ממשיכים ליפול על הראש/ליאור בדש
עוד הפסד של הפועל באר שבע תוך כדי תצוגת כדורגל מעוררת רחמים, בעוד שאנו חשבנו שהמשחק הטוב יחסי שהציגה באר שבע מול מכבי תל אביב יוציא את הקבוצה לדרך חדשה, הגיע המשחק מול פתח תקווה והבהיר לנו כנראה סופית שהפועל באר שבע קבוצה חלשה, אחת מארבע החלשות בליגה שילחמו עד הדקה ה-90 של העונה כנגד הנשירה לליגה השנייה. ולא שהפועל פתח תקווה הייתה גדולה כל כך, הפועל באר שבע במשחק כדורגל נרפה וחסר ביטחון ובעיקר מלא פאניקה ולחץ בלתי מובן בפתיחת המשחק, איפשרה לפ"ת לכבוש מיד עם השריקה ואח"כ גם ליהנות מעוד שתי שריקות פנדל מפוקפקות ולסגור את הסיפור בצורה כל כך קלה שאפילו קשטן לא חלם וחשב שתהיה לו. בכלל, הפועל באר שבע סופגת בחודש האחרון ארבעה פנדלים כאשר כמעט כולם היו שריקות מוטעות ופזיזות של השופט, זה התחיל עם הפנדל שהוחמץ ע"י זוזה דוארטה, המשיך עם מתנת חג המולד שהעניק עוז יפרח למכבי ת"א, והמשיך השבת בפתח תקווה עם עוד שתי שריקות תמוהות ונחפזות שגמרו לבאר שבע את המשחק עוד לפני שהוא החל. הפועל באר שבע עדיין מעל הקו האדום רק בזכות 'הישגיהן' של שתי האחרונות ועושה הרושם שמעט האוויר שעוד נותר, גם הוא ילך ויתפוגג כאשר הפועל חיפה ותל אביב יחלו לצבור נקודות. ועוד נתון מעניין, את שלושת הניצחונות שלה העונה השיגה באר שבע מול שתי המדורגות מתחתיה, שני ניצחונות על הפועל חיפה וניצחון ביתי מול הפועל תל אביב. שתי הזרים החדשים מרטין סאריץ וסטיפה מאטיץ מגשימים בדיוק את מה שחששנו שיקרה, שילכו זרים כושלים ויגיעו במקומם זרים כושלים יותר. אומנם מוקדם מדי ולא ראוי לחרוץ את דינם אחרי משחק אחד בלבד, אך מי שמצפה לראות ולחפש את יורשו של רוסו מוטב לו שילך לראות כדורגל במגרש אחר. ועוד נקודת ציון שלילית למאמן אלי כהן. לא יכול להיות שבמשחק כל כך חשוב יעלו למגרש מספר רב מדי של שחקנים אשר לא מכירים האחד את השני אפילו לא במשחקי אימון. לא יכול להיות שהשוער אלבז ושני הזרים ישולבו במשחק ויזרקו למים הקרים כמעט ללא שום הכנה והכרה מוקדמת. ואם בשוער עסקינן, עושה הרושם שהנזק שנגרם מהניסיון לחסוך תוספת זעומה לשכרו של אסי רחמים, יעלה להפועל באר שבע מחיר רב הרבה יותר מששיערו ולא רק כלכלית, עכשיו עם פציעתו של השוער ניר רחמין שוב צפה ועולה בעיית השוער שרדפה את הקבוצה ושמה אותה ללעג בפני כל האומה בפתיחת העונה. אבל הבעיה הכי גדולה של באר שבע היא שאין לה, פשוט אין לה משחק מרכז שדה. אין אף שחקן שלוקח אחריות ואין אף אחד כזה שיכול לנווט את המשחק להזין את החלוצים ולהיות החוליה שתקשר בין ההגנה לחלק הקידמי, ברוב דקות המשחק אנחנו רואים את המגנים הבלמים ואת השוער מנסים בבעיטות ארוכות מחוף אל חוף לחפש את מזרחי ובונים על מהירותו של אברג'ל שתסייע לו להשיג את הכדור. זה לא כדורגל.. זה מקסימום שכונה. לאור העובדה הזו תמוהה העובדה מדוע שוחרר חוגג ומדוע לא נעשו ניסיונות לנסות ולהחזיר הביתה את שחקן הספסל מתל אביב אלעד בונפלד. במחזור הבא תפגוש באר שבע עוד קבוצה במשבר ותארח בוסרמיל את שחקני המנורה מירושלים. בית"ר תגיע אחרי חודש רע מאוד מבחינתה ואחרי ההשפלה שספגה בבית מול בני סכנין וירידתה למקום התשיעי, (מקום אחד מעל באר שבע)היא תילחם ותעשה הכול על מנת לא לחזור לבירה עם ידיים ריקות. באר שבע חייבת להתעשת ולהתחיל לצבור נקודות! כאן, בבית,אחרי אין ספור תוצאות תיקו ואכזבות לא יתקבלו תירוצים וטיעונים אם לא תושג המטרה הבלעדית - 3 נקודות ליגה.
