מלים, מלים, מלים, מלים,
פורום זה הוא פורום של מלים.
כל מלה היא צירוף של אותיות.
לכל צירוף של אותיות, יש רק צורה ייחודית, כראי , מלטנו , פרמורי , סקרי, מיללל פוליקורי , ואם מביטים בצירוף אותיות ייחודי , מזהים צורה ייחודית וזוכרים אותה.
ומה אפשר לעשות עם צירופי אותיות ? מעט מאוד
צירוף אותיות יכול לשמש רק כשם של משהו...
כאן אין כבר טעם להמשיך ולדבר ( או להציג צירופי אותיות) וצריך לעבור אל בימת התיאטרון, אל הפנטומימה, ואל היכולת הטבעית של האדם ליצור שפה של שמות.
על בימת התיאטרון
השחקן רושם צירופי אותיות, ומביע את הצלילים שלהם.
רקסו רקסו רקסו רקסו רקסו רקסו .......
פונימר פונימר פונימר פונימר פונימר פונימר .......
קורמי קורמי קורמי קורמי קורמי קורמי ..........
השחקן מפעיל את הקהל - הוא מצביע על צירוף אותיות, והקהל משמיע צליל.
השחקן מצביע על צירוף האותיות רקסו והקהל שואג את הצליל רקסו, רקסו...
השחקן מצביע על צירוף האותיות פונימר והקהל שואג את הצליל פונימר , פונימר...
השחקן מצביע על צירוף האותיות קורמי, והקהל שואג את הצליל קורמי...קורמי....
השחקן משתחווה, מתכופף, מניף ידיים, מחייך , ומשמיע את הצליל דאלי....דאלי...
הקהל מגיב במחיאות כפיים סוערות
השחקן מחייך ומשמיע שוב פעם את הצליל דאלי...דאלי..
השחקן ממשיך להשתמש בתנועות גופניות , והוא מצליח להעביר לקהל,
כי השם של מה שהוא לובש, בחלק גופו העליון יהיה רקסו
וכי השם של מה שהוא לובש בפלג גופו התחתון יהיה פונימר
וכי השם של מה שכפות רגליו נכנסות אליו, יהיה קורמי.
הקהל אקטיבי ומשתף פעולה.
אדם מצביע על מה שכפות רגליו נכנסות אליו, ומשמיע את הצליל קורמי, קורמי, קורמי
ואדם אחר מצביע על מה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל רקסו , רקסו , רקסו , רקסו
ואדם אחר מצביע על מה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל פונימר , פונימר, פונימר,
השחקן רושם על הלוח את צירוף האותיות ל ל כ ו
השחקן מתחיל לנוע ממקום למקום, הוא מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל מאדו
הוא מתחיל ללכת, מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל מאדו.
הקהל אינו אדיש, ואדם קם ממקומו ומתקדם לעבר המציג, כאשר הוא מוציא מפיו את הצליל ללכו , ללכו , ללכו, ללכו , ללכו , .....
ואז השחקן מביט אל הקהל, פורש את ידיו ומקרבן ואומר ללכו , פורש את ידיו ומקרבן
ואומר..ללכו ,
ופתאום..כל הקהל קם ומתחיל להתקדם לכיוון השחקן.
השחקן מחייך, פורש ידיים, משתחווה , ומשמיע את הצליל דאלי...דאלי..
הקהל מגיב במחיאות כפיים.
זוהי דרך היצירה של השפה האנושית, והיא שפה של שמות.
כל צירוף אותיות יכול לשמש כשם
השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות, היא השאלה....שם של מה ?
והתשובה היא פשוטה מאוד המבחינה "בגדול" בין שני סוגים של שמות.
שם של דברים בעלי משקל ( כמו רקסו, פונימר , וקורמי )
ושם של דברים חסרי משקל. ( כמו דאלי)
איך יוצרים שם של דבר חסר משקל ? בדרך הרגילה . בוחרים צירוף שרירותי של אותיות, ומתחילים להציג את היכולת הטבעית הגופנית , ליצור שם.
לדוגמה: השחקן בוחר את צירוף האותיות ט מ ו שישמש כשם.
השחקן מכניס לפיו את מה שהדבורים מפיקות, והוא עושה תנועות פנים עם חיוכים,
משמיע צלילים עם הלשון, מזיז את הראש ימינה ושמאלה, ומוציא את הצליל טמו , טמו טמו , טמו , טמו,,,,
הקהל אינו אדיש, ואדם מכניס לפה סוכריה, ומוציא מפיו את הצליל טמו , טמו , טמו ,
ואדם אחר מכניס לפה חתיכת נייר, מעוות את פניו, יורק את הנייר, ומוציא מפיו את צירוף האותיות אטמו אטמו אטמו
טמו זה שם של דבר חסר משקל, כמו שדאלי זה שם של דבר חסר משקל.
כל צירוף אותיות בשפה האנושית....הוא רק שם. השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות היא " שם של מה הוא צירוף האותיות הזה ? "
אין כל טעם לשאול "מה זה צירוף האותיות הזה ?" כיוון שהתשובה היא ...זה שם.
ובכן....
שם של מה הוא צירוף האותיות הזה ....... פנטזיה
התשובה לא יכולה להינתן במלים, אלא בהצגה על בימת התיאטרון.
אם התשובה תהיה במלים, על כל מלה של התשובה נשאל ..שם של מה ?
ואז שוב פעם יש לעלות על בימת התיאטרון.
א.עצבר
פורום זה הוא פורום של מלים.
כל מלה היא צירוף של אותיות.
