ממש לא נעים לי להגיד את מה שאני עומדת לכתוב

[rache2]

ממש לא נעים לי להגיד את מה שאני עומדת לכתוב

אבל אני חייבת "לדבר" על זה עם מישהו... קבעתי עם אחותי שאני אצא איתה איזה יום לבית קפה.. בכלל יש מצב שאני נפגשת איתה ברחוב..(אפילו אם זה פעם ב..). והעניין הוא..שאני מתביישת.. יש לי חרדה חברתית.. מה שאומר שיש לי פחד גם להיות בחוץ עם עצמי בלי קשר לאף אחד.. אבל להיות בחוץ עם מישהו שמושך אליו תשומת לב.. ועוד איזו תשומת לב.. אני מתביישת.. בגדול אני מתגברת אבל לפעמים ממש אני מתביישת.. אני יודעת שזה נורא.. וקשה לי מאוד להוציא את המילים האלה.. אבל אני לא רוצה שיגידו עליה שהיא מפגרת לפעמים אני שומעת אנשים אומרים (לא על אחותי. סתם אנשים ברחוב) "בוא'נא תראה את זה..חולה נפש.." ומתפוצצים מצחוק.. ואני לא רוצה את זה.. אני יודעת שזה נורא להגיד את זה..

 

[ד קובי]

יקירתי ../images/Emo140.gif

מילים רעות ובורות של אנשים הם לא הבעיה שלנו... אנשים יכולים לומר דברים קשים אך עד שזה לא פוגע אצלם הם לא יבינו לעולם. אין לך במה להתבייש, צאי והרימי את ראשך בגאווה מבלי לחשוש. אם מישהו יאמר מילה שלא במקום העמידי אותו במקומו. אני מבין את חששך מהסביבה אבל אל תייחסי לה משקל כבד שישפיע עלייך, באם לצאת עם אחותך או לא. פשוט התעלמי מהסביבה והקדישי זמן איכות לאחותך. בהצלחה

 

[סמסרה1]

צודק

 

[בשבושונית]

rache2 ערב טוב חמודה

את יודעת איך מהפכן מגדיר אנשים שמדברים ככה לאנשים אחרים או מיתיחסים אליהם ככה שהם בעצמם חולי נפש ומשוגעים את אלא צריכה להיתביש לא בעצמך ובטח לא באחותך תמיד היו אנשים רעים שהיה להם מה להגיד פשוט צריך להיתעלם מהם ולא ליחס אליהם חשיבות בכלל לאנשיםפ אין מחסומים בפה ואילו היו צריכם לשלם מס שפתיים הם לא היו מוציאים הגה או שעם היה להם בן מישפחה כזה הם לא היו מדברים בכלל אנשים כאלה אלה אנשים קטנים וטיפשיםולא צריך להיפגע מהם

 

[rache2]

אנשים יקרים..

תודה לכם.. ובכל זאת..אולי באיזשהו שלב בחיים שלי גם אני הייתי כזאת.. עד שזה "היכה" במשפחה שלי.. בעצם לא נראה לי שהייתי כזאת..לא חשוב.. - קובי, אם הייתי יכולה להתעלם מהסביבה לא הייתי נתונה בבעיות שאני נתונה בהם היום... עושה כמיטב יכולתי.. מסתבר שזה לא מספיק. בכל אופן..תודה רבה לכם אנשים מקסימים והמשך יום נעים לכולם

 

[הצד האפל של הירח1]

תגובות הסביבה

כמו שאמרו לך פה אינן תלויות בנו. וכמו שאמרת כאן - את עושה כמיטב יכולתך. יקירתי, כמו שאמרתי בעבר ואני אומר לך שוב: טפלי בעצמך. כרגע זה הדבר הכי טוב שאת יכולה לעשות גם בשביל אחותך. את רוצה להציל אותה ולעשות לה טוב ואת בעצמך קטנה וחלשה כרגע... איך תוכלי לעשות את זה בלי ליפול בעצמך? אני לא אומרת להתעלם ממנה, לא לראות אותה, לא להקשיב לה וכולי. מה שאני אומרת הוא שתמשיכי לעשות כמיטב יכולתך ברגע הנתון הזה.. אם זה לראות אותה במסגרת המקום שהיא נמצאת בו, לבקר אותה ולהביא לה מתנות קטנות.. לפגוש אותה במסגרת ביתית או עם אנשים שכן משרים עלייך תחושה של נוחות. לא תועילי לה או לך כלום בזה שתמשיכי להסתובב בספירלה הזאת. קל להגיד וקשה לעשות אבל בשביל זה אנחנו פה לכל צעד שתעשי.