ממש מבואס
מצטער שאני לא איתכם בדברים הטובים ורק ברעים, אבל כרגע אני צריך אתכם... למי שלא זוכר אני בן 22, מאובחן שנה וחצי, זה התחיל בראייה, ושנה וחצי של אופוריה, בלי כלום, רק עם עייפות פה ושם. כרגע, לדעתי יש לי התקף, מהמוזרים שלפחות נתקלתי בהם: כל כמה דקות תוקף אותי גל חולשה וסחרחורת שגורם לי לאיבוד שיווי משקל (כמו שיכור) והדבר הכי גרוע: אני לא מצליח לדבר ( כלומר מגמגם)...! כל מה שתיארתי לעיל נמשך כ 10 -20 שניות וחולף, שיווי המשקל חוזר למצב הרגיל והדיבור חוזר להיות כמו של שדרן רדיו
. עד לגל החולשה הבא... ממש מוזר: האם זה בכלל התקף? לא יודע בוודאות. מה שכן נראה לי שהרופאים לא יהססו לתת לי סטרואידים שיגרמו לי לחולשה ולנפיחות בקיבה , דווקא עכשיו בתקופת המבחנים הלוחצת... בכל מקרה אני מרגיש די עצוב. נכון שאומרים "תסתכל על הצדדים החיוביים", לא מתים מזה, וזה בטח יעבור , אבל הרחמים העצמיים גוברים על תחושת האופטימיות. ליאור רומי מתוקה מקווה שהכל טוב אצלך, שם מול הרי אדום...
מצטער שאני לא איתכם בדברים הטובים ורק ברעים, אבל כרגע אני צריך אתכם... למי שלא זוכר אני בן 22, מאובחן שנה וחצי, זה התחיל בראייה, ושנה וחצי של אופוריה, בלי כלום, רק עם עייפות פה ושם. כרגע, לדעתי יש לי התקף, מהמוזרים שלפחות נתקלתי בהם: כל כמה דקות תוקף אותי גל חולשה וסחרחורת שגורם לי לאיבוד שיווי משקל (כמו שיכור) והדבר הכי גרוע: אני לא מצליח לדבר ( כלומר מגמגם)...! כל מה שתיארתי לעיל נמשך כ 10 -20 שניות וחולף, שיווי המשקל חוזר למצב הרגיל והדיבור חוזר להיות כמו של שדרן רדיו