לכל צירוף של אותיות, יש רק צורה ייחודית, כראי , מלטנו , פרמורי , סקרי, מיללל פוליקורי , ואם מביטים בצירוף אותיות ייחודי , מזהים צורה ייחודית וזוכרים אותה.
ומה אפשר לעשות עם צירופי אותיות ? מעט מאוד
צירוף אותיות יכול לשמש רק כשם של משהו...
כאן אין כבר טעם להמשיך ולדבר ( או להציג צירופי אותיות) וצריך לעבור אל בימת התיאטרון, אל הפנטומימה, ואל היכולת הטבעית של האדם ליצור שפה של שמות.
על בימת התיאטרון
השחקן רושם צירופי אותיות, ומביע את הצלילים שלהם.
רקסו רקסו רקסו רקסו רקסו רקסו .......
פונימר פונימר פונימר פונימר פונימר פונימר .......
קורמי קורמי קורמי קורמי קורמי קורמי ..........
השחקן מפעיל את הקהל - הוא מצביע על צירוף אותיות, והקהל משמיע צליל.
השחקן מצביע על צירוף האותיות רקסו והקהל שואג את הצליל רקסו, רקסו...
השחקן מצביע על צירוף האותיות פונימר והקהל שואג את הצליל פונימר , פונימר...
השחקן מצביע על צירוף האותיות קורמי, והקהל שואג את הצליל קורמי...קורמי....
השחקן משתחווה, מתכופף, מניף ידיים, מחייך , ומשמיע את הצליל דאלי....דאלי...
הקהל מגיב במחיאות כפיים סוערות
השחקן מחייך ומשמיע שוב פעם את הצליל דאלי...דאלי..
השחקן ממשיך להשתמש בתנועות גופניות , והוא מצליח להעביר לקהל,
כי השם של מה שהוא לובש, בחלק גופו העליון יהיה רקסו
וכי השם של מה שהוא לובש בפלג גופו התחתון יהיה פונימר
וכי השם של מה שכפות רגליו נכנסות אליו, יהיה קורמי.
הקהל אקטיבי ומשתף פעולה.
אדם מצביע על מה שכפות רגליו נכנסות אליו, ומשמיע את הצליל קורמי, קורמי, קורמי
ואדם אחר מצביע על מה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל רקסו , רקסו , רקסו , רקסו
ואדם אחר מצביע על מה שהוא לובש, ומשמיע את הצליל פונימר , פונימר, פונימר,
השחקן רושם על הלוח את צירוף האותיות ל ל כ ו
השחקן מתחיל לנוע ממקום למקום, הוא מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל מאדו
הוא מתחיל ללכת, מצביע על רגליו , ומשמיע את הצליל ללכו
פתאום הוא עומד, ומשמיע את הצליל מאדו.
הקהל אינו אדיש, ואדם קם ממקומו ומתקדם לעבר המציג, כאשר הוא מוציא מפיו את הצליל ללכו , ללכו , ללכו, ללכו , ללכו , .....
ואז השחקן מביט אל הקהל, פורש את ידיו ומקרבן ואומר ללכו , פורש את ידיו ומקרבן
ואומר..ללכו ,
ופתאום..כל הקהל קם ומתחיל להתקדם לכיוון השחקן.
השחקן מחייך, פורש ידיים, משתחווה , ומשמיע את הצליל דאלי...דאלי..
הקהל מגיב במחיאות כפיים.
זוהי דרך היצירה של השפה האנושית, והיא שפה של שמות.
כל צירוף אותיות יכול לשמש כשם
השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות, היא השאלה....שם של מה ?
והתשובה היא פשוטה מאוד המבחינה "בגדול" בין שני סוגים של שמות.
שם של דברים בעלי משקל ( כמו רקסו, פונימר , וקורמי )
ושם של דברים חסרי משקל. ( כמו דאלי)
איך יוצרים שם של דבר חסר משקל ? בדרך הרגילה . בוחרים צירוף שרירותי של אותיות, ומתחילים להציג את היכולת הטבעית הגופנית , ליצור שם.
לדוגמה: השחקן בוחר את צירוף האותיות ט מ ו שישמש כשם.
השחקן מכניס לפיו את מה שהדבורים מפיקות, והוא עושה תנועות פנים עם חיוכים,
משמיע צלילים עם הלשון, מזיז את הראש ימינה ושמאלה, ומוציא את הצליל טמו , טמו טמו , טמו , טמו,,,,
הקהל אינו אדיש, ואדם מכניס לפה סוכריה, ומוציא מפיו את הצליל טמו , טמו , טמו ,
ואדם אחר מכניס לפה חתיכת נייר, מעוות את פניו, יורק את הנייר, ומוציא מפיו את צירוף האותיות אטמו אטמו אטמו
טמו זה שם של דבר חסר משקל, כמו שדאלי זה שם של דבר חסר משקל.
כל צירוף אותיות בשפה האנושית....הוא רק שם. השאלה היחידה שאפשר להפנות כלפי צירוף אותיות היא " שם של מה הוא צירוף האותיות הזה ? "
אין כל טעם לשאול "מה זה צירוף האותיות הזה ?" כיוון שהתשובה היא ...זה שם.
ובכן....
שם של מה הוא צירוף האותיות הזה ....... פנטזיה
התשובה לא יכולה להינתן במלים, אלא בהצגה על בימת התיאטרון.
אם התשובה תהיה במלים, על כל מלה של התשובה נשאל ..שם של מה ?
ואז שוב פעם יש לעלות על בימת התיאטרון.
א.עצבר
