לא יודע מהיכן המסקנה.
אתה מסיק מסקנות מארוע כזה על דברים שבכלל לא קשורים לארוע.
היה אבחון מקצועי אחד, שקבע סוג יחסית נדיר של סרטן. מכיוון שמדובר במשהו יחסית נדיר, יש תמיד סיכויים לאבחון שגוי. יש שאלה לא פשוטה האם בתנאי אי וודאות להתחיל טיפול או לא. כיוון שהיה אבחון מעבדתי, הרופאים הניחו שהאבחון קרוב לוודאי נכון, אך מכיוון שבכל זאת מדובר בסוג נדיר, שלחו לבדיקה נוספת בחו"ל.
אח"כ הגיע האבחון הנוסף - סותר, ורצו לבחון ולגבש דעה האם האבחון השני מדויק יותר מהראשון, מדובר על עיכוב כדי שתתקבל הודעה שהיא יותר אמינה, על חשבון עירוב המטופל בלבטים של הסגל.
אני סבור שבית החולים טעה בכך שנמנע באותו שלב מלהציג את הממצא הסותר, אבל באותה מידה, אני לא רואה איך מכאן מסיקים "שהרופאים חושבים שהם יודעים יותר מהמומחים".
כאשר מדובר בסוגים נדירים של סרטן, קשה למצוא מומחים, ובדיקה יותר אמינה חייבת להשלח לחול וזה אומר איבוד של הרבה זמן יקר. בדיקות פחות אמינות הן גם בעלות רמת אמינות סבירה, אולם לא מוחלטת.
העמדה שלי, היא שיש יותר מדי משפטיזציה של הטיפולים. רופאים מקבלים החלטות בתנאי אי וודאות ובתנאי לחץ זמן עצומים. רופאים מקבלים עשרות החלטות מדי יום. רק מי שלא עובד לא טועה. כשטכנאי מזגנים טועה, הוא צריך לבוא לביקור נוסף והמשפחה צריכה לסבול יום אחד של חום. כשרופא טועה, זה יכול לעלות בחיי אדם ורופא ממוצע מקבל הרבה יותר החלטות קריטיות מדי יום, מאשר טכנאי מזגנים. לכן רופא בייחוד עקב עומס העבודה וקצב קבלת ההחלטות, בהכרח יטעה מדי פעם, אפילו שלרופאים אסור לטעות. צריך שרק רשלנות של ממש. תוצאה של זלזול אמיתי. תצדיק זכיה בתביעה משפטית.
ככל, שהמערכת הרפואית תהיה יותר חשופה לתביעות כך היא גם יותר תתעסק בכסת"ח ובהסתרת פאשלות. זה בדיוק מה שאנחנו לא רוצים, וזה מה שהרבה פעמים קורה.
