ממרומי גיל 12 (-:

[1soandso]

ממרומי גיל 12 (-:

שלום לכולם, אנחנו ממקימי הפורום לפני 1000 שנים -+.
אז ככה.
הבן שלי נולד עם ק"פ בשתי הרגליים וטופל בשיטת פונזטי עד גיל שלוש וקצת.
בגיל 4 כבר התחילה נסיגה ברגל ימין. בגיל 5 חזרנו לשיטת ד"ר פונזטי של החלפת גבסים לכמה שבועות ושינה עם סד.
עד גיל 9 או 10 הכל טוב ויפה. אח"כ התחילה נסיגה קלה שהחמירה עם מדרסים (זו התאוריה שלי) שנלבשו במשך שנה.- זאת הייתה טעות!
כרגע אני מחפשת רופא שיסכים שוב לחזור לגיבוסים בשיטת פונזטי. אני לא מאמינה שהניתוח יעזור בטווח הארוך מה גם שאין סיכוי שאני עוצרת לילד הפעיל את החיים לחצי שנה לפחות מפעילות ספורטיבית.
ד"ר פנסקי לצערי לא מסכים.
האם מישהו חושב שהרופא שלו אדם פתוח לשיחה ונעים הליכות? אני מתכוונת ללכת לכמה מסעות שיכנועים בחודשים הקרובים.
תודה רבה
עידית

 

[מיכאל אלכסנדר]

מאיפה אתם?

מאיפה אתם בארץ? יש לי כמה רופאים , דעה שניה, שאני חושב עליהם.

 

[1soandso]

מבשרת ציון. עד אילת לא נגיע. למטולה כן (-: תודה!

 

[מיכאל אלכסנדר]

המלצות

עד כמה שאני מכיר את רופאי הקלאב פוט בארץ, פנסקי הוא מאלו שמעדיף גיבוס תחילה. ואם לא הוא אז אולי שווה לנסות את דר' בור (מי שהביא לארץ את התהליך ע"ש פונסטי) מעפולה, או דר' אידלמן, מנהל מח' אורטופדיה ילדים רמב"ם.

 

[1soandso]

תודה

ד"ר פנסקי אכן היה היחדי מהסיבוב הקודם שהסכים לגבס. הוא היה מקסים ביותר. היינו הראשונים שגובסו אחרי חזרה, לפחות בארץ. אני לא יודעת מה קורה היום אבל פנסקי אמר שלפעמים הוא עושה זאת ולא מנתח. אבל פנסקי לא מסכים לגבס פעם שלישית. הוא רוצה ניתוח העברת גיד.
ד"ר בור לא מוכן גם, פנינו אליו כבר בגיל חמש והוא לא הסכים. (ואז מצאנו את פנסקי המקסים).
ננסה לבקר אצל ד"ר אידלמן. תודה רבה!
חשבנו לפנות גם לפרופ' אלחנן בר-און.

 

[סערה בים]

הי עידית

זוכרת אותך מתחילת דרכנו בפורום...
אנחנו אצל ויינטרוב לא נראה לי שהוא הכתובת לטיפול לא שמרני...

אבל נשמח לקבל עדכונים על מצבכם
בהצלחה!!

 

[1soandso]

אהלן!! כן, ווינטרוב לא כתובת. יצא לי לפנות לד"ר חייק

בנסיבות יום יומיות אחרות והוא גם לא. הוא אמר "או שנשארים ככה או שמנתחים". אבל אני אמא, יש לי רעיונות משלי (-: ואנטרס אחר. את כבר יודעת.

 

[טובה53]

האם סידרת גיבוסים תעכב את הפעילות של הילד *פחות* מניתוח?

 

[1soandso]

ניתוח זה המון זמן בגבס

היי, ולתשובה ארוכה.
סדרת גיבוסים היא עד שישה שבועות בגבס.
ניתוח העברת גיד אומר כשלושה עד חמישה גיבוסים עם מניפולציות להביא את הרגל למצב בסדר (ואני מחפשת את הרופא שיפסיק כאן), אח"כ ניתוח, אח"כ גבס איזה כמה חודשים, כארבעה אם אני לא טועה, אולי יותר. ואח"כ עוד המון פיזיוטרפיה עד שאפשר ללכת ובטח לרוץ.
אם אני לא מובנת תכתבי לי, יכול להיות שאני רצה.

ועכשיו אני מתכוונת לפרסם את ההתפתחות מהשבוע האחרון...

