים התחושות המקדימות שלי מתבררות כנכונות. בינתיים מה שקרה זה שהלחצתי אותו יותר ואני לא יודעת מה לעושת

 

[Dark Muse]

להרגע...

תרגיעי אותו, תאחלי לו בהצלחה, תגידי לו כמה תתגעגעי אליו וכמה את אוהבת אותו ושיעשה את הכי טוב שהוא יכול למעננו. באמת שאין סיבה להלחץ! זה קצת מטומטם להשוות את זה, אבל תחשבו על זה שאנשים נהרגים יותר בתאונות דרכים מאשר עד עכשיו מאז שיצאנו מלבנון. אני לא רואה אנשים חרדים ומפוחדים לעבור כביש או להתניע את הרכב ולנסוע, ככה אין סיבה להכנס לחרדות. צהל יודע להגן על החיילים שלו, ויש לנו באמת צבא חזק שאף אחד לא מבין עד כמה. קיצר להרגע!!!

 

[Zoharrr]

אני ממש מרגישה ככה גם

 

[pain is MY love]

להרגע

חיילי מילואים מתגייסים מעכשיו לעכשיו למשימות שונות ומשונות לא כולם הולכים ללב הקרבות. מישהו סיפר לי שביום רביעי כשהתחילו לגייס את המילואימניקים מרוב שכולם רצו להתנדב הם הגיעו עם המכוניות שלהם לתחנת רכבת, זרקו את המכוניות, יצאו עם המדים פתוחים מהאוטו רוכסים אותם תוך כדי ריצה ופשוט טסו לצפון. ביום חמישי גררו להם את הרכבים.. וזה מה שאני אוהבת במילואימניקים! פשוט אין עליהם!!!

 

[מיטללל]

היי

קודם כל לדעתי את צריכה לעשות הפרדה, בין "הרגשה רעה" לבין פחד הגיוני וטבעי. אני לא חושבת שבנקודת זמן זו יש מישהו מאיתנו שלא מפחד ודואג, והתחושה הזו חזקה פי כמה שיש מישהו קרוב אלינו שם. כמו כן, נקודת המוצא היא שעליו להגיע למילואים. זו לא החלטה/בחירה שלו. הוא לא יכול להימנע מכך. אני לא יודעת מה התפקיד שלו, אבל אני מתארת לעצמי שגם דיי מפחד. לכן התפקיד שלך הוא לתמוך בו כמה שאפשר, לחזק, לעודד, לחבק. אל תתני לו לצאת למילואים האלו בהרגשה רעה. במקומך הייתי מכינה לו איזו הפתעה קטנה עם מכתב אופטימי ומחוייך ושמה לו בתיק. תשתדלי להיות חזקה ואם את צריכה לדבר... אנחנו פה