וגם,
יש מין קטע כזה שפשוט לא אכפת לי מכלום שהולך סביבי (לפעמים! לא תמיד). ש.ב שאני צריכה לעשות, עבודות להגיש, מבחנים להתאמן, ועוד כל מיני דברים כאלו- לאו דוקא שקשורים לביה"ס. לפעמים אני חושבת לעצמי איזה מסכנות החברות שלי, שאני ככה מתנהגת אליהן. גם לפעמים מגעילה ואומרת לפעמים דברים לא נחמדים, וגם חסרת כל אכפתיות ממה שהולך מסביבי, כשזה כולל אותן. והמוזר הוא שאני יודעת שזה לא טוב, אבל זה לא אכפת לי. אמא שלי כבר די משתגעת ממני. אני לא רוצה לחשוב מה ההורים ישמעו בשיחות הורים.