מלכת אסתר

[orh28]

שלום רב.
1. צמד המילים 'מלכת אסתר' נראה לי לא תקין בעברית. (איזו מלכה? תשובה: אסתר).
אולי יש לומר- אסתר המלכה או המלכה אסתר.

2. האם זה דומה לצמדי המילים: נהר הירדן או ספר בראשית? אם לא, במה זה שונה?

אודה על תשובתכם.

 

[חוכך בדעתו 2]

קרא נא את הכתוב בעניין זה באתר האקדמיה ללשון העברית, ואני בטוח שתיהנה (אני נהניתי מאוד ):

מלכת אסתר

נכון לומר אסתר המלכה ולא "מלכת אסתר" – ייתכן שהצירוף "מלכת אסתר" נולד משיבוש שורת השיר "אני מלכה אסתר" בשיר הילדים הידוע שכתב לוין קיפניס בשנת תרפ"ט.

hebrew-academy.org.il

 

[orh28]

תודה, קראתי. ויש שם דעה לכאן ולכאן.

מכל מקום רציתי את דעתכם - האם צמד המילים מלכת אסתר דומה לצמדי המילים: נהר הירדן או ספר בראשית? מבחינה תחבירית.

או במילים אחרות - האם צמד המילים 'ספר בראשית' או 'נהר הירדן' מלמד או מוכיח שאפשר לומר גם 'מלכת אסתר', ושזה תקני...?
אם לא, במה זה שונה?

 

[trilliane]

תודה, קראתי. ויש שם דעה לכאן ולכאן.

מכל מקום רציתי את דעתכם - האם צמד המילים מלכת אסתר דומה לצמדי המילים: נהר הירדן או ספר בראשית? מבחינה תחבירית.

או במילים אחרות - האם צמד המילים 'ספר בראשית' או 'נהר הירדן' מלמד או מוכיח שאפשר לומר גם 'מלכת אסתר', ושזה תקני...?
אם לא, במה זה שונה?

אין שם דעות כלל...
הם מציינים שמבנה של תמורה אינו רווח בצירופי סמיכות, אבל הוא קיים, לא בשמות אנשים אלא בעיקר בשמות מקומות.

ולמקרה שהמשפט הזה לא מספק, אענה בפירוט:
א. אכן, הצירוף "מלכת אסתר" דומה תחבירית לצירוף "נהר הירדן". ההבדל הוא סמנטי.
ב. לא, זה אינו תקני, מפני שאלה שמות מקומות וכאן מדובר בשם של אדם.

בהקשר זה אפשר להזכיר ששמות מקומות (מקורות מים, הרים, חבלי ארץ) מקבלים לא פעם יידוע בעברית (הגלעד, הנגב, הגולן, הגליל; הירדן, הירקון, הכינרת; החרמון, הגלבוע, הכרמל ועוד) אבל בשמות בני אדם היידוע אינו תקני (ונעשה רק במקרים מסוימים מאוד, למשל "אוף, השמוליק הזה").

בשורה התחתונה: יש שמות ויש שמות.

 

[orh28]

אין שם דעות כלל...
הם מציינים שמבנה של תמורה אינו רווח בצירופי סמיכות, אבל הוא קיים, לא בשמות אנשים אלא בעיקר בשמות מקומות.

ולמקרה שהמשפט הזה לא מספק, אענה בפירוט:
א. אכן, הצירוף "מלכת אסתר" דומה תחבירית לצירוף "נהר הירדן". ההבדל הוא סמנטי.
ב. לא, זה אינו תקני, מפני שאלה שמות מקומות וכאן מדובר בשם של אדם.

בהקשר זה אפשר להזכיר ששמות מקומות (מקורות מים, הרים, חבלי ארץ) מקבלים לא פעם יידוע בעברית (הגלעד, הנגב, הגולן, הגליל; הירדן, הירקון, הכינרת; החרמון, הגלבוע, הכרמל ועוד) אבל בשמות בני אדם היידוע אינו תקני (ונעשה רק במקרים מסוימים מאוד, למשל "אוף, השמוליק הזה").

בשורה התחתונה: יש שמות ויש שמות.

תודה רבה,
השבת לי באופן ברור ורחב...
⚘

 

[orh28]

תודה רבה.
השבת לי באופן ברור ורחב.