מממ... נענית להזמנה

[עלפית]

מממ... נענית להזמנה../images/Emo142.gif../images/Emo26.gif

הנה פרק ראשון מסיפור שכתבתי. אם זה יעניין אתכם אני אפרסם את הפרקים הבאים.... הסיפור נקרא

המראה בעץ האלון

Enjoy!

 

[Rivendell]

בקשה קטנה

אם תוכלי לגזור ולהדביק את הסיפור לא כקובץ, לטובת אלה שיש להם בעיה לפתוח קבצים

 

[עלפית]

בבקשה../images/Emo13.gif../images/Emo142.gif

המראה בעץ האלון הבית בעץ האגוז עין התכלת הייתה פית יער כחולה. מה שאמר שעורה היה תכול ושערה בצבע כחול כהה. גם רהיטיה היו כחולים כולם. הספה, כיסוי המיטה עם דוגמת הפרפרים וגם השטיח הקטן שנפרש באמצע החדר. שמלות העלה שניבטו דרך דלת הארון הכחולה הפתוחה למחצה היו כולן כחולות. אבל לעין התכלת זה לא היה איכפת. היא אהבה את הצבע הכחול ולא שום צבע אחר מלבדו. עין התכלת גרה בבית קטנטן בעל חדר אחד שנבנה בתוך גזעו של עץ אגוז עתיק שעמד באמצע יער הפיות. עין התכלת גרה לבדה מכיוון שלפיות אין משפחות. הן נולדות מתוך בועות מים שנוגעות בקשת. כל פייה נולדת צבועה באותו צבע שבו נגעה הבועה. השער לביתה של עין התכלת עמד מתחת לפיתול עגול של שורש שיצא מהגזע עצמו. ממנו התמשכו מדרגות עץ לולייניות ומפותלות שהסתובבו בתוך הגזע עצמו, עד לנקודה הגבוהה ביותר, שבה עמדה דלת עץ מגולפת עם מתקן נקישה משנהב מעוצב בצורת ראש דרקון, שהחזיק טבעת מעוצבת בפיו. * קרני השמש הבהירות חדר בהיסוס דרך וילונותיו הכחולים של החלון הגדול שעליו אהבה עין התכלת לשבת ולהשקיף על הנוף, בעודה מהרהרת על ענייניה הקטנים שהיו כה חשובים לה. קרני השמש נגעו במיטתה בעלת מסגרת העץ הכבדה והרגליים שהיו מעוצבות בצורת רגלי אריה, ולאחר מכן רפרפו לרגע על פנייה. עין התכלת פקחה את עיניה ומיד קפצה ממיטתה. "איזה יום נפלא!" אמרה להשתקפותה במראה הגדולה בעוד היא מסרקת את שערה הארוך במברשת שהייתה עשויה מקוצי ורד. היא יישרה בעדינות את כנפי הפרפר הגדולות שלה, שהיו בצבע כחול עדין ושקוף מכיוון שהם התקמטו מעט בלילה. "כן באמת!" הסבירה לבבואתה. "ינשוף היער הזקן ארגן מסיבת פיקניק במדשאה ליד עץ המראה, ואני עפה אל שזיף, ומשם נעוף יחד לשם." שזיף היה פיון יער סגול שעין התכלת חיבבה במיוחד. הוא תמיד ידע איך להצחיק אותה כשהייתה עצובה. כשגמרה לסדר את כנפיה פתחה עין התכלת את החלון המזרחי כדי שרוח הבוקר הנעימה תיכנס ותאוורר את החדר שהיה סגור כל הלילה. ברגע שפתחה אותו נכנסה שפירית גדולה וכחולה לחדר במהירות וברעש זמזום חזק. "הנה את לורינל!" שמחה עין התכלת למראה שפירית המחמד שלה. "איפה הייתה כל יום אתמול?" השפירית המשיכה לזמזם בקול אבל עין התכלת הבינה אותה. "הו כמה נחמד!" היא מחאה כפיים בהתרגשות. "התעופפת לך מעל אגם הכסף כל היום? כמה הייתי רוצה גם לנהוג כך! אבל יש דברים כה רבים לעשות... "אני יוצאת לטבילה במעיין לפני שאלך אל שזיף. תבואי איתי?" אבל השפירית רק ניגשה לכלי המים שעמד בפינה והתחילה לשתות ממנו ברעש. "טוב," נאנחה עין התכלת "אלך לבד." היא לקחה את המגבת שלה שנטוותה מעלעלי כותרתו של פרח עין התכלת והתעופפה מהחלון. עין התכלת נסקה גבוה. מתחתיה השתרע כל יער הפיות. הוא היה מלא בעצים בעלי עלווה ירוקה, והרבה שבילים קטנים וחומים. כשהסתכלה מעט דרומה ראתה טרול קטן יוצא