מלטף את הריסים באופן אובססיבי

[ליבי רון]

מלטף את הריסים באופן אובססיבי

בני בן שנתיים ושמונה חודשים. בכל פעם שהוא מכניס את המוצץ לפה הוא גם מלטף את הריסים שלו (רק מלטף, לא תולש). הדבר מאוד מפריע לי ועד לא מזמן לא הייתי מעירה על זה בכלל. (ההתעסקות לכשעצמה מפריעה לי, אין לי הסבר יותר מזה.) לאחרונה התחלתי להעיר לו ולדרוש ממנו שלא ללטף את הריסים, ובאמת הוא היה מסיר את היד, אבל הדבר נעשה כבר באופן אינסטינקטיבי ואי אפשר להמשיך להעיר כל הזמן. מה דעתך בנושא? האם להעיר לו? האם לשתוק? איך את מציעה להתמודד עם העניין? באותו עניין אשמח לשמוע דעתך בדבר גמילה ממוצץ - האם גמילה ממוצץ היא כמו גמילה מטיטולים - לחכות שזה יבוא ממנו, או שהמקרה הזה שונה - להחליט שאין יותר מוצץ וזהו.

 

[עינת גבע]

ו..."לפעמים כמו שלושת הקופים"...

הקושי עם ליטוף הריסים הוא שלך. אין לך לכך הסבר. לכן מציעה לך להתגבר על הצורך להעיר.( על הצורך בשליטה) יש סיכוי סביר מאוד להניח, שניסיון להעיר לו על כך ירחיב את התופעה. צמצום ההתיחסות לאפס או כפי שאני נוהגת להגדיר: ו...לפעמים להתיחס כמו " שלושת הקופים" "לא ראיתי, לא שמעתי, ואני גם לא מגיבה" , עשוי לצמצם בהדרגה את התופעה. מומלץ בחום שגם גמילה ממוצץ תותאם למוכנות ובשלות הילד. " החיפזון (לפעמים) מין השטן" מה בוער, בעצם? עינת