חוקרת פרטית
New member
ממני אתה לא תשמע יותר קוראת לך אבא!
אני שונאת אותך הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת אותך, אני לא יודעת אם זה אותו דבר, אני רק יודעת שאין לי שום רגש אלייך. לא רוצה אותך בקרבתי, לא רוצה אותך ליידי. לפעמים אני מסתכלת עלייך, ופשוט לא מאמינה שיש בכלל קשר ביננו. אם היה אפשר לבחור, הייתי בוחרת לא להכיר אותך בכלל. אוףף איתך פשוט אוףףףףףף, אני אוגרת ואוגרת , יש לי כל כך הרבה בפנים, וכמה פעמים שניסיתי להוציא ולהגיד לך את מה שאני מרגישה, אפילו לנסות לתקן , לנסות לשנות,. היו תקופות שרציתי לסלוח,ניסיתי למחול,. היו תקופות שאמרתי שאני חייבת להיות זאת עם הראש הגדול להיות זאת הבוגרת.למרות שבעצם אתה זה שגדול ממני. יום יומיים זה היה עובד, אבל שוב היית חוזר לעצמך, בעצם אף פעם לא השתנית. ואתה עצמך פשוט חסר כל רגש. אבל כלום אתה א ט ו ם !!!!!!!! אתה נשאר אותו הדבר, אין לך רגש, אתה לא מרגיש. בלב שלך אין כלום,פשוט כלום. מתנות לא קונות אדם. זה מה שתמיד היית עושה, עושה משהו רע, ואז רץ לקנות מתנה. שנים זה ככה, בעצם מאז שאני זוכרת את עצמי אתה ככה. לא רוצה מתנות מימך, לא רוצה שום דבר מימך. רציתי אהבה, רציתי חיבוק כשרע, רציתי את הקבלה שלך האדם החזק שתמיד ייגן עליי. אומרים שהעיניים הן הראי לנשמה, אבל בנשמה שלך אין כלום. הרבה פעמים הבטתי עמוק לתוך עינייך, התאמצתי לראות איזשהוא ניצוץ, אבל כלום. כל מה שעשית לי כל השנים, כל הכאב שגרמת לי , כל ההשפלות שלך הצעקות שלך, הריבים הוויכוחים אני זוכרת את הכל כאילו זה קרה אתמול, הדמעות שהזלתי בגללך, הכרית שהיתה רטובה כל הזמן בגללך. אף פעם לא עשית לי חשבון , גם כשהייתי קטנה, וגם עכשיו. אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה קיבלת אותי כמו שאני, אף פעם לא קיבלת אותי, כל הזמן היו לך טענות, כללל הזמן. שום דבר לא היה בסדר בשבילך. כשהייתי יותר קטנה, לא היתה לי מילה, הייתי חושבת שאולי תשתנה, הייתי עוד תמימה. אבל איך יכולת לעשות לי את זה, להשריש בי עוד מאז, את השנאה שלי אלייך. אני זוכרת שעוד אז התביישתי בך. אבל הייתי אומרת לעצמי אין ברירה, אלו החיים אתה הרי נתת לי את החיים. הייתי מנסה , ועוד חיה באשליות שעוד יהיה בסדר, נכון שלפעמים אני הייתי אשמה, אבל ההתנהגות שלך היתה מוגזמת. אני תמיד ידעתי לבקש סליחה, לנסות לפצות. אולי הדם מחבר אותנו, אבל זהו רק הדם. אני מרגישה שאין שום דבר שמחבר ביננו פשוט שום דבר. כאילו אנחנו זרים. הייתי רואה את מה שאתה עושה מסביב, את ההתנהגות המגעילה שלך ולא רק אליי גם לשאר המשפחה, וכל כך שנאתי אותך על זה. אתה לא יודע להתנהג , אני לא חושבת שמגיעה לך משפחה, אני חושבת שאתה לא יודע להתנהג עם אנשים. המשפחה אמורה להיות הדבר הכי יקר לך, אז למה, למה אתה מתנהג כל כך מגעיל? לא איכפת לך מה שאומרים, וגם כשאומרים אתה לא מקבל אתה רק יודע לצעוק, אני רק זוכרת אותך צועק כל הזמן. שהייתי קטנה יותר, נראה לי שאני היחידה מכל הילדות שהתפללה כל לילה שיום אחד אקום ולא אראה אותך יותר. א מגיעה לך משפחה, לא מגיעים לך ילדים, ואל תתפלא, אתה גרמת לזה, עם ההתנהגות שלך והרוע שלך. כן כן אתה, מתי תבין שאתה לא בסדר, מתי תבין שההתנהגות שלך לא בסדר אתה בשלך, אטום, רע. כבר תקופה שאני לא מדברת איתך, בעצם זה היה תמיד ככה, חודש חודששים בשנה לא לדבר איתך. אבל הפעם זה סופי , אני לא רוצה לדבר איתך כל ימי חיי, כל עוד אני חיה ואחייה , אני לא רוצה אותך בחיים שלי. אני שונאת אותך, ולא מקבלת אותך, ולא אני לא אצטער על זה, אתה עשית לי כל כך הרבה רע עם השנים, שאני לא יכולה לסלוח, לא רוצה לסלוח. אני לא רוצה אותך בתור אבא שלי אני לא יודעת אם אי פעם היית. קשה לי להגיד אפילו את המילה אבא, פעם אחרונה אני אגיד את זה אבא אני שונאת אותך...!!!