בהליכה מגושמת ממערתו וקופץ בהתזה אל תוך בריכה כחלחלה. היא נופפה לו לשלום בשמחה והוא החזיר לה נפנוף. היא עשתה כמה סיבובים באוויר, ולכמה רגעים השתרעה על הרוח הנעימה שנשבה ונתנה לה להעיף אותה כמה מטרים. אבל אז עצרה והסתובבה, והתחילה לעוף בכיוון מוגדר. אל המעיין! לאחר כמה דקות של מעוף מהיר נגלה לעיניה המעיין. הייתה זו ברכה די גדולה שהייתה מוקפת בצמחיה רבה שהייתה בעיקרה מורכבת מקני סוף. במרכזה התרוממה מעין מזרקה שהתיזה מים לכל עבר. הפיות הקטנות אהבו במיוחד לשחק שם עם בנותיהם הקטנות של אנשי הים. עין התכלת צללה למטה מהאוויר ופתאום ראתה פנים מוכרות. "בוקר טוב ניצת הורד!" קראה אל הפיה הקטנה שהשתכשכה במים. "בוקר אור עין התכלת!" ענתה לה. היא הייתה פיה קטנה, ורודה ובעלת מראה שברירי. בפניה ניכר יופי עדין ושקט. היא לבשה שמלת רחצה שנטוותה מעלעלים עדינים של פרח השושן. עין התכלת לא הכירה אותה טוב כל כך מכיוון שניצת הורד לא הרבתה לדבר, אך ידעה שהפיה הקטנה הייתה פחדנית למדי. * רעננה לאחר הרחצה התעופפה עין התכלת אל חלונו של שזיף. היא נקשה על חלונו מספר פעמים והוא פתח אותו והתעופף החוצה. "בוקר טוב עין התכלת! יום יפה היום!" הוא בירך אותה. עורו היה סגלגל והוא לבש חליפה שדמתה בצורתה לחליפת ציידים וכובע פעמון סגול. "בוקר טוב גם לך!" השיבה. "נלך?" הם יצאו לדרכם והתעופפו לעבר המדשאה הגדולה שבמרכזה ניצב עץ האלון הזקן. עץ האלון היה מקום חשוב וקסום במיוחד. בגזעו הייתה מראת כסף ענקית, אשר כל פיות היער נהגו להתעופף לפניה, טובלות בקרני הכסף שבקעו ממנה, מתגנדרות ומתפעלות מדמותן. המראה הייתה מאוד עתיקה, וכבר יותר ממאה שנה ניצבה בגזעו של האלון. איש אינו ידע בברור כיצד נוצרה ומי הביאה לעץ, אך השמועות הרבות שהתפשטו ברחבי היער טענו כי המראה הייתה מתנה מימי קדם ממלך אנשי הים, בימים שהגזע ההוא עוד היה חזק, נאור ומפותח, ועריו המפורסמות התנשאו בגאון בין גלי הים. אך כאשר הגיעו למדשאה, במקום לשמוע המולה עליזה של בני היער העומדים לפתוח בפיקניק נשמעו זעקות בהלה וחרדה. "מה זה? מה קרה?" שאלה עין התכלת דבורה זהובה שחלפה לידה בזמזום. "העץ!" זעקה הדבורה. "הסתכלי על העץ!" עין התכלת ושזיף התעופפו לכיוון העץ, והמראה שניגלה לעיניים היה מחריד. העץ עמד, פצוע, שרף ניגר מתוך גזעו לאחר שמראת הכסף הענקית שהייתה קבועה בגזעו זה מאות שנים נעקרה בכוח. מסביב עמוד מאות בני יער מודאגים, זמזמו וצווחו בקול. לפתע נשמעה קריאת ינשוף חודרת. "טו הו! טו הו!" קרא הינשוף "שקט בבקשה שקט!" ושקט מוחלט כיסה את בני היער. שקט לא טבעי. אף ציפור לא צייצה. "אנו יודעים מי הוא הגנב." אמר הינשוף "הוא השאיר את חותמו על קליפה מגזעו של האלון. הגנב הוא המכשף רעם הנורא!" צינה עברה במדשאה כשכל יושבי היער עצרו את נשמתם. שמו הנורא של המכשף רעם היה ידוע היטב ביער. הוא הרס השחית ופגע בבני היער, והם פחדו ממנו מאוד. אך הפעם הוא הלך רחוק מדי. "נצטרך לארגן משלחת שתמצא ותחזיר את האוצר היקר ביותר של יערנו! אך אל נא תנהגו בפזיזות! אני מזהיר אתכם – תהיה זו משימה מסוכנת בהרבה ממה שאתם מסוגלים לדמיין. אין לנו אף ערבות שאחד מאלה שיצא יצליח לחזור, עם או בלי המראה." "אני מתנדב!" אמר שזיף בקול אמיץ. "לא!" זעקה עין התכלת.

