מם ברשת

[ranisharoni]

מם ברשת

תאוריה מעניינת בקשר לממים וויראליים ברשת (זכור לי שדובר פה בנושא לאחרונה):
http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3567393,00.html

"איך מם, תופעת רשת הזוכה לתפוצה המונית, בעצם נולד?"
"התשובה, לדבריה [של החוקרת], לא קשורה בהכרח באיכות הציוץ בטוויטר או הסרטון, אלא דווקא בזהות הגולשים שמקדמים אותו. את הגולשים הללו, שנהנים מהיכולת להפוך מם כלשהו לוויראלי, מכנה נהון "שומרי סף""

 

[22ק ו ס ם]

זה נשמע יפה רק שזה לא ממש עובד ככה

וזו לא תאוריה של ממים אלא סתם הסבר שמישהי נתנה בהסתמך על שני סרטונים. רוב מוחלט של הסרטונים לא מופץ על ידי סלבריטאים ורובם מופצים על ידי אנשים רגילים. חלקם זוכים לפופולאריות גבוהה וחלקם לא. אני חושב שזה במקרים רבים פשוט קשור לאיכות שלהם (כמה הם מצחיקים למשל) ולא לשום דבר אחר.

 

[John the Savage]

זו כן תיאוריה

סך הכל, אותה פרופסורית כבר חוקרת את הנושא כמה שנים טובות, עשתה את הדוקטורט שלה על "שומרי סף" באינטרנט, ופרסמה מאז עשרות מאמרים בנושא.

אני מודה שלא קראתי את המאמרים שלה לעומק ולא מכיר בדיוק את המודל, אבל אפשר לתת לה קצת קרדיט ולהיות בטוח שזה קצת יותר מסתם הסבר ומתבסס על קצת יותר משני סרטונים. שומרי-סף לא חייבים להיות סלבריטאים דווקא. שומרי הסף יכולים להיות גם"אנשים רגילים" שמרושתים הרבה יותר טוב מאנשים אחרים, וההחלטה שלהם אם להעביר משהו הלאה משפיעה הרבה יותר מאשר אני או אתה.

אם אני מבין טוב, הטענה היא שגם ברשת המידע אינו זורם באופן סימטרי ושוויוני בין אנשים שונים. אם בעבר כלי התקשורת היו צינור עיקרי להעברת מידע וההחלטה שלהם מה לפרסם ומה לא הפכה אותם ל"שומר סף", היתה ציפיה שהאינטרנט ישנה את התמונה ויהפוך את זרימת המידע להרבה יותר "דמוקרטית" ולמעשה יעלים את שומרי הסף. הטענה המרכזית כאן היא שזה לא נכון, וגם באינטרנט הכח להעביר מידע מרוכז באופן לא-פרופוררציונאלי בידי אנשים מועטים יחסית. סלבריטאים זו רק דוגמה אחת לאנשים כאלו, אבל יש גם אחרים. כמובן שאי אפשר לטעון שהתוכן/איכות וכו' לא משפיעים בכלל, אבל יש הרבה מאד מידע "איכותי" או מצחיק באותה מידה שלא זכו לתפוצה כזו.

 

[22ק ו ס ם]

יכול להיות שיש לה תאוריה מקיפה בנושא

אבל לא הוצגה כזו בכתבה ובטח לא בהקשר של ממים. אין בכלל שאלה שמידע לא זורם בצורה סימטרית ושיוונית ויש בוודאי תאוריות שמסבירות למה סוכנים מסוימים משפיעים יותר מאחרים, אין בזה הרבה חדש, אבל אני לא ראיתי תאוריה שמסבירה למה סרטונים מסוימים, בדיחות או כל תוצר תרבותי אחר מצליחים בעוד אחרים לא. שים לב שיש הבדל בין תאור דברים בדיעבד לבין לתת תאוריה מקיפה עם ניבויים מדויקים. ולמרות הכל, למרות שיש אנשים משפיעים יותר מאחרים יש גם המון אנשים רגילים שהפכו למפורסמים בכוונה או בעל כורחם. למשל, למה מחאת הקוטג' תפסה או התמונות של ישראלים שפונים לאיראנים? אלו לא אנשים מרושתים יותר מאחרים. יש לדעתי הרבה אקראיות בנושא שלא קשורה בהכרח לאיכות המסר. בנוסף, אין גם הגדרה של מה נחשב משהו מוצלח למשהו שלא. אם בסרטון מסוים צופים עשרות או מאות אלפי אנשים אבל לא מיליונים אז הוא לא מוצלח?

