התיקון ה-14
אין ספק שמדובר בתיקון ארוך ולכן יש לצמצם אותו במובן המשמעויות הנובעות ממנו: הסעיף הראשון בתיקון הוא המהותי ביותר לענייננו - סעיף זה קובע שכל מי שנולד בארה"ב או התאזרח בארה"ב הוא בעצם אזרח ארה"ב. למדינות הברית אסור לחוקק חוקים שיגבילו את הזכויות של אזרחי ארה"ב ולפיכך אין לשלול מאדם את חייו, חירותו או קניינו בלי הליך הוגן ולא תפקיד על אכיפה שוויונית של החוק. הסעיף השני נוגע לאופן חלוקת כמות חברי בית הנבחרים/בית הנציגים ע"פ מפתח של גודל האוכלוסיה בכל מדינה. עד התיקון נספרו העבדים לצורך חישובי האוכלוסיה כ-3/5 אדם (והם לא הורשו להצביע). התיקון בעצם הביא לכך שאפרו-אמריקנים נספרו כאזרחים לצורך חישוב הקצאת מס' הנציגים מכל מדינה לבית הנבחרים (על הסעיף חלות מס' הגבלות כשהבולטת היא אי הכללת האינדיאנים שלא נגבה מהם מס). הסעיף השלישי נוגע למגבלות על משרות שלטון נבחרות אם בעבר כנושא משרה ציבורית היה מעורב במרד או התקוממות נגד ארה"ב (עניין זה נובע כמובן ממלחמת האזרחים ופרישת הדרום). גם על סעיף זה יש הגבלה המאפשרת את פריצתו ברוב של 2/3 בכל אחד משני הבתים. סעיף 4 נוגע להמשך דבקות ארה"ב בחובות שלה כלפי אזרחים, אך מחויבות זו לא תחול על מי סייעו להתקוממות או למרד או בגלל אבדן עבדים. לסיכום, התיקון ה-14 אוכף את ניצחון הצפון בכך שלכל אזרחי ארה"ב ולמי שנולד בה (כלומר, גם לאפרו-אמריקנים) יש זכויות שהמדינה מחויבת לקיים, שאפרו-אמריקנים נספרים כחלק מהאוכלוסיה בענין חלוקת מס' הנציגים לכל אחת ממדינות הברית ובהטלת סנקציות אזרחיות כלפי מי שמעורב בהתקוממות או מרד נגד ארה"ב (שלילת אפשרויות להיבחר למשרות שלטון וביטול תוקף של חובות המדינה למורדים/מתקוממים.