 

[1soandso]

ביקור אצל פורפ' ניסקה

שעד לפני כמה שבועות לא שמעתי עליו. הוא עובד בעיקר עם מבוגרים.
קיבלתי המלצה לבדוק מישום שהוא עושה ניתוח להארכת גיד אכילס בדרך עקיפה.
טוב, רגע, אתחיל בהתחלה.
אז ככה,
אני, מתוקף התרשמותי רבת השנים (12) מכפות רגליו של בני, כולל נעליים מחוברות עד גיל שלוש +, חזרה של ק"פ וגיבוסים ומניפולציות חוזרות בגיל 5 וחזרה שוב של ק"פ ברגל אחת (נשימה),
רואה כי המפתח אצל אושרי הוא לשמור על גיד אכילס ארוך. כשהגיד הזה מתקצר מתחילה התעקמות כף הרגל. בסדרת הגיבוסים בגיל 5 המניפולציות עזרו פלאים לגיד להמתח (אושרי כן עבר את הניתוח להאכת גיד בגיל חודשיים). לכן, אני בסברה שכל עוד ניתן לעשות מניפולציות וגיבוסים, אפילו כל כמה שנים, מה טוב כי זה מונע את השנות התנוחה של הק"פ. זה כמובן במקרה של אושרי, אין לי דרך להסיק מסקנות לגבי ילדים או מבוגרים אחרים.
כלומר, בשתי החזרות של הק"פ ברגל ימין ראינו בבירור איך התנועה עם כף הרגל מגיד אכילס מתקצרת קודם לכניסה של כף הרגל פנימה.

אז איכשהו קיבלנו מידע על פרופ' ניסקה בכפר סבא שעושה ניתוח בשריר התאומים שאמור לעזור עם הארכת גיד אכילס. אמרנו ששווה לבדוק.
אז החדשות המשמחות הן שפרופ' ניסקה בדק ואישר את מה שאני חושבת, שמצב הרגל יכול להשתפר פלאים כשהגיד יתארך. הוא לא מוצא כל סיבה לניתוח העברת הגיד המפורסם לתיקון ק"פ. כן הוא הפנה לעשות צילומים כדי לוודא שהבדיקה שלו אכן נכונה.
זה אומר- ניתוח בהרדמה מלאה, חיתוך של אחד משרירי התאומים וגבס לשלושה עד שישה שבועות עד הברך. (לא עד הירך).

עכשיו ככה. בגלל שאושרי בגיל צמיחת השיא שלו עד גיל 18 נגיד. העלנו את השאלה האם כדאי עכשיו לעשות את הניתוח או לאחר סיום הצמיחה. אנחנו עם השאלה.
המסקנה שלי די ברורה: לעבור עכשיו מניפולציות וגיבוסים. ולאחר הצמיחה, אם יהיה צורך, לעשות את הניתוח שד"ר ניסקה מציע.

שורה תחתונה כתזכורת לעצמי, לא להפסיק לחפש!
ועוד שורה תחתונה: אני עדיין מחפשת את הרופא שיגבס עכשיו.


חשבנו לפנות לפרופ' אלחנן בר-און.

עד כאן להפעם (-:

 

[מיכאל אלכסנדר]

קיצור בגיד אכילס

טווחי התנועה בכף הרגל / גיד אכילס, מאותגרים בתקופות גדילה. השאלה תמיד קיצור - עד כמה? בנוסף איך ניפגע מהלך ההליכה (דורש ניתוח (בדיקת) הליכה במעבדת הליכה).
מנסיון של שנים רבות בתחום הילדים - ממליץ להשאר עם רופאים אורתופדים ילדים, עם דגש על ההתמחות בילדים.
(אם כבר בית חולים שניידר אז דר' וייגל)
ישנם רופאים הממליצים על שימוש בסדים, בין אם מספר שעות ביום או לכל היום (ישנן ארצות בהן יהיו סדי לילה).
והמון תרגילים ופעילויות.
תוכלו להגיע לשיחת יעוץ ללא עלות אל ויויאן. היא פזיו + אורטוטיסתית (טכנאית אורתופדיה) עם שלושה תארים בתחומים אלו ועשרות שנות ניסיון עם ילדים. צרו קשר איתי אם רוצים.

 

[1soandso]

לקחתי לתשומת ליבי!

 

[סערה בים]

ניסקה נחשב מצויין בתחומו

מכירה אותו כי ניתח את חמי.
חייבת לשאול כי לא כ"כ הבנתי למה הניתוטח שניסקה מציע עדיף על פני הניתוח הקלאסי שעושים לילדי הק"פ (- הרי בשניהם מדובר על ניתוח בהרדמה מלאה וגבסים אחרי ולפי מה שאת כותבת גם על מניפולציות וגבסים לפני...)
אשמח אם תחדדי את זה...