 

[ranisharoni]

ניסוי מדעי

אתה יכול להציע ניסוי למידול התופעה?
למשל בהינתן תפוצה של סירטון להגיד משהו סטטיסטי על מספר שומרי הסף ולהיפך? מה סיכוי ההצלחה של סירטון כמו קוני-2012 להצליח ללא שומרי סף? בהינתן סירטון חדש, האם ניתן לדעת מה הסיכוי שלו להפוך לוויראלי?

מעניין למשל לדעת מהו הגודל המינימלי של קבוצה להיתכנות התופעה בדומה לאינטרנט.

אני מניח שהחוקרת תכננה איזשהו ניסוי שכזה כדי לבסס את התאוריה המדוברת (אנסה לחפש).

 

[22ק ו ס ם]

עזוב ניסוי, תן לי פרמטרים מדויקים

למתי ואיך סרטון מסוים מקבל תאוצה. אגב, היא גם לא מביאה תמיכה לטענה שלה שסלבריטאים הם אלו שדחפו את הסרטון של קוני. למעשה, בסרטון עצמו הוא זה שאומר שצריך לפנות לסלבריטאים כדי שיעשו משהו לשינוי המצב. אני חושב שהסרטון הזה הצליח כי הוא עשוי היטב, נוגע בבעייה קונקרטית שלא הייתה ידועה לרבים ועוסק בילדים שזה נושא שאנשים רגילים אליו. לא במקרה רוב הסרטונים הויראליים מראים ילדים או תינוקות או חיות. החמידות הזו היא תנאי הכרחי להצלחה.

 

[ranisharoni]

עוד מידע

בהרצאה קצרה של פרופ נהון היא מספרת על מחקר לגבי סרטונים ויראליים במשך 3 שנים:
http://www.youtube.com/watch?feature=player_detailpage&v=WoLnCV8HoZM#t=647s

פרופ נהון טוענת שקיים ברשת, בדומה לממסד הוותיק, "חוק כוח" אמפירי לפיו הרבים ממוקדים במעטים וזה גורם הויראליות. בהמשך החוקרת מנסה להסביר את הסיבות הסוציאולוגיות של התופעה.

המחקר עצמו זמין כאן - אנסה לעבור עליו ולספק נקודות מפתח:
http://ekarine.org/wp-admin/pub/BlogsSpinningAWebOfVirality.pdf

חשבתי לתומי שבסוציולוגיה מקובל לערוך ניסויים כאלה כדי למצוא אישור אמפרי לקורלציות מסויימות.

 

[22ק ו ס ם]

מה בדיוק מפתיע או חדשני

שאם מישהו חשוב שיש לו הרבה קוראים ממליץ על משהו אז סביר שהוא יהיה להיט? רק מה זה קשור לתאוריה על ממים? השאלה היא גם לא אם יש אנשים שמשפיעים על אנשים אחרים לראות משהו אלא אם יש משהו בסרטונים עצמם שגורם להם מלכתחילה להיות טובים. המחקר שהבאת מתמקד בבחירות שמן הסתם ימשכו תשומת לב ראשונית. אבל מה גורם לסרטון מסוים שלא קשור לכלום להיות פתאום כזה פופולארי?

 

[ranisharoni]

למה סרטונים "טובים" לא הצליחו?

