מלחמות המינים

Star_Dust

New member
מלחמות המינים

מעשה שהיה כך היה... שלשום דיברתי עם חבר ששהה בחו"ל תקופה ארוכה ולכן לא הספיק לנתח איתי לאורך, לרוחב ולעומק את הקשר עם גונדרי
סיפרתי לו על תחילת הקשר ועל הסכם ארבעת החודשים שעדיין מרחף באוויר מדי פעם. הזכרתי את ארבעת החודשים כמה פעמים פה בעבר, אבל לא זכור לי אם ממש פירטתי. אז הנה הפירוט: בשבוע הראשון לקשר ביני לבין גונדרי, התפתח דיון בפורום בנוגע לזוגיות. בדיון הזה גיליתי עד כמה קיצוני הצד הגברי בקשר שלנו בנוגע לחוסר האמונה ביכולת של קשרים לשרוד לאורך זמן. כך מצאנו את עצמנו בין דייט ראשון לשני בערך מתווכחים על נושאים שלא אמורים לעניין אותנו לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. במהלך אותו שבוע הזכיר גונדרי שפעם הוא כתב בפורום שלדעתו קשר אידיאלי צריך להימשך ארבעה חודשים. בערך בדייט הרביעי, די נשבר לי כבר מהוויכוחים האלה והצעתי שנשתמש ברעיון שלו. מערכת יחסים לארבעה חודשים . אנחנו מתחילים עכשיו (איפשהו בתחילת מרץ) ונפרדים בראשון ליולי 2007. ולא משנה עד כמה הקשר יהיה מוצלח. עבורו, זוהי מערכת היחסים האידיאלית לפי הגדרתו. עבורי, זה הדבר הכי קרוב לסטוץ שאחווה אי פעם
מערכת יחסים ללא אשליות של ever after. מאז היו שינויים. שיחות על הארכה. שיחות על קיצור משך הזמן. אבל שום דבר לא הוחלט. לפעמים אני חושבת שאולי הרעיון הראשוני הזה היה רעיון מצוין. שארבעה חודשים זה מספיק. לאהוב אבל לא להיפגע נורא כשזה ייגמר. טוב, נסחפתי קצת. המטרה הראשונית בסיפור הייתה שונה. רציתי לספר לכם על התגובה של החבר שלי לעניין ארבעת החודשים. החבר שלי הקשיב, שתק ואז התחיל לצחוק. תגובתו הייתה: גונדרי הוא כזה מלך. מכניס אותך לסוג של סטוץ וגורם לך לחשוב שלא רק שזה רעיון מעולה אלא שזה גם רעיון שלך. התגובה שלו גרמה לי לחשוב הרבה. מהניסוח ומטון הדיבור הרגשתי שהחבר שלי רואה בהתחלה של מערכת יחסים משהו כמו סוג של מלחמה. מלחמת המינים. והשאלה הנשאלת היא: האם כל מערכת יחסים מתפתחת חייבת, לדעתכם, להתחיל במין קרב כזה? מלחמה בין הצד הנשי לצד הגברי בכדי לקבוע את חוקי המשחק? על מה אתם נלחמים בתחילת הקשרים שלכם? וכמה זמן אורך הקרב? למען האמת, באופן אישי אני מוצאת את מלחמת המינים ילדותית קמעה. וגם די מתישה. ממילא אני עייפה עד מותשת בערך מהרגע בו התחלנו לצאת. רק המחשבה על להילחם נגדו על חוקי הקשר גורמת לי לרצות ללכת כבר לישון
טוב, הגיע הזמן לחזור לעבודה. יום מוצלח לכולם
 

ufffnick

New member
מ-ל-ח-מ-ה !!!

במשך חיי, כל קשר/סטוץ/מפגש שהיו בו סממנים של מלחמת מינים, סממנים של למשוך את קצה השמיכה עוד קצת לכיוון שלי או שלה, נכשל. זה אומנם היה משחק כייפי, בחלק מהמקרים, ויש בזה מין הנערות. משהו ילדותי שכזה כמו למשוך בצמות או בשביל לזכות באור זרקורים של הצד השני. אבל בכל המקרים האלה, ממש כמו בקטטה בבר שמתחילה מאמירה לא במקום, זה התפוצץ. מאז למדתי, לא נלחם, אין קרבות, יש שיח. הגבולות והתיחומים של איך מערכת יחסים נראת בעיני לא עבר יותר (מאז) דרך מלחמה, דרך "משיכת חבל" או כל דימוי אחר כוחני. לפעמים ה-"צחוקיה" הזו וה-"מלחמת מינים" הזו משעשעת נורא ומאוד מוסיפה למתח המיני בין הזוג, לפעמים היא יוצרת סתם מתח. וזה מתפוצץ. מלחמת המינים, אצלי, זה סוג של שעשוע, משחק שולחן בשניים. את מערכת היחסים אני בוחר לעצב ולתחם בשיחה רצינית, בשניים, ללא המחשק וללא השעשוע. כי כשדואגים לכך שתהיה הפרדה ברורה בין שעת משחק לבין שעת שיח רציני, נחסכים המון חיכוכים מיותרים בנוסח "למה התכוונת כשאמרת..." או "היית רציני בקשר ל... או שזה רק בצחוק" וכו'. חוץ מזה מלחמות זה כנגד מישהו/י שבא לפגוע בך, לא כנגד מישהו שאת/ה רוצה לבנות איתו/ה משהו. יום נעים.
 