עוד הפסד של הפועל באר שבע תוך כדי תצוגת כדורגל מעוררת רחמים, בעוד שאנו חשבנו שהמשחק הטוב יחסי שהציגה באר שבע מול מכבי תל אביב יוציא את הקבוצה לדרך חדשה, הגיע המשחק מול פתח תקווה והבהיר לנו כנראה סופית שהפועל באר שבע קבוצה חלשה, אחת מארבע החלשות בליגה שילחמו עד הדקה ה-90 של העונה כנגד הנשירה לליגה השנייה. ולא שהפועל פתח תקווה הייתה גדולה כל כך, הפועל באר שבע במשחק כדורגל נרפה וחסר ביטחון ובעיקר מלא פאניקה ולחץ בלתי מובן בפתיחת המשחק, איפשרה לפ"ת לכבוש מיד עם השריקה ואח"כ גם ליהנות מעוד שתי שריקות פנדל מפוקפקות ולסגור את הסיפור בצורה כל כך קלה שאפילו קשטן לא חלם וחשב שתהיה לו. בכלל, הפועל באר שבע סופגת בחודש האחרון ארבעה פנדלים כאשר כמעט כולם היו שריקות מוטעות ופזיזות של השופט, זה התחיל עם הפנדל שהוחמץ ע"י זוזה דוארטה, המשיך עם מתנת חג המולד שהעניק עוז יפרח למכבי ת"א, והמשיך השבת בפתח תקווה עם עוד שתי שריקות תמוהות ונחפזות שגמרו לבאר שבע את המשחק עוד לפני שהוא החל. הפועל באר שבע עדיין מעל הקו האדום רק בזכות 'הישגיהן' של שתי האחרונות ועושה הרושם שמעט האוויר שעוד נותר, גם הוא ילך ויתפוגג כאשר הפועל חיפה ותל אביב יחלו לצבור נקודות. ועוד נתון מעניין, את שלושת הניצחונות שלה העונה השיגה באר שבע מול שתי המדורגות מתחתיה, שני ניצחונות על הפועל חיפה וניצחון ביתי מול הפועל תל אביב. שתי הזרים החדשים מרטין סאריץ וסטיפה מאטיץ מגשימים בדיוק את מה שחששנו שיקרה, שילכו זרים כושלים ויגיעו במקומם זרים כושלים יותר. אומנם מוקדם מדי ולא ראוי לחרוץ את דינם אחרי משחק אחד בלבד, אך מי שמצפה לראות ולחפש את יורשו של רוסו מוטב לו שילך לראות כדורגל במגרש אחר. ועוד נקודת ציון שלילית למאמן אלי כהן. לא יכול להיות שבמשחק כל כך חשוב יעלו למגרש מספר רב מדי של שחקנים אשר לא מכירים האחד את השני אפילו לא במשחקי אימון. לא יכול להיות שהשוער אלבז ושני הזרים ישולבו במשחק ויזרקו למים הקרים כמעט ללא שום הכנה והכרה מוקדמת. ואם בשוער עסקינן, עושה הרושם שהנזק שנגרם מהניסיון לחסוך תוספת זעומה לשכרו של אסי רחמים, יעלה להפועל באר שבע מחיר רב הרבה יותר מששיערו ולא רק כלכלית, עכשיו עם פציעתו של השוער ניר רחמין שוב צפה ועולה בעיית השוער שרדפה את הקבוצה ושמה אותה ללעג בפני כל האומה בפתיחת העונה. אבל הבעיה הכי גדולה של באר שבע היא שאין לה, פשוט אין לה משחק מרכז שדה. אין אף שחקן שלוקח אחריות ואין אף אחד כזה שיכול לנווט את המשחק להזין את החלוצים ולהיות החוליה שתקשר בין ההגנה לחלק הקידמי, ברוב דקות המשחק אנחנו רואים את המגנים הבלמים ואת השוער מנסים בבעיטות ארוכות מחוף אל חוף לחפש את מזרחי ובונים על מהירותו של אברג'ל שתסייע לו להשיג את הכדור. זה לא כדורגל.. זה מקסימום שכונה. לאור העובדה הזו תמוהה העובדה מדוע שוחרר חוגג ומדוע לא נעשו ניסיונות לנסות ולהחזיר הביתה את שחקן הספסל מתל אביב אלעד בונפלד. במחזור הבא תפגוש באר שבע עוד קבוצה במשבר ותארח בוסרמיל את שחקני המנורה מירושלים. בית"ר תגיע אחרי חודש רע מאוד מבחינתה ואחרי ההשפלה שספגה בבית מול בני סכנין וירידתה למקום התשיעי, (מקום אחד מעל באר שבע)היא תילחם ותעשה הכול על מנת לא לחזור לבירה עם ידיים ריקות. באר שבע חייבת להתעשת ולהתחיל לצבור נקודות! כאן, בבית,אחרי אין ספור תוצאות תיקו ואכזבות לא יתקבלו תירוצים וטיעונים אם לא תושג המטרה הבלעדית - 3 נקודות ליגה.