זאת נקודה שיכולה לחזק את תאורית "חוק הכוח" כי למעשה נטען שללא אותם "שומרי סף" מעטים לא סביר שסרטון יהפוך ויראלי גם אם הוא ממש טוב.

לחילופין האם יש סרטונים "לא טובים" שהצליחו רק משום ששומרי סף חפצו בעיקרם? האם ע"י אותם שומרי סף מעטים אפשר להכתיב אופנות של מהו סרט טוב (עיצוב דעת קהל)? האם לפיכך צריך להיזהר מכוחם?

אתה סבור שהמחקר לא עשוי טוב?

 

[22ק ו ס ם]

אבל האם היא לקחה את זה בחשבון?

כדי להראות שרק או בעיקר שומרי הסף הם אלו שהשפיעו צריך לבחון האם בכל הסרטונים המצליחים היה שומר סף וגם המקרים ששומר סף כן ניסה לקדם סרטון ולא הצליח. זו קצת בעייה כי קשה להגיע לסרטונים הללו. אני לא אומר שהמחקר לא עשוי טוב אבל הוא מתייחס רק למשהו מאוד ספציפי בהקשר מאוד ספציפי של בחירות פוליטיות שם לשומרי סף יש השפעה גדולה. כמה אנשים צופים בסרטונים הללו בהשוואה לסרטונים אחרים? אני חושב שיותר מעניין להבין למה סרטונים שלא קשורים לשום נושא אקטואלי פתאום צוברים המון צפיות.

 

[ranisharoni]

האמת שהחוקרים נשמעים די משוכנעים

שהם מצאו תנאי הכרחי לויראליות (בהינתן המצב הנוכחי של הרשת):
The results (see table 1) show that the model explains 96.5%
of the variance of the daily-view count of our viral videos, and fits the data well. Moreover, it appears to be statistically significant (see F-statistics), indicating that our selection of variables explains the majority of the variation in daily viral video views.

אני מבין את הטענה שיתכן כי סרטוני בחירות הם מקרה מיוחד אבל כמו כן קשה למעומדים איזוטריים ליצר סרטונים ויראליים גם אם הם טובים במיוחד (נראה לי שהסרטונים של ירון ידען הם דוגמה טובה).

"מה סרטונים שלא קשורים לשום נושא אקטואלי פתאום צוברים המון צפיות" אולי שומרי הסף כן מוצאים הקשר כמו עניין אישי או אפילו מסחרי (למשל פארודיה על לידי גאגא תקדם את המותג).

נראה לי ששיטות המחקר יכולות לעמוד במבחני הפרכה. אולי כדאי לשאול את החוקרת אם הם שקלו לבדוק את התאוריה על נושאים אחרים.

 

[22ק ו ס ם]

אבל המדגם שלהם מאוד מצומצם

מה שהם הראו בצורה די משכנעת זה שבתקופת בחירות לבלוגרים ואתרים פוליטיים יש השפעה מכרעת על ויראליות של סרטונים. באמת? לא היית יכול לחשוב על זה לבד? זה די ברור שאם אתר גדול שיש לו הרבה קוראים מפנה לסרטון או לכל דבר אחר אז הרבה אנשים יקליקו על זה. אני רואה את זה אצלי כל הזמן שפתאום פוסטים מסוימים זוכים לעדנה כי איזה אתר הפנה אליהם. אבל רוב הסרטונים אינם כאלו. תחשוב על סרטונים של שירים פופולאריים או הסרטון של achmed the dead terrorist. למה הוא כזה פופולארי? לא בגלל שאדם אחד או אתר המליץ עליו אלא בגלל שהרבה המליצו עליו. כנ"ל עם סרטונים אחרים. היום אנשים משתפים בפייסבוק ודברים טובים צוברים פופולאריות.

 

[ranisharoni]

בכל זאת מפתיע שכמעט שלא היו סרטונים ויראליים

ללא מעורבות של שומרי סף. תחת הנחה נאיבית שהרשת שיוויונית התוצאות די מפתיעות ונראה שיש מובהקות סטטיסטית.

