רובין עוטה המגבת
New member
מלכתי.
(אני מצטער שאני מציף קצת את הפורום בהודעות שירה, אני פשוט בתקופה מטורפת של יצירה. אם נמאס לכם תגידו. אה, וראו הוזהרתם - זו פואמה ארוכה, יחסית). מלכתי. קטיפה שחורה קפלי שמלתך. יפעתך הכהה, כתותי הבר, עוטפת הכל בצללים רוטטים. מלכתי השחורה, מלכתי הנאוה, מלכת אישונו של הליל! - אצבעותיך רוחות המלטפות שערי - האדמה לרגליי היא עורך השחום. בחליל של עץ אנגן לך, מלכה, מנגינות כוכבים עדינות, ארוכות. ריחות של הדס נשאים כעורב העף בלאט בעינך. גדלי מלכתי ועטי את הזר, את זר הכלולות את כתר הכח. ראי מלכתי הן רק עבורך יוצאים בחוצות, בהרים, בכפרים, את זיו מילואך, עיבורך - רון לשמוח. ושרים הם רק לך שירים של נהר, על אור של אמת ורוך עד אינסוף. שרים הם, כמוני, שירי כוכבים על הדס מתוק-ריח, אשכולות ענבים. לכבודם, לכבודך, לבשי השמלה - צמר גדיים ומשי לבן. עטי הבדים הו, מלכה כה נאוה, של חלב ושל דבש של שש ופשתן. ושזרי את כולם באלומות אור דקיקות וחייכי חיוכך השקוף. חייכי ורקדי בשדות כל הלילה כפותיך נעות למקצב התיפוף. ואחרי הריקוד הן תשבי בשדה ותסירי הכתר מעל לראשך. תפשטי הבדים ותחליק שמלתך ועודך זוכרת מזמורי הדסים. עירומך תכסי, מפאת צינת-לילה, בשמיכה השחורה של תחילת מלכותך. שני מלכתי וחלמי רגועה הן חלף כבר זמנך לריקוד ושירה. שני מלכתי עצמי שחור עינך כי הנה כבר באופק עולה החמה.
(אני מצטער שאני מציף קצת את הפורום בהודעות שירה, אני פשוט בתקופה מטורפת של יצירה. אם נמאס לכם תגידו. אה, וראו הוזהרתם - זו פואמה ארוכה, יחסית). מלכתי. קטיפה שחורה קפלי שמלתך. יפעתך הכהה, כתותי הבר, עוטפת הכל בצללים רוטטים. מלכתי השחורה, מלכתי הנאוה, מלכת אישונו של הליל! - אצבעותיך רוחות המלטפות שערי - האדמה לרגליי היא עורך השחום. בחליל של עץ אנגן לך, מלכה, מנגינות כוכבים עדינות, ארוכות. ריחות של הדס נשאים כעורב העף בלאט בעינך. גדלי מלכתי ועטי את הזר, את זר הכלולות את כתר הכח. ראי מלכתי הן רק עבורך יוצאים בחוצות, בהרים, בכפרים, את זיו מילואך, עיבורך - רון לשמוח. ושרים הם רק לך שירים של נהר, על אור של אמת ורוך עד אינסוף. שרים הם, כמוני, שירי כוכבים על הדס מתוק-ריח, אשכולות ענבים. לכבודם, לכבודך, לבשי השמלה - צמר גדיים ומשי לבן. עטי הבדים הו, מלכה כה נאוה, של חלב ושל דבש של שש ופשתן. ושזרי את כולם באלומות אור דקיקות וחייכי חיוכך השקוף. חייכי ורקדי בשדות כל הלילה כפותיך נעות למקצב התיפוף. ואחרי הריקוד הן תשבי בשדה ותסירי הכתר מעל לראשך. תפשטי הבדים ותחליק שמלתך ועודך זוכרת מזמורי הדסים. עירומך תכסי, מפאת צינת-לילה, בשמיכה השחורה של תחילת מלכותך. שני מלכתי וחלמי רגועה הן חלף כבר זמנך לריקוד ושירה. שני מלכתי עצמי שחור עינך כי הנה כבר באופק עולה החמה.