ממש אשמח לעזרה

fakename

New member
ממש אשמח לעזרה

טוב אז רקע כללי: אני בחור נאה בן 22- בעל ניסיון מיני מכובד. אף על פי כן ולמרות זאת-אני אכפתי ומתחשב ;) אחרי שנתיים של סטוצים וקשרים שלצערי לא התפתחו למשהו רציני( רוב הפעמים בגלל שלי לא הסתדר), הכרתי בחורה חדשה.נקשרנו יחסית מהר. לבחורה הזאת יש ניסיון מיני קודם-אגב היא בגילי.בכלל לא התקדמנו פיזית עד שיצאנו כמעט חודשיים-שהדבר לא אופייני לגילי. מאוד לא רציתי ללחוץ עליה-בנוגע להתקדמות הפיזית-ושמתי לב שמשהו מפריע לה-והיא הייתה שווה שאחכה. -אז יחסית דיי מאוחר- אחרי חודש ושלושה שבועות שיצאנו-ואחרי שדיברתי איתה לוודא אם יש משהו שמפריע, התקדמנו פיזית- אבל עדיין לא שכבנו.. בכל מקרה,היא הדגישה שיש לה חששות כלליות-ושחשוב לה שאני יהנה-ושהיא תהיה מפסיק טובה;שהיא לא מרגישה לגבי מי אוראלי (בשבילי) בנוח , יש עוד כמה דברים שהוסיפו להרגשתי הכללית שהיא חצויה בדעתה ואולי תעשה דברים שהיא לא שלמה איתם-או לא מרגישה בנוח... עוד כמה אירועים תרמו להרגשתי הכללית שהיא לא רוצה,או לפחות מאוד מתאמצת- וזה לא היה נעים- בלשון המעטה... שבוע לאחר מכן נפגשנו ואחרי שוב "התקרבלות" נאמר- בה היא חשפה בפני לבטים והסתיגויות לצד משיכה (יאמר ל זכותה), היא רצתה שנשכב... הבעיה: לא הגעתי לזקפה. גם אחרי מין אוראל-איך לומר..מצבי היה "חצויי"-פיזית. רק לחדד את הנקודה הייתי בזקפה במשך כל הזמן שהיינו עם בגדים,אבל איתה-כשהורדנו בגדים פשוט לא הצלחתי-שזה פעם ראשונה שהדבר קורה לי. את האמת אולי חוסר ניסיון- או משהו בה מונע ממנה להראות שהיא נמשכת ורוצה... בדר"כ הבנות שהייתי איתם פשוט נהנו...חוו את הרגע-וכך גם אני, וככה אני מאמין שזה צריך להיות.. אני לא יכול להגיד לה שהיא ביאסה אותי לגמרי...היא בן אדם- אני לא יכול לכעוס על מה שעובר עליה... אבל האמת שזה קשה לי... כל הזמן היא מדגישה כמה היא חצויה... אני לא יודע אם אני לא בסדר... אכפת לי ממנה לכן תמיד כשעשינו דברים מצאתי עצמי תוהה עם הכל בסדר איתה- והדבר הפך אבסורדי כשלא יכולתי להתנתק מהמחשבות-לא הייתי נוכח איתה-מרחף;ספק עבר בליבי כמה היא באמת רוצה... גם אחרי שהיא אמרה לי שהיא רוצה והדגישה..לא עזר.. אף פעם זה לא קרה לי "חוסר התפקוד הזה"- אני בחור מאוד פורה-איך לומר... האם אתם חושבים שיש משהו לא בסדר בי? האם זה טבעי? האם יש לי לגיטמציה להרגיש ככה? אני מרגיש שעשיתי לעצמי פדיחה גדולה... אני לא רגיל לזה... פשוט מתפוצץ מבושה.. ממש אשמח לשמוע את דעתכם בנושא..
 
אתה מתאר מצב מאוד טבעי

מאוד טבעי שהלבטים של חברתך ישפיעו על הזיקפה שלך. מה שחשוב זה שלא תאשים את עצמך כי אתה ממש לא אשם והכל אצלך בסדר. אני מצרף לך קישור לדיון על עניין דומה מהפורום אותו אני מנהל בוואלה שמדבר על מקרה דומה, הפעם מהצד של האישה. הדיון התחיל שם מאישה שטענה שבעלה אימפוטנט והמשיך הלאה להבנה שלה שכנראה יש לה חלק בעניין, אתה מוזמן לקרוא את כל השרשור בתוכו יש גם תגובה נפרדת שלי עם הגדרות שחלק ניכר מהאנשים לא ערים אליהם לגביי מה זה אימפוטנציה והסוגים השונים של הבעיה. שלא תהיה אי הבנה אתה ממש לא אימפוטנט ורםתי את הקישור כדי לתת מידע לכל הגולשים האחרים שקוראים כאן בפורום.
 
אם לא היית מתחשב ורגיש אליה זה היה הלא

נורמאלי. ביחד עם זאת אני מרגישה שאתה מאוד קשוב לחברתך אבל לא ממש יודע מה מעכב אותה מה מפריע לה, מה גורם לה להרגיש כל כך חצויה. אז גם עליה חלה אחריות לשתף אותך במה שעובר עליה כדי שתדע איפה אתה עומד - אתה לא צריך לנחש או להתחשב כל כך בלי לדעת מה קורה אצלה. אי הודאות הזו בוודאי גם מערערת את ביטחונך והתפקוד שלך מגיב לכך. אתה יכול לשתף אותה למשל בכל מה שכתבת כאן, אתה לא צריך לגונן עליה רק, אתה יכול להביא את עצמך והצרכים שלך כחלק מהזוגיות שלכם באותה מידה.
 

fakename

New member
שניה אחת בבקשה :)

דיברנו על זה הסברתי לה את הנושא.והיא אמרה שהיא ממש מערכיה את זה. עכשיו קיים בי החשש שפישלתי- כי זאת באמת פעם ראשונה שהדבר קורה לי בכלל, ותמיד הרצון לפצות על כך יהיה בראש- אני מרגיש שאני מכניס את עצמי סתם ללחץ... אני לא רוצה להכנס למעגל קסמים שכזה... דבר שהיה מאוד עוזר אם היא הייתה מראה שהיא מעוניית- מאוד, ולא חוששת כל הזמן- אני מרגיש שהדבר מכביד עלי- למרות, שאני מנסה להיות קשוב ואכפתי.
 
למעלה