 

[1soandso]

אופי הניתוחים שונה

מאוד שונה.
בניתוח הרגיל לתיקון ק"פ יש העברת גידים, התעסקות עם עצמות (אני כבר לא זוכרת בדיוק, קשירה של גיד לעצם באצבע והזזת עצם או חיתוך שלה). בקיצור הרבה אפשרויות לסבל ממושך שנים אח"כ מפני שיש הרבה משתנים שמשנים.
בניתוח של חיתוך שריר אחד משריר התאומים, זה מה שעושים. זהו. יותר מסובך מחיתוך גיד אכילס של גיל חודשיים אבל ביחד לניתוח להעברת גיד זה הליך פשוט שלא אמורות להיות ממנו שום תופעות לואי לשנים ארוכות אח"כ.
בגדול מהניתוח של העברת גיד אין חזרה אחורה. ואני גם לא אוהבת רופאים שמבחינתם הניתוח פשוט אבל לא עבור המנותח. ושאומרים לי ש80% הצלחה זה המון ואני לא באמת יודעת אם חלק מה80% זה כאבים או שרופאים פשוט לא מחשיבים כאבים אלא רק חזרה של מנח הרגל.

הפרט של הגבס שולי. בניתוח הראשון גבס כמה חודשים וסה"כ ההליך הוא כמעט שנה שלמה!!! עד שחוזרים לריצה חופשית. בניתוח השני לפי מה שהבנתי תוך חודשיים עד שלושה אפשר לרוץ ולהרגיש את השיפור במנח הרגל ובתנועתיות.

אם לא מובן אנסה שוב (-:

 

[דנדוש ובונבון]

בשבוע שעבר ראיתי ילד בן 3 חודשיים אחרי ניתוח העברת גיד

והוא הלך ואפילו רץ ממש כרגיל.
יכול להיות שההחלמה בגיל צעיר מהירה יותר?
אבא שלו סיפר שהוא היה חודש עם גבס.
הנושא הזה ממש מעסיק אותי, כי יש לנו סיכוי גבוה לעבור את הניתוח הזה. (כבר עברנו ניתוח אחד לפני חודשיים, בגיל 4 חודשים, כי הטיפול בגבסים לא עזר).
לפי מה שאת כותבת, הקפדתם ממש באדיקות על נעילת הנעליים עד גיל גדול יחסית, ועדיין יש נסיגה. זה אומר שגם אם מקפידים לפעול לפי ההנחיות, קיים סיכוי לנסיגה. למה זה קורה?

 

[1soandso]

היי. את מתכוונת 3 שנים נכון?

אני אני לא יודעת איך חודש בגבס אם גם צריך לגבס לפני ואחרי וזה לגמרי לא התהליך שהסבירו לנו כמה פעמים על ניתוח העברת גיד. אני חוששת מבעיות כמה שנים אח"כ לא בטווח המיידי. המלצה שלי, לראות 100 רופאים עד שמבינים למה החיתוך. לפעמים באמת חייבים, נכון, אני יודעת ומבינה.
באופן פשטני אני חושבת שהמח ממשיך לתת פקודה לשרירים/גידים, לחזור למצב המולד ובגלל זה יש נסיגות. וזה סובייקטיבי אצל כל ילד. אבל אולי יקראו לי משוגעת, זה לא ממש מזיז לי (-:
רגלי הבן שלי היו בתיקון יתר, יש לו גמישות יתר, היה נראה שאין זום סיכוי לחזרה. בשתי הנגלות של הגיבוסים.

 

[טאניוש]

אף אחד לא מבטיח 100% הצלחה לצערינו

וגם לא ממש ברור מה מוגדר בתור "הצלחה".
גם אנחנו הקפדנו על הנעליים, עד גיל 4. ובגיל 5 ק"פ חזר. תיקנו. נאמר לנו שאם עד גיל 8 נצליח לשמור על התיקון, הסיכוי לחזרה נמוך מאד. הילד בן 11 עוד מעט, בנתיים הרגל בסדר (טפו חמסה). האם נרגעתי? לא. ויש ילדים שהיו עם נעליים עד גיל שנה וחצי - שנתיים. והכל בסדר. למה? לא יודעת. גם לא יודעת האם רופאים יודעים. אבל אנחנו עושים את המקסימום, את מה שאנחנו כן יודעים שעוזר, מגדיל סיכויי הצלחה. ומקווים לטוב.

 

[1soandso]

מי מכיר את ד"ר אהוד לבל בשערי צדק וד"ר דוד לבל מדנה?

 

[סערה בים]

לבל משערי צדק מוזכר פה לא מעט בפורום

אני חושבת שהרבה מרוצים ממנו
על לבל מדנה לא שמעתי, למרות שאנחנו מטופלים שם.
יודעת מהרשימות שיש מישהו כזה אבל לא מעבר...

 

[טאניוש]

הי יקירתי

דר'לבל בשערי צדק עשה גבס ראשון (כי ילדתי שם...), היה מאד נחמד, מעבר לזה לא יודעת, כי לאחר מכן עברנו להדסה. אבל היו פה מטופלים שלו, תריצי חיפוש.
חיבוק, לך ולאושריקי. נדבר.