Old Girl

New member
תשובות:

1. "האם כל מערכת יחסים מתפתחת חייבת, לדעתכם, להתחיל במין קרב כזה? " - מבחינתי זו אנטיתיזה למה שמייצג קשר בריא בעיני. אני מאמינה שחשוב למצוא אדם מתאים, ולא לעשות מהפכות בתוך אדם שלא מתאים/ לא רוצה אותו דבר/ לא נהנה ממה שאני נהנית. לכן אני בחיי הזוגיות שלי הולכת על שילוב בין להתפשר בדברים קטנים (למשל להשלים עם העובדה שבן זוגי רואה טלוויזיה כל יום 3 שעות בלילה, ולפעמים אני שומעת אותה מחדר השינה), ולא להיכנס למקום שבו יש פערים בדברים משמעותיים. טוב חשוב לסייג - לפעמים הפערים מתגלים אחרי שהקשר כבר מבוסס וזו כבר בעיה, כי בחלק מהמקרים הקשר הוא טוב ומצדיק פשרות גדולות יותר. אבל ממש בתחילת הקשר, כשאין הסכמה אפילו על מהות הקשר - לדעתי אין טעם להיאבק. עדיף להמשיך הלאה לקראת אדם שאין צורך במלחמות אתו. 2. "מלחמה בין הצד הנשי לצד הגברי בכדי לקבוע את חוקי המשחק?" בהתאם למה שאמרתי קודם, אני בעד ליישב אי הסכמות קטנות וגם אז - אם זה הופך לויכוח עקרוני מדי על ההתחלה, אז כנראה שזה לא האדם המתאים לי. 3. "על מה אתם נלחמים בתחילת הקשרים שלכם? וכמה זמן אורך הקרב?" מקסימום על סוג המסעדה לאכול בה... טוב מיציתי את הנקודה שלי לגמרי נדמה לי.
 

ד נ י ת3

New member
אני לא רואה את זה כ"מלחמת המינים"

אלא כשוני בין שני אנשים. שאלתי פעם את הפסיכו' שלי - למה? למה זה ככה? למה אין הרמוניה? היא אמרה לי שהרמוניה יש רק בקונצרטים. במציאות - בחיים - יש שני אנשים שונים. ובהתחלת הקשר, כשמנסים להכיר, כשהשונות גדולה מאוד, כששני אנשים מעולמות שונים נפגשים - יהיו קלאשים. אז מצד אחד - להתחשב, אבל מצד שני - לדבר על מה מפריע, ומה רוצים שישתנה. להתפשר אבל גם לא לוותר על מי שאת. סוג של שביל זהב עדין ודק.
 
האמת, אני תמיד חשבתי...

שאחרי סביבות שנה שנה וחצי זה הזמן הכי טוב לסגור עניינים... אם מדובר בקשר טוב כמובן, אבל עם בעיות... מעניין למה הוא חושב ככה, ואיפה הוא באמת? אה, ולא נראה לי שזה קשור לאיזו מלחמה בין מינית, אלא יותר לתפיסות של אנשים, כנראה לאור נסיון העבר שלהם...
 

1Shir

New member
הודעה מעניינת מאוד

מצד אחד אפשר להגיד שבכל קשר קיימת מלחמת כוחות כלשהי, גם אם סמויה, כי הרי לא תמיד לנו ולצד השני יש אותם רצונות ואינטרסים. מצד שני, נראה לי שהמטרה, בעיקר בזוגיות, היא להפוך את התחושה לאינטרס משותף ששני הצדדים יהיו מרוצים ולהגיע לפשרה באופן גלוי ומוסכם ולא דרך מלחמת כוחות.... אשרי המאמין.
 