בחירת הסרטונים עפ"י המאמר:
We drew the top 100 videos over the preceding year in the
following categories: over all Top videos, top 100 political videos, and top 100 election videos. The lists were combined and any redundancy was removed. Four researchers (a faculty member and three PhD students) coded the videos as related to the election by answering the question: “Was the content related to the 2008
presidential campaign?” For a video to be included, all four had to agree that it was related to the election. The result was 120 videos.

 

[22ק ו ס ם]

זה לא ממש מפתיע בהתחשב בבחירת המדגם שלהם

אני חושב שבאופן כללי מודלים של רשתות ולא שומרי סף יסבירו יותר טוב תפוצת סרטונים כללית.

 

[ranisharoni]

המדגם הזה לא בהכרח גרוע

בחירות זה נושא טעון שמעורר עניין ציבורי רב גם בבלוגוספירה (ראה פורום תפוז אקטואליה הסופר רועש למשל). הייתי מצפה שאם יש סבירות לסרטון להפוך ויראלי ללא שומרי סף (חוק הכח) אז זה יקרה גם לסרטונים שקשורים לבחירות (פרי יוזמה פרטית למשל). אחת המסקנות היא שהרשת לא ליברלית כמו שאנשים חושבים.

עדיין לא ברור לי מהמחקר כמה מהסרטונים ששומרי הסף חפצו בעיקרם הפכו ויראלים. נראה לי שהחוקרת רמזה שהתנאי לרוב גם מספיק אבל זה לא ברור לי מהמחקר (כלומר יתכן ששומרי סף הכרחיים אבל זה תנאי חלש מאוד לפרדיקציה של ויראליות).

 

[22ק ו ס ם]

המדגם לא גרוע אלא פשוט מאוד צר

כשמדברים על סרטונים ויראליים לעיתים רחוקות מדברים על סרטונים פוליטיים. לי נראה שהם בחרו לסמן את המטרה מסביב לחץ בגלל הבחירה הזו. הרי הרבה יותר קל למצוא קשר בין סרטונים בנושא ספציפי לבלוגים שעוסקים באותו נושא. איזה בלוג אתה מכיר שעוסק בחתולים למשל שיכול להשפיע באותה מידה?

 

[ranisharoni]

יכול להיות שאתה שואל על אותם 3.5 אחוז

שעפ"י המחקר לא הסביר כביכול?
נכנסתי ל ViralVideoChart.com וכל מה שראיתי ממוסחר למדי כך שקשה להאמין שלא נדחף ע"י שומרי סף עפ"י חוק הכח.

 

[22ק ו ס ם]

לא, המדגם שלהם כלל רק סרטונים פוליטיים

ולכן התוצאות תקפות רק אליו. ואגב שים לב שמשתנה הבקרה שלהם היה מנבא מוצלח יותר מכל המנבאים האחרים גם יחד, זה גם אומר משהו.

 

[John the Savage]

התיאוריה שלה מתמקדת בשומרי סף

היא לא עוסקת בשאלה "למה ממים מסויימים מצליחים ואחרים לא", ולא במה נחשב מוצלח, אלא בתפקידם של שומרי סף בהפצת אינפורמציה/ממים.

למה ממים מסויימים מצליחים ואחרים לא זו שאלה נפרדת, וללא ספק יש כאן גם מימד מסויים של אקראיות ביצירת המומנטום, כפי שמראה הניסוי של פרוייקט Music Lab:
http://www.princeton.edu/~mjs3/musiclab.shtml

 

[22ק ו ס ם]

אבל זו בדיוק השאלה המרכזית שהתחילה את הדיון

כאן. הדיון הוא לא על חשיבות של אנשים מסוימים בדחיפת סרטונים מסוימים אלא על הצלחה של סרטונים בכלל. בכל מקרה, המושג מם לא תורם שום דבר לדיון הזה.