לו בוש היה מאמץ רטוריקה פחות מתלהמת
הוא היה מקבל יותר קרדיט על העמידה ביעדים המקוריים של המלחמה. בוש, טקסאני גס שכמותו, נגרר להצהרות מתלהמות על חיסול משטרו של סאדאם, ולכן האמריקנים ראו את המלחמה ככישלון, שהרי סאדאם שרד אותה. והיה ברור שישרוד, כי לא היה תחליף למפלגת הבעת´ בהנהגת עיראק, ולאף אחד לא היה עניין בתוהו ובוהו פוליטי בעיראק. לשם השוואה, כשקלינטון התערב בבוסניה, הרטוריקה שלו הייתה מתונה ורציונלית, ולכן ההתערבות ההיא זכורה כעניין פעוט שהיה צריך לפתור, ולא כמלחמה שארה"ב לא ניצחה בה. חומר למחשבה על מציאות מול דימוי.
