מלחמת ששת הימים - באשמת מי?

yehuda7K

New member
מלחמת ששת הימים - באשמת מי?

יוסי שריד כתב היום ב"הארץ" :מלחמת ששת הימים פורצת כתוצאה משורה של אי הבנות, כל צד תורם את החישוב המוטעה שלו. http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1179416.html מה ידוע על אי הבנה שלנו או חישוב מוטעה שלנו שתרם לפרוץ המלחמה? מלחמה זו נראית לי כמלחמת אין ברירה, כלומר מצריים כפתה עלינו מצב שאי אפשר היה לחיות איתו, והיינו חיבים לפתוח במלחמה. אגב, קראתי שנאצר אמר לרוסים שהוא פותח במלחמה והרוסים הטילו וטו. קוסיגין אמר לנאצר שאסור לו להיות התוקפן, ועדיף שיגרום לישראל לתקוף, לשבור את ההתקפה הישראלית, ולצאת להתקפת נגד. יהודה
 

אורי-

New member
בראיה של שנים אחורה - אפשר לתת פירושים שונים

יש מי שמאמין שמלחמת ששת הימים היא דוגמא לתוקפנות ישראלית, כי ישראל פתחה ראשונה במהלך צבאי. אם בוחרים לנתח את המלחמה רק מרגע תחילת הפעולות הצבאיות, אז לכאורה אין משמעות לכל התהליכים שהתרחשו קודם לכן (למרות שברור שלכל מתקפה יש מניעים, אבל אחרי שמצהירים "ישראל פתחה במתקפה כי היא תוקפנית", יבואו הסברים אחרים ותהיה התעלמות מהאיום המוחשי שחשה ישראל). כיוון שתחילת המתקפה באה ביוזמה ישראלית, הכוונות של מצריים סוריה וירדן יישארו תמיד בגדר כוונות... וגם אם יוכח שהכוונות היו לתקוף, יש מי שיבחן את מבחן התוצאה בלבד. אני חושב שהסברים מסוג זה תלויים בנקודת המבט של מי שבוחן אותם, ובאופן אולי פרדוקסלי - במסקנה שאליה הוא מנסה להגיע. ולדעתי, כאן זה התפר הלא מאוד מובחן בין היסטוריה - הצגתם של אירועים ומסמכים, לבין מדעי מדינה - ניתוח של תהליכי קבלת החלטות. לדעתי, להיסטוריון יותר קל לדבר על אירועים שרחוקים ממנו, גם בזמן וגם מבחינה פוליטית. כשלא כך הם הדברים, הכתיבה פחות מאוזנת. ובהקשר זה - למסמכים שאינם היסטוריים צריכים להתייחס בהתאם. גם אם זה פורסם בעיתון וכתוב שם משהו על מלחמת ששת הימים, לא אומר שצריך לבחון את המאמר דווקא בעיניים של היסטוריון.
 

Y. Welis

New member
צריך לבדוק גם בספר שיצא לפני כמה שנים

'שישה ימים של מלחמה - המערכה ששינתה את פני המזרח התיכון' / מיכאל אורן (דביר, 2002), שהוא המחקר ההיסטורי היותר מקיף שנכתב מאז (ספרו של תום שגב מ-2005, 'והארץ שינתה את פניה' עוסק פחות בשאלות המדיניות ויותר ברוח התקופה, ובחששות שהיו בציבור מפני המלחמה). הייתי שמח אילו בני מוריס, שספרו החדש '1948' מציג לראשונה אולי תמונה מאוזנת (ככל שניתן) של מלחמת העצמאות (ומרתקת מאוד), היה מגיע גם למלחמה הזו. אולי בעתיד. הזמן רק מועיל למחקרים היסטוריים.
 

Y. Welis

New member
ועוד אחד מעניין (רק בספריות אוניב' כנראה)

'מלחמת ששת הימים - קתדרת מפקדים וחוקרים, סיכום סמינר "סוגיות בביטחון ישראל", 1996' בעריכת בני מיכלסון ואפי מלצר - העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית שליד אוניברסיטת תל אביב והעמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי, אפי מלצר בע"מ, [2005] 320 עמ' '....'"המחקר הצבאי המעמיק טרם החל", מֵצֵרים העורכים בהקדמה לספר, וזאת בשל מגבלת חוק הארכיונים, המאפשר את העיון במסמכים הסודיים רק חמישים שנה לאחר מועד ההתרחשויות. לשם כך חָברו שתי עמותות ההיסטוריונים ליצירת המפגש החשוב עם הדוברים הרבים....'
 

yehuda7K

New member
עוד טענות על אחריות של גורמים בישראל למלחמה

בספר "אשכול, תן פקודה!" / ד''ר עמי גלוסקא www.faz.co.il/story_5575 כתוב כי כשרבין הרמט"כל התמוטט (ליומיים ערב מלחמת ששת הימים) הוא האשים את עצמו : "הרמטכ''ל יצחק רבין, בהיותו אדם רגיש ומצפוני, נטל על עצמו את האחריות על המלחמה. אני סיבכתי את מדינת ישראל בגלל סדרת טעויות שעשיתי - דברי רבין (עמ' 404)" והכוונה לחלק הישראלי בחימום הגבול עם הסורים. קראתי גם כי לפני המלחמה בן גוריון ודיין טענו כך כלפי רבין ואשכול. אבל האם החלק הישראלי בחימום האוירה מגיע לרמה של אחריות למלחמה? לדעתי לא. חימום הגבול עם הסורים אכן תרם לאוירה מלחמתית, אבל מה זה קשור לפרובוקציה הסוביטית שישראל כאילו ריכזה כוחות לתקיפת סוריה? מה זה קשור להחלטת נאצר להעביר את רוב צבאו לסיני, לאחר שהרמטכ"ל שלו דיווח לו שהפרובוקציה הסוביטית שקרית? ומה הקשר לדרישת נאצר מהאו"ם לפנות את כוחותיו מסיני? ועוד. יהודה
 
למעלה