 

[Yuli Gama]

סוכרת ../images/Emo85.gif

הכתיבה מצוינת. תיאורים יפים, זורמים, חזותיים אבל התחושה היא של סיפור ילדים לכל דבר, לא פנטזי, אולי זה רק אני אבל קיבלתי תחושה חזקה של " חמוד!" (בסגנון של הפירסומת הזו ל"מנטה מתוק"), כל הזמן ציפיתי לזה שהאידיליה תשבר. אולי באמת יש טעם שתשקלי את הסיפור הזה בתור סיפור לילדים? ושוב, הכתיבה היא ממש יפה אבל התיאורים, והדיאלוגים יצרו אצלי תחושה של סיפור המכוסה במעטפת סוכר. ושלא תחשבי שאני מזלזלת בזה שאני ממליצה עליו כסיפור ילדים, כתיבה סיפורי ילדים הרבה יותר קשה מאשר כתיבה לקהל בוגר יותר. צריך לשמור על מושגים, וקונספטים שהילדים מסוגלים להבין, ולהעביר את הרמז בלי להמחישו בבוטות שניתן להשיג בסיפורים מבוגרים יותר.

 

[עלפית]

../images/Emo140.gif מממ... תודה על הביקורת?../images/Emo12.gif

אמנם הפרקים הבאים קצת יותר אפלים מזה הראשון, שהוא בעצם אקספוזציה לסיפור, אבל הסיפור נכתב בכוונה תחילה בתור סיפור ילדים, או מקסימום סיפור נוער. אבל בכל מקרה - זהו סיפור פנזטזיה. לילדים - אבל פנטזיה. לשים את ההמשך?

 

[Rivendell]

טוף, הנה מה שיש לי להגיד

חמוד מאוד, בשביל התחלה. יש לזה תחושה קצת של סיפור ילדים, כמו שאמרה מיה, אבל אני לא חושבת שזה בא על חשבון היותו פנטזיה. תראו את "נארניה"

מה שכן, יש לי כמה הערות - העברית קצת מפריעה לי בכמה נקודות. למשל "שמלות העלה שניבטו" - אני לחלוטין לא מבינה מה רע ב "שמלות העלה שנראו", מה גם שאני דיי משוכנעת (תקנו אותי אם אני טועה) שזה יותר נכון דקדוקית

יש כמה משפטים שהייתי מנסחת מחדש בשפה קצת יותר פשוטה ומובנת. אם הסיפור נועד להיות פשוט - השפה צריכה להיות בהתאם (ופשוט זה לחלוטין לא רע, שלא יהיו ספקות). חוץ מזה ראיתי שגיאת כתיב או שתיים באיזור - "איפה הייתה כל יום אתמול?" - הצורה הנכונה היא "היית", אפילו אם מדובר בזכר. אבל זה באמת שולי. שום דבר שקצת הגהה לא תפתור. וכן, שימי את החלק השני, בהחלט.

 

[מתוח]

יפה