ממחר אני מבטיחה...

ממחר אני מבטיחה...

זו נשמעת כמו כותרת שמבשרת על דחיינות, אבל לא! כבר כמה ימים מתבשל הרעיון הזה בראש... לחיות באופן עצמאי, לוותר על העצלנות, כמו בת-אדם (המודעת לעצמה ולסביבה שלה). זה לא שאני לא פעילה, אבל אני מרגישה שאני עושה רק טכנית את הדברים שאני הכי צריכה דחוף ולא משקיעה בעצמי, בעתיד שלי או בסביבה החיצונית והפנימית שבה אני חיה (כולל עצמי). אז הנה, אחרי עוד כמה ייאושים אני מחליטה עוד להמשיך ולדבוק ברעיונות הנ"ל: לחיות כמו בת-אדם. כבר תיכננתי למצוא עבודה, ועד שאמצא - לחתום בלשכה ולבדוק לגבי לימודים ולסיים שעורי נהיגה ולהתייחס בכבוד לעצמי ו... הרבה דברים. אפילו לעצב את היחידה הקטנה שלי (וגם לשתול משהו בגינה!) ולהשקיע בתחביבים שלי ולבדוק מה מצבי הכלכלי כעת... הרפיון לא מביא לפיריון והעצלות מובילה לדיכאון. הדיכאון יצירתי ויכול להביא כל רעה שרק בא לו. אז ממחר אני מבטיחה, אפילו לחדר כושר אני ארשם. ואני אזכור לקחת את הויטמינים שלי ואכין לי סלט מדי פעם... אני אנקה את היחידה שלי! אני אתחיל לנקות את שיני בחוט דנטלי למען השם! :) :) או למען השיניים. ואת הכלים אני אשטוף בזמן, ואני לא אפחד מהדברים שאני הכי רוצה לעשות (רק כי אני עלולה להיכשל). ובשעורי נהיגה אני אשתדל יותר להצליח. אני אתקשר לחברים שלי ולא אתקשר למי שמתעלם ממני. אני מבטיחה לשמור על הכבוד העצמי שלי! ממחר או מהיום-מעכשיו, אני מתחילה מחדש.
 

ניאו30

New member
בהצלחה ../images/Emo45.gif ../images/Emo140.gif

אף פעם לא מאוחר לשנות...עכשיו הוא הזמן היחידי שקיים...
 
למעלה