מלחמתנו במבט אבולוציוני
אני מציע שסקירה וניתוח מציאותיים של מהות מלחמת הקיום האזורית שלנו אפשריים לא מבין עצי הסבך בזירה שבו היא מתחוללת אלא ממצפור מעל הסבך. המראה המקיף והבהיר ביותר של מלחמתנו המקומית מתגלה ונראה מנקודת מבט אבולוציוניות של מקבצי בעלי חיים, כולל מקבצי בני-אנוש, ותיאורה פשוט ובהיר במונחים אבולוציוניים. במלחמתנו מעורבים שלשה פנוטיפים. פנוטיפ הוא מכלול האופיונים הגלויים של מקבץ יצורים, האופיונים שהתפתחו בפעילות גומלין בין האופיונים הגנטיים (הגנוטיפ) שלהם ובין מסיבות החיים הייחודיות שלהם. לענין בני-אנוש מסיבות החיים הייחודיות הן ההיסטוריה והתרבות הייחודית של המקבץ. במהלך החיים הדארוויני כל פנוטיפ פועל ככל יכולתו לשרוד בייחודו ולהמשיך להתפתח בייחודו. הישרדות הייחודיות היא המנוע והמטרה של הקיום של כל יחיד ומקבץ. זה כלל בסיסי של החיים. שלשה הם הפנוטיפים העיקריים במקרה שלנו. שניים מהם מצויים בעימות דארוויני חסר פשרות, לחיים או למוות, על שטח מחיה אחד: (א) המוסלמי לא-ישראלי באזורנו, והיהודי הישראלי/דתי ו/או כוחני. הפנוטיפ השלישי בזירה שלנו הוא בעיקר הישראלי/מערבי, המקווה או מייחל/מחכה, אולי בתמימות נאיבית טרגית, להתרבות של גרעין קטן קיים של פנוטיפ מוסלמי/ערבי/מערבי ולאפשרות של דו-קיום של שני הפנוטיפים המערביים זה לצד זה במסגרת אזורית המתפקדת במערך של תרבות מערבית. דא עקא, הישראלי/יהודי/מערבי אינו מבחין, מסבך הזירה, כי מבחינה ביולוגית דארווינית הסיכוי שתקוותו תתגשם בעתיד הקרוב הוא קטן מאד, אם כי הוא אינו בלתי-מציאותי, ככל אירוע בהוויה האבולוציונית האקראית. הסיכוי לפתרון בקרוב קטן כי עבור הפנוטיפ המוסלמי מכלול התרבות המערבית, הכולל משטר ואורח חיים דמוקרטיים, מאיים על ההישרדות של התרבות המוסלמית בעולם, והאיום הוא בבירור אמיתי ורציני במובן ביולוגי דארוויני. אורח החיים והנכסים וההישגים של תרבות החיים המערבית מסכנים בעצם דוגמתם, להרגשת הפנוטיפ המוסלמי, את יכולת ההישרדות של תרבותם המוסלמית. לכן המלחמה שלנו מתחוללת בחפיפה עם מאבק ממשי גלובלי בין שתי התרבויות ולרוע מזלנו אנו לא רק פנוטיפ מקומי "זר" פעוט המתחרה בפנוטיפ הנפוץ באזורנו אלא גם ראש חץ של תרבות מערבית הנעוץ ופושה, להרגשתם ולהערכתם של מרבית תושבי האזור, כווירוס טורף בגוף התרבות המוסלמית. כל ההיבטים האחרים של הסכסוך, הצבאיים, הכלכליים והתרבותיים וכו', הם בסה'כ תת-סעיפים במערכה ובקרבות של מלחמת ההישרדות האבולוציונית של המקבצים האנושיים הייחודיים המעורבים בסכסוך. לדאבוננו תהליכים אבולוציוניים אינם מתרחשים בקצב פוליטי. תהליך השינוי (מודיפיקציה) של פנוטיפ דורש תגובות גומלין לא קצרות של הגנום עם הסביבה/ההיסטוריה. עלינו להבין כי אם איננו מוכנים לחיות רק על כוחנו/חרבנו אין לנו אלא משאלה ותקווה שרבים ממוסלמי האזור יעברו תהליך "התמערבות" ושתהליך זה לא יארך כאלפיים שנה כפי שארע לחלק מהעם שלנו, במהלך שהייתו ומעורבותו בתהליך ההתפתחות הארוך של הפנוטיפ המערבי. סוף.