לדעתי חבר שלך צודק

גונדרי הוא מלך
' לטעמי לקבוע דברים מראש לא כל כך עובד אפשר לתכנן עשרות תכניות בסופו של יום אנשים משתנים סיטואציות משתנות מזא משתנה :( אני בעד לחיות את הרגע ולא לתכנן יותר מדי carpe diem
 
זה כמו ששאלו אותי השבוע

בראיון עבודה: "איפה את רואה את עצמך בעוד 5 שנים?". ועל זה סבא דוד היה עונה: "אתה מתכנן ואלוהים צוחק". אי אפשר לתכנן דברים כאלו. נקודה.
 

magenta73

New member
הממ....

לא, לא כל מערכת יחסים צריכה להתחיל מקרב, ההיפך. אם מערכת יחסים מתחילה ב, אני לא אקרא לזה קרב, אלא שוני תפיסתי בזוגיות, אין לזה הרבה עתיד, לדעתי. גם מה הצד הנשי ומה הצד הגברי? לפעמים איש או אישה רוצים א' והמין השני להם רוצה ב'. להפתעתך, יש נשים שלא רוצות קשר רציני כ"כ מהר וכו' ויש גברים שמתים להתחתן על הדייט השלישי. בגדול, מה שצריך זה שני אנישם עם רגליים על הקרקע שמעוניינים ללכת זה לקראת זה. לא מלחמה. שלום. על מה אני נלחמת? בגדול? על ד'ברים שחשובים לי שאני לא יכולה להתפשר עליהם. כמו צורך בספייס מצד אחד וכבוד (כלומר לא להיעלמות) מצד שני. בהמשך הדברים - פשוט לא לקחת דברים כמובן מאליו. ולא לקחת אותי כמובן מאליו. וזה גם לא להילחם, אם זה לא בא בטבעיות, או שנגיד ממש מנוגד לטבע של הבחורון, אין מה להילחם. זה כנראה פשוט לא מתאים. אני לא חושבת שצריך קרב/מלחמה. צריך להכיר את האדם השני, להגיד לצד השני מה אני רוצה/חושבת על נושא זה או אחר ולראות אם מסתדר או לא...
 
שוחק מתיש ומיותר

רוויתי מלחמות, לא נכנס לזה יותר.. צריך מלחמות ומאבק כוחות? אני מפנה את הדרך. "אה, ולא נראה לי שזה קשור לאיזו מלחמה בין מינית, אלא יותר לתפיסות של אנשים, כנראה לאור נסיון העבר שלהם..." מסכים עם בראיין. תניחו את החרבות, Make Love no War
 

zooti

New member
אולי אני לא האדם הנכון לענות

כי מערכת היחסים שלי התחילה לפני שמונה-תשע שנים. והיא התפתחה מהיכרות שלא למטרות רומנטיות. אבל כמו שאני זוכרת - ממש לא היו קרבות על חוקי המשחק. אולי כי כבר הכרנו לפני מספיק כדי לדעת שמה שהולך מתאים לשנינו. אז לא כל מערכת יחסים מתחילה בקרבות. ולך היו מערכות יחסים קודמות - נסי להזכר - האם כולן התחילו בקרבות? האם לא היו כאלו שהתחילו כששניכם באותו הצד?
 

Star_Dust

New member
המערכת הנוכחית שלי לא מתנהלת כקרב ../images/Emo13.gif

למעשה, כמו שאמרתי, רק המחשבה על קרבות מתישה אותי. מעולם לא הייתי במערכת בה הייתי צריכה להילחם על חוקי המשחק ואני גם לא מתכוונת להיכנס לאחת כזו בקרוב. התהיה עלתה בגלל דעתו של החבר שלי (לא בן הזוג, אדם שלישי) שראה את הסיטואציה שתיארתי כקרב על חוקי המשחק. פשוט תהיתי אם עוד אנשים רואים כך מערכות יחסים.
 

cheshire9

New member
התשובה היא

לא. מי רוצה קרבות ? בטח לא ברצון או במודע. זה שיש חיכוכים ואי הבנות ותפיסות שונות על זוגיות ועל החיים בכלל - זה ברור. אבל מלחמות נשאיר לאחרים.....
 

zooti

New member
אז האנשים שהגיבו כאן לא רואים את זה כך

אני מתארת לעצמי שיש אנשים שרואים את זה כך, ואם הייתי מכירה אותם סביר להניח שלא הייתי נכנסת למערכת יחסים איתם (גם אם הייתי פנויה).
 

אישון36

New member
"כל הפחדים כולם"

היה סרט שכזה...........לא ראיתי.........אבל.... את יודעת מהודעה להודעה אני מתחיל לאהוב יותר ויותר. אישון. כל הפחדים כולם.
 
למעלה