למאמינה בו
מלטונין: ראי
כאן פנולים: יש כמעט בכל אוכל. זה מה שנותן לאוכל את הצבע. לכן ככל שהאוכל כהה יותר (למשל: תותים, פטל, דלעת, דובדבנים) יש בו יותר פנולים. יש דייאטה שנקראת הדייטה הלבנה, שבו נמנעים לחלוטים מפנולים ואוכלים רק אוכל לבן. הדייאטה קשה מאוד, ובכל מקרה יש היום בשוק אנזימים שמיועדים לכך. כדי למצוא חומר על הדייאטה, חפשי Sara's Diet בגוגל. כדאי להסתכל גם על דייאטת פיינגולד, שבה נמנעים מסוג ספציפי של פנולים שנקרא סיליסילטים. קיבה רכה ומסריחה: כן, יש לכך משמעות! בעבר כתבתי על כך באופן פרטי לכמה אימהות ששאלו. כיוון שהשאלה עולה שוב, אני מעתיקה את התשובה, בשינויים קלים: "לצערי יש כבר ספר על קקי ואוטיזם (ע"ע קארן סרוסי), למרות שלדעתי הקקי של יותם הרבה יותר מעניין. עלי להדגיש שהניסיון שלי בקריאת קקי מצטמצם בקקי של יותם ולהבדיל של שדון כלבנו הז"ל... ... אני נוהגת לומר שמתואר שני במערכות מורכבות עם התמחות במדעי המוח, עברתי למסלול ישיר לדוקטורט באוטיזם עם התמחות במדעי החרא... אני שמחה שסוף סוף התואר האזוטרי שלי יכול לעזור למישהו. ובכן... בקורם "מבוא לדרכי העיכול" שיעור מס´ 1 - הקקי ופרמטריו. ועכשיו יותר ברצינות: למדנו להבחין בסוגים שונים של קקי. לקקי יש כמה פרמטרים: מרקם - קקי צריך להיות בעל מרקם אחיד, מוצק למדיי (לא ממש קשה, אז זו עצירות). כשהוא יוצא הוא צריך להיות בעל צורה. צבע - צבע נורמלי הוא חום כהה. חברה שלי מסכמת את שני הפרמטרים האלה בהגדרה הקולעת "שרירי ושזוף". ריח: הריח צריך להיות כמו של קקי של כל אחד אחר. קצת מסריח. כל מה שחורג מזה הוא לא בסדר. זה כולל: מרקם: לא חלק, קקי נוזלי ולפעמים עם חתיכות אוכל בלתי מעוכלות בפנים (נפוץ מאוד אצלנו לצערי). באנגלית אני אומרת לרופא ששואל אותי איך הקקי "loose with chunks." צבע: קקי בהיר מאוד,לפעמים בצבע צהוב או ירוק; ריח: חמצמץ ו/או אלכוהולי ו/או חזק במיוחד ו/או כל ריח לא רגיל אחר. גם כמות היציאות ביום משנה - יותר מדיי (אצלנו כבר קרה שהיו 11 יציאות ביום אחד) או פחות מדיי (לא כל יום) זה גם לא טוב. יש לי גם שתי המלצות: 1. נושא הקקי מתואר באופן די מפורט בספרה של קארן סרוסי "unrevealing autism" (מקווה שלא פיספסתי באיות). היא ריפאה את בנה באמצעות GFCF בלבד.הספר אינו קריאת חובה בקורס כי אותי לפחות משעמם נורא לקרוא על קקי של ילדים אחרים. 2. אנזימים כבר אמרתי? אני ממש ממליצה שתנסו לתת אנזימים, ולו רק בשביל לקבל "בייסליין" שתדעו למה להשוות אחר כך." הערה מהזמן האחרון: ד"ר ברדסטריט סבור, שהבעיה של יותם אינה זיהום חיידקי או פטרייתי בהכרח אלא דלקת. not infection but inflamation, או מה שקרוי irritable bowel sndrom. הוא המליץ לנסות להפחית את הדלקת ורק אחר כך, אם זה לא מספיק, לתת "פצצת מימן למעיים" שתכלול כמה תרופות חזקות ושתהרוג הכול, כולל החיידקים הטובים - ואז לתסף בהם בפראות. לטיפול בדלקת הוא ממליץ קודם כל על .... כורכום! (בלי לבשל). ננסה ונדווח. לגבי אסיד ריפלוקס: בשליפה בלי מחקר, גם רז וגם חיפוש תמידי יודעים על כך יותר ממני. רז? חיפוש תמידי? מישהו?