אני מציע שסקירה וניתוח מציאותיים של מהות מלחמת הקיום האזורית שלנו אפשריים לא מבין עצי הסבך בזירה שבו היא מתחוללת אלא ממצפור מעל הסבך. המראה המקיף והבהיר ביותר של מלחמתנו המקומית מתגלה ונראה מנקודת מבט אבולוציוניות של מקבצי בעלי חיים, כולל מקבצי בני-אנוש, ותיאורה פשוט ובהיר במונחים אבולוציוניים. במלחמתנו מעורבים שלשה פנוטיפים. פנוטיפ הוא מכלול האופיונים הגלויים של מקבץ יצורים, האופיונים שהתפתחו בפעילות גומלין בין האופיונים הגנטיים (הגנוטיפ) שלהם ובין מסיבות החיים הייחודיות שלהם. לענין בני-אנוש מסיבות החיים הייחודיות הן ההיסטוריה והתרבות הייחודית של המקבץ. במהלך החיים הדארוויני כל פנוטיפ פועל ככל יכולתו לשרוד בייחודו ולהמשיך להתפתח בייחודו. הישרדות הייחודיות היא המנוע והמטרה של הקיום של כל יחיד ומקבץ. זה כלל בסיסי של החיים. שלשה הם הפנוטיפים העיקריים במקרה שלנו. שניים מהם מצויים בעימות דארוויני חסר פשרות, לחיים או למוות, על שטח מחיה אחד: (א) המוסלמי לא-ישראלי באזורנו, והיהודי הישראלי/דתי ו/או כוחני. הפנוטיפ השלישי בזירה שלנו הוא בעיקר הישראלי/מערבי, המקווה או מייחל/מחכה, אולי בתמימות נאיבית טרגית, להתרבות של גרעין קטן קיים של פנוטיפ מוסלמי/ערבי/מערבי ולאפשרות של דו-קיום של שני הפנוטיפים המערביים זה לצד זה במסגרת אזורית המתפקדת במערך של תרבות מערבית. דא עקא, הישראלי/יהודי/מערבי אינו מבחין, מסבך הזירה, כי מבחינה ביולוגית דארווינית הסיכוי שתקוותו תתגשם בעתיד הקרוב הוא קטן מאד, אם כי הוא אינו בלתי-מציאותי, ככל אירוע בהוויה האבולוציונית האקראית. הסיכוי לפתרון בקרוב קטן כי עבור הפנוטיפ המוסלמי מכלול התרבות המערבית, הכולל משטר ואורח חיים דמוקרטיים, מאיים על ההישרדות של התרבות המוסלמית בעולם, והאיום הוא בבירור אמיתי ורציני במובן ביולוגי דארוויני. אורח החיים והנכסים וההישגים של תרבות החיים המערבית מסכנים בעצם דוגמתם, להרגשת הפנוטיפ המוסלמי, את יכולת ההישרדות של תרבותם המוסלמית. לכן המלחמה שלנו מתחוללת בחפיפה עם מאבק ממשי גלובלי בין שתי התרבויות ולרוע מזלנו אנו לא רק פנוטיפ מקומי "זר" פעוט המתחרה בפנוטיפ הנפוץ באזורנו אלא גם ראש חץ של תרבות מערבית הנעוץ ופושה, להרגשתם ולהערכתם של מרבית תושבי האזור, כווירוס טורף בגוף התרבות המוסלמית. כל ההיבטים האחרים של הסכסוך, הצבאיים, הכלכליים והתרבותיים וכו', הם בסה'כ תת-סעיפים במערכה ובקרבות של מלחמת ההישרדות האבולוציונית של המקבצים האנושיים הייחודיים המעורבים בסכסוך. לדאבוננו תהליכים אבולוציוניים אינם מתרחשים בקצב פוליטי. תהליך השינוי (מודיפיקציה) של פנוטיפ דורש תגובות גומלין לא קצרות של הגנום עם הסביבה/ההיסטוריה. עלינו להבין כי אם איננו מוכנים לחיות רק על כוחנו/חרבנו אין לנו אלא משאלה ותקווה שרבים ממוסלמי האזור יעברו תהליך "התמערבות" ושתהליך זה לא יארך כאלפיים שנה כפי שארע לחלק מהעם שלנו, במהלך שהייתו ומעורבותו בתהליך ההתפתחות הארוך של הפנוטיפ המערבי. סוף.