אני שונאת אותך הגעתי למסקנה שאני לא אוהבת אותך, אני לא יודעת אם זה אותו דבר, אני רק יודעת שאין לי שום רגש אלייך. לא רוצה אותך בקרבתי, לא רוצה אותך ליידי. לפעמים אני מסתכלת עלייך, ופשוט לא מאמינה שיש בכלל קשר ביננו. אם היה אפשר לבחור, הייתי בוחרת לא להכיר אותך בכלל. אוףף איתך פשוט אוףףףףףף, אני אוגרת ואוגרת , יש לי כל כך הרבה בפנים, וכמה פעמים שניסיתי להוציא ולהגיד לך את מה שאני מרגישה, אפילו לנסות לתקן , לנסות לשנות,. היו תקופות שרציתי לסלוח,ניסיתי למחול,. היו תקופות שאמרתי שאני חייבת להיות זאת עם הראש הגדול להיות זאת הבוגרת.למרות שבעצם אתה זה שגדול ממני. יום יומיים זה היה עובד, אבל שוב היית חוזר לעצמך, בעצם אף פעם לא השתנית. ואתה עצמך פשוט חסר כל רגש. אבל כלום אתה א ט ו ם !!!!!!!! אתה נשאר אותו הדבר, אין לך רגש, אתה לא מרגיש. בלב שלך אין כלום,פשוט כלום. מתנות לא קונות אדם. זה מה שתמיד היית עושה, עושה משהו רע, ואז רץ לקנות מתנה. שנים זה ככה, בעצם מאז שאני זוכרת את עצמי אתה ככה. לא רוצה מתנות מימך, לא רוצה שום דבר מימך. רציתי אהבה, רציתי חיבוק כשרע, רציתי את הקבלה שלך האדם החזק שתמיד ייגן עליי. אומרים שהעיניים הן הראי לנשמה, אבל בנשמה שלך אין כלום. הרבה פעמים הבטתי עמוק לתוך עינייך, התאמצתי לראות איזשהוא ניצוץ, אבל כלום. כל מה שעשית לי כל השנים, כל הכאב שגרמת לי , כל ההשפלות שלך הצעקות שלך, הריבים הוויכוחים אני זוכרת את הכל כאילו זה קרה אתמול, הדמעות שהזלתי בגללך, הכרית שהיתה רטובה כל הזמן בגללך. אף פעם לא עשית לי חשבון , גם כשהייתי קטנה, וגם עכשיו. אני לא זוכרת מתי פעם אחרונה קיבלת אותי כמו שאני, אף פעם לא קיבלת אותי, כל הזמן היו לך טענות, כללל הזמן. שום דבר לא היה בסדר בשבילך. כשהייתי יותר קטנה, לא היתה לי מילה, הייתי חושבת שאולי תשתנה, הייתי עוד תמימה. אבל איך יכולת לעשות לי את זה, להשריש בי עוד מאז, את השנאה שלי אלייך. אני זוכרת שעוד אז התביישתי בך. אבל הייתי אומרת לעצמי אין ברירה, אלו החיים אתה הרי נתת לי את החיים. הייתי מנסה , ועוד חיה באשליות שעוד יהיה בסדר, נכון שלפעמים אני הייתי אשמה, אבל ההתנהגות שלך היתה מוגזמת. אני תמיד ידעתי לבקש סליחה, לנסות לפצות. אולי הדם מחבר אותנו, אבל זהו רק הדם. אני מרגישה שאין שום דבר שמחבר ביננו פשוט שום דבר. כאילו אנחנו זרים. הייתי רואה את מה שאתה עושה מסביב, את ההתנהגות המגעילה שלך ולא רק אליי גם לשאר המשפחה, וכל כך שנאתי אותך על זה. אתה לא יודע להתנהג , אני לא חושבת שמגיעה לך משפחה, אני חושבת שאתה לא יודע להתנהג עם אנשים. המשפחה אמורה להיות הדבר הכי יקר לך, אז למה, למה אתה מתנהג כל כך מגעיל? לא איכפת לך מה שאומרים, וגם כשאומרים אתה לא מקבל אתה רק יודע לצעוק, אני רק זוכרת אותך צועק כל הזמן. שהייתי קטנה יותר, נראה לי שאני היחידה מכל הילדות שהתפללה כל לילה שיום אחד אקום ולא אראה אותך יותר. א מגיעה לך משפחה, לא מגיעים לך ילדים, ואל תתפלא, אתה גרמת לזה, עם ההתנהגות שלך והרוע שלך. כן כן אתה, מתי תבין שאתה לא בסדר, מתי תבין שההתנהגות שלך לא בסדר אתה בשלך, אטום, רע. כבר תקופה שאני לא מדברת איתך, בעצם זה היה תמיד ככה, חודש חודששים בשנה לא לדבר איתך. אבל הפעם זה סופי , אני לא רוצה לדבר איתך כל ימי חיי, כל עוד אני חיה ואחייה , אני לא רוצה אותך בחיים שלי. אני שונאת אותך, ולא מקבלת אותך, ולא אני לא אצטער על זה, אתה עשית לי כל כך הרבה רע עם השנים, שאני לא יכולה לסלוח, לא רוצה לסלוח. אני לא רוצה אותך בתור אבא שלי אני לא יודעת אם אי פעם היית. קשה לי להגיד אפילו את המילה אבא, פעם אחרונה אני אגיד את זה אבא אני שונאת אותך...!!!
