ממה אתם מפחדים?
השאלה שלי וההסבר שאחריו מופנה בעיקר לחילונים שבניכם (כמו בשאלתי הקודמת). כמובן שכולם מוזמנים להגיב. אתם בוודאי מכירים את הסיטואציה החוזרת על עצמה: אדם דתי מסביר כל מיני דברים הקשורים לדת, מנסה לשכנע שזה הדבר הנכון וכו' ואז בא אליו החילוני ואומר לו בתרעומת: "אני מקווה שאתה לא מנסה להחזיר בתשובה". והדתי מיד מתנצל: "לא! בוודאי שלא" (אם יגיד שכן לא ייתנו לו לדבר). למה המושג: "להחזיר בתשובה" נהפכה להיות מעיין מילה "גסה". לא ראויה. (משני הצדדים). אני בתור דתייה הייתי מאוד שמחה אם כל החילונים היו חוזרים בתשובה (ואל תקפצו ותרביצו לי, ההסבר בדרך....). והמושג: "להחזיר בתשובה" הוא גם לא נכון. צריך לומר: "לנסות לשכנע לחזור בתשובה". אני, ולא אף-אחד אחר, יכול להחזיר מישהו בתשובה. רק האדם עצמו יכול להחליט מה יעשה בחייו. אפשר רק לעזור לו להחליט/להשתכנע/להבין וכו'. ועכשיו אסביר לכם למה זה לא דבר רע: נגיד יוסי (שם בדוי) נמצא בביה"ס והוא פשוט "מת עליו". יש בו מלא פעילויות חברתיות, המורים מעולים, הלימודים מעניינים ולא קשים מדי. בקיצור אחלה ביה"ס. ליוסי יש חבר בשם דני (שם בדוי, כמובן). דני בביה"ס אחר. דני טוען שהביה"ס שלו ממש טוב. יוסי שומע את כל חוויותיו של דני על ביה"ס שלו. אבל יוסי משוכנע שדני הרבה יותר יהנה בביה"ס שלו. אז הוא מנסה לשכנע אותו לעבור. לא בשביל לו! בשביל דני. דני כמובן לא חייב להקשיב בקולו של יוסי. אבל למה שלא יתעניין ויקשיב? אולי הביה"ס של יוסי באמת קצת יותר טוב?! ולמי שלא הבין את הנמשל: כשמישהו מנסה "להחזיר בתשובה" הוא לא עושה את זה בשבילו. (אני מדברת על הרוב). פשוט הוא חושב שלאחרים יהיו חיים הרבה יותר טובים, מלאים, יפים, רוחניים מאשר חייו עכשיו. ולא חייבים להשתכנע, מספיק רק להקשיב. וכן, אתם גם לא חייבים להקשיב אם אתם לא רוצים. אף אחד לא מכריח. אבל למה להפוך את הבן-אדם שמנסה לשכנע ל"פושע". הוא רק רוצה בטובת אחרים. אתם יכלים לומר: "הוא טועה","מה הוא מבין?" אבל למה הוא לא יכול לדבר על זה בלי שייתנפלו עליו?! (ושוב, אני מדברת על הרוב. תמיד יש חריגים ויוצאים מן הכלל). מה אתם אומרים?
השאלה שלי וההסבר שאחריו מופנה בעיקר לחילונים שבניכם (כמו בשאלתי הקודמת). כמובן שכולם מוזמנים להגיב. אתם בוודאי מכירים את הסיטואציה החוזרת על עצמה: אדם דתי מסביר כל מיני דברים הקשורים לדת, מנסה לשכנע שזה הדבר הנכון וכו' ואז בא אליו החילוני ואומר לו בתרעומת: "אני מקווה שאתה לא מנסה להחזיר בתשובה". והדתי מיד מתנצל: "לא! בוודאי שלא" (אם יגיד שכן לא ייתנו לו לדבר). למה המושג: "להחזיר בתשובה" נהפכה להיות מעיין מילה "גסה". לא ראויה. (משני הצדדים). אני בתור דתייה הייתי מאוד שמחה אם כל החילונים היו חוזרים בתשובה (ואל תקפצו ותרביצו לי, ההסבר בדרך....). והמושג: "להחזיר בתשובה" הוא גם לא נכון. צריך לומר: "לנסות לשכנע לחזור בתשובה". אני, ולא אף-אחד אחר, יכול להחזיר מישהו בתשובה. רק האדם עצמו יכול להחליט מה יעשה בחייו. אפשר רק לעזור לו להחליט/להשתכנע/להבין וכו'. ועכשיו אסביר לכם למה זה לא דבר רע: נגיד יוסי (שם בדוי) נמצא בביה"ס והוא פשוט "מת עליו". יש בו מלא פעילויות חברתיות, המורים מעולים, הלימודים מעניינים ולא קשים מדי. בקיצור אחלה ביה"ס. ליוסי יש חבר בשם דני (שם בדוי, כמובן). דני בביה"ס אחר. דני טוען שהביה"ס שלו ממש טוב. יוסי שומע את כל חוויותיו של דני על ביה"ס שלו. אבל יוסי משוכנע שדני הרבה יותר יהנה בביה"ס שלו. אז הוא מנסה לשכנע אותו לעבור. לא בשביל לו! בשביל דני. דני כמובן לא חייב להקשיב בקולו של יוסי. אבל למה שלא יתעניין ויקשיב? אולי הביה"ס של יוסי באמת קצת יותר טוב?! ולמי שלא הבין את הנמשל: כשמישהו מנסה "להחזיר בתשובה" הוא לא עושה את זה בשבילו. (אני מדברת על הרוב). פשוט הוא חושב שלאחרים יהיו חיים הרבה יותר טובים, מלאים, יפים, רוחניים מאשר חייו עכשיו. ולא חייבים להשתכנע, מספיק רק להקשיב. וכן, אתם גם לא חייבים להקשיב אם אתם לא רוצים. אף אחד לא מכריח. אבל למה להפוך את הבן-אדם שמנסה לשכנע ל"פושע". הוא רק רוצה בטובת אחרים. אתם יכלים לומר: "הוא טועה","מה הוא מבין?" אבל למה הוא לא יכול לדבר על זה בלי שייתנפלו עליו?! (ושוב, אני מדברת על הרוב. תמיד יש חריגים ויוצאים מן הכלל). מה אתם אומרים?
