ממש מדהים איך שעבדו פעם. קראתי קצת על ההיסטוריה של הסופרמרקט

[רוב הזמן נח]

מרכול – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

כתוב שם:
בתקופה שקדמה להקמת המרכולים הכלליים (סופר מרקטים), היו בכל עיר חנויות רבות בהן ניגשו לקוחות לדלפק, ביקשו מהפקיד העומד בו את המוצרים להם הם נדרשים, או מסרו לו רשימת מוצרים נדרשים, הוא חיפש אותם במחסן בחלקה האחורי של החנות, ושב עם המוצרים לדלפק.

איזה מוזר זה, אה? עד שאתם נזכרים שככה זה בדיוק היום שכשאתם קונים משהו ברשת אייבורי

 

[מ ש ה 53]

מרכול – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

כתוב שם:
בתקופה שקדמה להקמת המרכולים הכלליים (סופר מרקטים), היו בכל עיר חנויות רבות בהן ניגשו לקוחות לדלפק, ביקשו מהפקיד העומד בו את המוצרים להם הם נדרשים, או מסרו לו רשימת מוצרים נדרשים, הוא חיפש אותם במחסן בחלקה האחורי של החנות, ושב עם המוצרים לדלפק.

איזה מוזר זה, אה? עד שאתם נזכרים שככה זה בדיוק היום שכשאתם קונים משהו ברשת אייבורי

למה רק ברשת אייבורי? בחנויות לחלקי חילוף זה תמיד היה כך. אתה מוסר למוכר רשימה. הוא הולך ושב למחסן ומהמחסן, עד שהוא ממלא את הדלפק בכל הפריטים המבוקשים, כי רק הוא יודע היכן נמצא כל פריט ופריט. ואז הוא גם יספר לך, שהחלק הזה אינו במלאי כרגע, והוא יכול להזמינו (יגיע בעוד 38 ימים מסינגפור) והפריט הזה כבר לא מיוצר מזה 7.2 שנים, כך שגם אצל הקולגה אתה לא תשיג אותו, כי הוא אינו בר השגה כידוע. אז נכון. בעבר היה בחנות משקל שהכיל 2 צלחות, כשבאחת מילאת את הסחורה ובאחרת מילאת משקולות, עד ש-2 פסי מתכת התיישרו זה מול זה... כן. היו זמנים. ואז גם הסתובב ברחובות אדם רכוב על חמור, שניסה למכור (בצעקות) מוצרים כאלה ואחרים, כאשר רעהו עבר עם סוס ועגלה, שעליה הוא העמיס מכל הבא ליד = "אלטע זאכען" (דברים ישנים), שהוא רכש בגרושים מבעלי הבית העשירים, ששידרגו את תכולת דירותיהם... אבל מי הכיר אז את המילה "שידרוג"? אז רק אמרו: "קניתי חדש".

 

[רוב הזמן נח]

למה רק ברשת אייבורי? בחנויות לחלקי חילוף זה תמיד היה כך. אתה מוסר למוכר רשימה. הוא הולך ושב למחסן ומהמחסן, עד שהוא ממלא את הדלפק בכל הפריטים המבוקשים, כי רק הוא יודע היכן נמצא כל פריט ופריט. ואז הוא גם יספר לך, שהחלק הזה אינו במלאי כרגע, והוא יכול להזמינו (יגיע בעוד 38 ימים מסינגפור) והפריט הזה כבר לא מיוצר מזה 7.2 שנים, כך שגם אצל הקולגה אתה לא תשיג אותו, כי הוא אינו בר השגה כידוע. אז נכון. בעבר היה בחנות משקל שהכיל 2 צלחות, כשבאחת מילאת את הסחורה ובאחרת מילאת משקולות, עד ש-2 פסי מתכת התיישרו זה מול זה... כן. היו זמנים. ואז גם הסתובב ברחובות אדם רכוב על חמור, שניסה למכור (בצעקות) מוצרים כאלה ואחרים, כאשר רעהו עבר עם סוס ועגלה, שעליה הוא העמיס מכל הבא ליד = "אלטע זאכען" (דברים ישנים), שהוא רכש בגרושים מבעלי הבית העשירים, ששידרגו את תכולת דירותיהם... אבל מי הכיר אז את המילה "שידרוג"? אז רק אמרו: "קניתי חדש".

אגב אלטע זאכען, יש את זה גם היום.
אבל היום אם יש לך למשל משהו ישן וכבד שאתה רוצה להפטר ממנו ואתה קורא לו, אתה צריך לשלם לו בשביל שיפנה לך אותו מהבית

 

[רוב הזמן נח]

ממש מדהים שבמקרה בפינה דש מפעם בתוכנית הבוקר ביום שישי, הוא דיבר בדיוק על הנושא הזה.

 

[evike]

אם כבר, תזכר איך קנינו חצי לחם, חצי חלה, חצי חמאה, ביצים בודדות בתפזורת, ונייר טואלט בבודדים ואח"כ ברביעיה...

 

[מ ש ה 53]

אם כבר, תזכר איך קנינו חצי לחם, חצי חלה, חצי חמאה, ביצים בודדות בתפזורת, ונייר טואלט בבודדים ואח"כ ברביעיה...

כן... היו זמנים... והיום המאפיה הגדילה את משקל כיכר הלחם, כך שמצד אחד, את משלמת יותר ומהצד האחר, את פשוט נאלצת לזרוק לפח את מה שכבר לא טרי ולא נאכל...
חוצפה!

 

[רוב הזמן נח]

כן... היו זמנים... והיום המאפיה הגדילה את משקל כיכר הלחם, כך שמצד אחד, את משלמת יותר ומהצד האחר, את פשוט נאלצת לזרוק לפח את מה שכבר לא טרי ולא נאכל...
חוצפה!

אני קונה פיתות או לחמניות. ופשוט שם במקפיא. ככה זה נשמר לזמן ארוך יותר. מפשירים ואוכלים.